2הצילה נפשי משפת שקר וגו'. אמרו ישראל לפני הקב"ה כשם שהצלתנו מן הכל כך תצילני מזה ואין לנו צרה עוד כי שפת שקר היא הצרה. לכך נאמר הצילה נפשי וגו'. כל אבריו של אדם מהם יושבים ומהם עומדים רגליו מהלכות ידיו נושאות ונוטלות. הלשון הזה אינו לא יושב ולא עומד אלא מוטל דומם וסגור ונתון בפנים וכך הוא מכה גדולים וקטנים קרובים ורחוקים אלו היה מבחוץ נושא ונותן כשאר כל אברים ומהלך ברגליו על אחת כמה וכמה. מה יתן לך ומה יוסיף וגו'. מה אתה נהנה ומה אתה מועיל הוא חוטא ולא לו. אמר הקב"ה ללשון הגנב גונב לאכול אף על פי שכתוב (שמות כ יג) לא תגנוב. גונב לשעה שנאמר (משלי ו ל) לא יבוזו לגנב וגו'. וכתיב (שמות כ יג) לא תנאף. ונואף. ועושה תאות נפשו לשעה שנאמר (משלי ו לב) נואף אשה חסר לב. אף על פי שמשחית נפשו עושה תאותו לשעה. ואתה הלשון כלום הועלת את נפשך והרגת. אומר לך מה אני עושה לך לשון הרע כשם שעשית לעולם מתחלה והלשנת על אדם והוא הנחש. כך אני עושה לך (ונחש המדבר) דכתיב (במדבר כא ה) וידבר העם באלקים ובמשה. מה עשה להם (שם ו) וישלח ה' בעם נחשים השרפים. ולמה נחש אלא הוא המלשין שנאמר (תהלים קמ ד) שננו לשונם כמו נחש וגו'. ואף אני כך אני עושה להם כשם שאמרתי לנחש (בראשית ג יד) ועפר תאכל וגו'. מה יתן לך ומה יוסיף לך וגו'. לשון הרע קורין אותו שלישי ולמה שהורג ג'. הורג עצמו והמקבלו ומי שנאמר עליו. וכן אתה מוצא בדואג שהרג עצמו ואין לו חלק לעולם הבא. והרג לאחימלך הכהן שנאמר עליו ונוב עיר הכהנים שלו. והרג שאול ששמע וקבל ממנו שנאמר (שמואל-א לא ו) וימת שאול ושלשה בניו וגו'. וכן עכו"ם הרשעה הוא מכה כנחש שנאמר (ירמיה מו כב) קולה כנחש ילך וגו'. נמשל הלשון לחץ ולמה שאם ישלוף האדם החרב שבידו להרוג את חבירו הוא מתחנן לו ומבקש הימנו רחמים מתנחם ההורג ומחזיר החרב לנרתיקו. אבל החץ כיון שירה אותו והלך אפילו מבקש להחזירה אינו יכול להחזיר. לכך נאמר חצי גבור שנונים וגו'. הרותם הזה מי שמדליקו גחליו אינם כבות. ומעשה היה בב' בני אדם שבאים במדבר וישבו תחת רותם א' לקטו עצים מרותם ובשלו להם מה שיאכלו ואכלו והלכו להם. לאחר שנה באו למדבר באותו מקום הרותם ומצאו אפר ממה שהדליקו אמרו הרי י"ב חדש יש לנו משעברנו ואכלנו במקום הזה מששו באפר והלכו עליו ונכוו רגליהם מן הגחלים שתחת האפר לפי שאין נכבות. לכך נמשל לשון הרע כגחלי רתמים שנאמר חצי גבור שנונים וגו'. וכן הרשע הזה הורג בני אדם בלשון. כשם שהחץ הזה אינו יודע בו עד שהגיע אליו כך לשון הרע אינו יודע בו עד שחיציו של אדם רשע (מעשו) באין פתאום ואין אדם יודע עד שהן מוציאים אותה מלה להריגה או לאיסורין לפי שאדם הזה נתון במקומו וכותבין עליו להיכן שהוא והורגין אותו. לכך נאמר חצי גבור שנונים. וכן משה אמר לישראל (תהלים צא ה) לא תירא מפחד לילה. מפחדה של עכו"ם. מחץ יעוף יומם. מן לבלרין שלהם. לכן נאמר חצי גבור שנונים. אויה לי [כי] גרתי משך. מה אויה לי כי גרתי משך שהיו מוליכין אותי מבבל למדי וממדי ליון ומיון לאדום. וכן הוא אומר (ישעיה יח ז) עם ממושך וממורט. מהו ממושך שהייתי נמשך עמהם. שכנתי עם אהלי קדר. מהו אהלי קדר שהשחירו פניהם כשולי קדרה. מהו כי גרתי משך שגרתי עם העם הנמשכים לגיהנם. שכנתי עם אהלי קדר שאין להם לא מקום ישיבה א' ולא עמידה א' אלא נוטע היום אהלו כאן ולמחר להלן ולהלן במקום אחר. כך הם הרשעים יהיו כאהלי קדר שהם שוכנים כאן היום ולמחר ילכו למקום אחר. רבת שכנה לה נפשי וגו'. וכי יש אדם שונא שלום. עשו שונא השלום וכן הוא אומר (ויקרא כו ו) ונתתי שלום בארץ. אימתי יהיה כן והשבתי חיה רעה מן הארץ. ואין חיה רעה אלא חזיר שנאמר (תהלים פ יד) יכרסמנה חזיר מיער. זה עשו הרשע. אני שלום וכי אדבר וגו'. מהו אני שלום כך אמר הקב"ה למשיח (שם ב ט) תרועם בשבט ברזל וגו'. א"ל רבונו של עולם לאו אלא בשלום אני פותח לדבר לגוים. לכך נאמר אני שלום וכי אדבר וגו'. אמר ישעיהו (ישעיה נז יט) שלום שלום לרחוק ולקרוב וגו'. לידי פשוטו איני מחזיר בריה מי שנתן לי לבו בתשובה איני עוד מחזירו. לכך נאמר שלום שלום וגו'. וכל מי שיבוא אצלי אני בא אצלו ומרפא אותו. שנאמר (שם) ורפאתיו. (שם כ) והרשעים כים נגרש. כך הם הרשעים אינם מבקשים שלום שנאמר (תהלים לה כ) כי לא שלום ידברו וגו'. למה כי אינם מבקשים שלום. לכך נאמר אני שלום וכי אדבר וגו:
Save my soul from the tongue of falsehood. The people of Israel said before the Almighty, "Just as You saved us from everything, please save me from this, and we will no longer have any trouble, for the tongue of falsehood is the trouble." This is why it is said, "Save my soul." All of a person's limbs, some sit and some stand, some move his hands, and some lift and carry. However, the tongue does not sit or stand but is idle and silent, yet it can harm both great and small, near and far. If it were a limb, it would be like any other limb, walking on one foot and another. "What do you gain and what do you add?" It is a sinner and not a benefit. The Almighty said to the thieving tongue, "You steal to eat, even though it is written, 'Thou shalt not steal' (Exodus 20:15). He steals only for a moment, as it says (Proverbs 6:30), 'Men do not despise a thief if he steals to satisfy his appetite.' But you, the tongue, have lifted nothing for your soul, and you have killed. I will do to you what you did to the world from the beginning, slandering people like the serpent. So I will do to you, the serpent of the desert, as it is written (Numbers 21:6), 'And the people spoke against G-d and against Moses.' What did G-d do to them (Numbers 21:7)? 'And the Lord sent fiery serpents among the people.' Why serpents? Because it was the serpent that slandered, as it says (Psalms 140:4), 'They sharpened their tongues like a serpent.'" "And I also do the same to them as I said to the serpent (Genesis 3:14), 'dust shall you eat, etc.' What will it give you and what will it add to you, etc.' Lashon Hara (evil tongue) is called the third, and it kills three: the one who speaks it, the one who accepts it, and the one it is spoken about. Similarly, you find in Doeg, who killed himself, and he has no portion in the world to come. And he killed Ahimelech the priest, as it says about him, 'and Nob, the city of the priests, he struck.' And he killed Saul, as it is said (Samuel I 31:6), 'and Saul died, and his three sons, etc.' And so, the wicked gentile is like the serpent that strikes, as it says (Jeremiah 46:22), 'her voice moves like a serpent,' etc. The tongue is compared to an arrow, and why is it that if a person draws the sword in his hand to kill his friend, he pleads with him and begs for mercy, the killer consoles him and returns the sword to his sheath. But the arrow, once shot and even if the shooter regrets it, cannot be returned. Therefore it is said, "Half a hero who is skilled with a bow, etc." This ember is one whose coals are not extinguished. There was a story of two people who went into the desert and sat under a broom tree. They collected some wood from the broom tree, cooked their food, ate, and then left. After a year, they came back to the same place in the desert and found ash from what they had lit. They said, "We have been here for twelve months and we ate in this place. Let us eat from the ash." So they ate from it and their feet were burned by the coals under the ash because they could not be extinguished. Therefore, the evil tongue is compared to the coals of broom trees, as it is said, "Half a hero who is skilled with a bow, etc." Similarly, this wicked person kills people with his tongue. Just as the arrow does not know its target until it reaches it, so too the evil tongue does not know its target until suddenly its words come out to kill or prohibit. This person is in his place, and they write about him where he is and kill him. Therefore, it is said, "Half a hero who is skilled with a bow, etc." And so Moses said to Israel (Psalms 91:5), "You shall not fear the terror of the night, nor the arrow that flies by day, from the babble of the heathen." Therefore, it is said, "Half a hero who is skilled with a bow, etc."Woe to me that I have sojourned in Meshech. What woe is mine that I have sojourned in Meshech, where they led me from Babylon to Media, from Media to Javan, and from Javan to Edom. As it says (Isaiah 18:7), 'With a prolonged and prolonged pull.' What is the meaning of prolonged that I was drawn with them? I dwelt among the tents of Kedar. What are the tents of Kedar, whose faces are darkened like the edges of a sackcloth? What is it that I lived among those who are drawn to Gehenna? I dwelt among the tents of Kedar, who have neither a place to sit nor stand, but today they pitch their tent here and tomorrow there and elsewhere. Thus, the wicked will be like the tents of Kedar, dwelling here today and tomorrow going to another place. My soul has much dwelt among them, etc. Is there anyone who hates peace? Esau hates peace, as it says (Leviticus 26:6), 'And I will give peace in the land, and you shall lie down and none shall make you afraid.' When will this be so? 'And I will cause evil beasts to cease out of the land' (ibid.). And there is no evil beast except the pig, as it says (Psalms 80:14), 'The boar out of the wood doth ravage it.' This is what the wicked do. 'I am peace, and when I speak, they are for war' (Psalms 120:7). What is the meaning of 'I am peace'? The Holy One, blessed be He, said to the Messiah, 'May your advent be for peace,' as it is said, 'Proclaim ye this among the nations: prepare war; stir up the mighty men; let all the men of war draw near, let them come up. Beat your plowshares into swords, and your pruning hooks into spears; let the weak say: "I am strong" ' (Joel 4:9, 10). Said the Holy One, blessed be He, to the Messiah, 'By peace alone do I desire to begin speaking with the nations; hence it is said, "But I am peace, and when I speak, they are for war" ' (Zechariah 9:10). Isaiah also says, 'Peace, peace, to him that is far off and to him that is near' (Isaiah 57:19). In its literal sense, it means that I do not repulse any creature; if a man has given his heart to repent, I will no longer remember his sins. Hence it is said, 'Peace, peace to him that is far off and to him that is near.' And all who come to me, I go to him and heal him, as it is said, 'And I will heal him' (Jeremiah 33:6). 'But the wicked are like the troubled sea, for it cannot rest, and its waters cast up mire and dirt' (Isaiah 57:20). Such are the wicked, who do not desire peace, as it is said, 'For there is no sincerity in their mouth' (Psalm 55:22). Why don't they seek peace? Therefore it is said, "I am peace; when I speak, they are for war" (Psalm 120:7).
