הללויה שירו לה' שיר חדש וגו'. אמר ישעיה (ישעיה מג יח) אל תזכרו ראשונות וגו'. (שם כ) תכבדני חית השדה וגו'. (שם כא) עם זו יצרתי לי וגו'. אמר הקב"ה כשם שעשיתי אני כל החדשות אף אתם תאמרו שיר חדש לי. שנאמר שירו לה' שיר חדש. ומי הם החסידים אלו ישראל. מה כתיב למעלה מן הפרשה (תהלים קמח יד) וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו. כל זמן שישראל רואין את הקב"ה הם נעשו חסידים. ראוהו בים נעשו חסידים ואמרו שירה. שנאמר (שמות טו א) אז ישיר משה וגו'. ראוהו בסיני נעשו ישרים. וכן הוא אומר (משלי ב ז) יצפון לישרים. ומה אמר שם ישקני וגו'. ראוהו באהל מועד נעשו צדיקים. שנאמר (ויקרא ט כג-כד) ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם. ותצא אש מלפני ה' וגו' וירא כל העם וירונו. שנאמר (תהלים לג א) רננו צדיקים וגו'. וכשיראו אותו לעולם הבא הם נעשים חסידים. שנאמר תהלתו בקהל חסידים. וכל כך למה שהן רואין ושמחים ועוד שמחים עמו. אש וברד שלג וקיטור. מכאן אתה למד שאין בשמים כלום רע לא אש ולא ברד ולא שלג ולא קיטור. אלא מן הארץ הן. שנאמר הללו את ה' מן הארץ וגו'. וכן הוא אומר (שם ה ה) לא יגורך רע. אין דבר רע אצלו. הכל בארץ. ואם כן למה נאמר (בראשית יט כד) וה' המטיר על סדום וגו' מן השמים. אמר הקב"ה גזירה מן השמים ולמטה הן נעשין אש. רוח סערה עושה דברו ההרים וכל גבעות. אמר דוד יקלסוהו ההרים שהוא יודע משקלם. שנאמר (ישעיה מ יב) ושקל בפלס הרים. וכן הוא אומר (תהלים קיד ד) ההרים רקדו כאלים וגו'. לכך נאמר ההרים וכל גבעות וגו'. אמר דוד הכל מקלסין להקב"ה. אלו האדם לא ירצה להודות ולקלס לבוראו רמש וצפור כנף מודה לו ואינה כבוד לו. וכן הוא אומר (ישעיה מג כ) תכבדני חית השדה. לכך נאמר החיה וכל בהמה. מלכי ארץ וכל לאומים שרים וכל שופטי ארץ הוה ליה למימר תחלה ואחר כך תנינים וכל תהומות. אלא (משהוא) [מה שהוא] מזכיר את הרמש ואחר כך מלכי ארץ למה אמר הקב"ה זקנים (נכנסו) [יכנסו] תחלה. לכך נאמר תנינים וכל תהומות וגו' ואחר כך מלכי ארץ וכל לאומים עד בחורים וגם בתולות. מהו נערים הוא הבחור הוא הנער. אלא אמר הקב"ה זקנים שהם נערים. שנאמר (תהלים קג ה) תתחדש כנשר נעוריכי. (ישעיה מ לא) וקוי ה' יחליפו כח. לכך נאמר זקנים עם נערים. יהללו את שם ה' כי נשגב וגו'. והלא כבר נאמר יהללו את שם ה' וגו'. בנוהג שבעולם מלך בשר ודם דוכוס יש לו לוקיטינינטוס והם נושאים עמו במשאוי המלכות וכשהם שרים נושאין אף בכבוד שהוא מתכבד מתכבדין עמו. אבל הקב"ה אינו כן אין לו לא דוכוס ולא אפרכוס ולא משנה. שנאמר (דברים ג כד) אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וגו'. אין אחר עושה מלאכתו אלא הוא. וכן הוא אומר (ישעיה מד כד) אני ה' עושה כל וגו' רוקע הארץ וגו'. אין אחד נושא עמו משאו אלא הוא. שנאמר (שם מו ד) ואני עשיתי ואני אשא וגו'. לפיכך הוא מתקלס לבדו. שנאמר יהללו את שם ה' וגו'. בנוהג שבעולם מלך בשר ודם דר במדינה אין בני מדינה אחרת יראים כשם שמתיראין בני מדינתו שהוא דר בתוכה למה שהוא רחוק ממנה. אבל הקב"ה אינו כן אלא יושב בשמים והארץ יראה ממנו. שנאמר הודו על ארץ ושמים. אימתי כשהוא מרומם קרנן של ישראל. שנאמר וירם קרן לעמו וגו' שירו לה' שיר חדש. ואמר במתן תורה (תהלים קלח ד) יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך. שמא שמעו ורצו לקבל תורתך. לאו. עד שבא מיכה המורשתי ופירש שנאמר (מיכה ה יד) ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו. הא למדת ששמעו ולא קבלו. בא דוד ונתן עליה הודאה שנאמר (תהלים עז טו) אתה האל עושה פלא וגו'. אמר דוד מודה אני לך פלאים שעשית בעולם שהודעת תורתך לכל האומות שבעולם ולא רצו לקבל שאין עוזך הכתוב כאן אלא תורה. שנאמר (שם כט יא) ה' עוז לעמו יתן. אמר רבי אבהו גלוי היה לפני הקב"ה שאין אומות העולם מקבלין את התורה ומפני מה יצא ידיהן. כך הם מדותיו של הקב"ה לצאת ידי בריותיו ואחר כך הוא טורדן מן העולם. לפי שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו. לכך נאמר כי נשגב שמו לבדו:
"Hallelujah, sing to the Lord a new song," says Isaiah (Isaiah 43:18-19), "Do not remember the former things." (Isaiah 43:18-19) "The wild beasts will honor Me" (Isaiah 43:20). "This people have I formed for Myself" (Isaiah 43:21). The Almighty says: Just as I have made all things new, so shall you sing a new song to Me, as it is said: "Sing unto the Lord a new song." (Psalm 149:1) And who are these pious ones? They are the people of Israel. As it is written, "He raised up a horn of salvation for us in the house of His servant David...to show mercy to our fathers and to remember His holy covenant, the oath which He swore to Abraham our father." (Psalms 148:14) Whenever Israel sees the Almighty, they become pious. They became pious when they saw Him at the Red Sea and sang a song, as it is said, "Then Moses and the children of Israel sang this song to the Lord." (Exodus 15:1) They became righteous when they saw Him at Sinai, as it is said, "He stores up sound wisdom for the upright." (Proverbs 2:7) And what does it say there? "He kissed me," etc. They became righteous when they saw Him at the Tent of Meeting, as it is said, "And Moses and Aaron went into the Tent of Meeting and came out and blessed the people. Then the glory of the Lord appeared to all the people, and fire came out from before the Lord and consumed the burnt offering and the fat on the altar. When all the people saw it, they shouted and fell on their faces." (Leviticus 9:23-24) As it is said, "Rejoice, O ye righteous," etc. When they see Him in the world to come, they become pious, as it is said, "Let the praises of G-d be in the congregation of the pious." (Psalm 149:1) And they rejoice and are exceedingly glad in His presence, in the fire, hail, snow, and smoke, as it is said, "Praise the Lord from the earth," etc. (Psalm 148:7-14) From here we learn that there is nothing evil in heaven, neither fire, hail, snow, nor smoke, but they are from the earth, as it is said, "Praise the Lord from the earth." (Psalm 148:7) And so it is said, "No evil shall befall you." (Psalm 91:10) There is no evil in His presence. All evil is on earth. But if so, why does it say, "And the Lord rained upon Sodom and Gomorrah brimstone and fire from the Lord out of heaven?" (Genesis 19:24) The Almighty said, a decree shall come from the heavens and below it shall be done with fire. A stormy wind does his bidding, and even the hills and all the high places tremble. David said, the mountains will be weighed down by him who knows their weight." As it says (Isaiah 40:12), "Who has measured the waters in the hollow of His hand, and marked off the heavens with a span." And so it says (Psalm 147:4), "He counts the number of the stars, He calls them all by their names." Therefore it is said, "The heavens and the earth" (Genesis 1:1), to teach that G-d created everything. David said, "Everything praises G-d." If a person does not want to give thanks and praise to his Creator, even a crawling creature or a bird with wings thanks Him, and it is not fitting for him. And so it says (Isaiah 43:20), "The beasts of the field shall honor Me." Therefore it is said, "The wild beasts and all cattle" (Psalm 148:10). The kings of the earth and all nations, princes, and all judges of the earth should have said, "The dragons and all deeps" (Psalm 148:7) first, and afterward, "Kings of the earth and all people" (Psalm 148:11), up to "Young men and maidens" (Psalm 148:12). What are "young men"? They are the same as "young" and "youth." But the Holy One, blessed be He, said, "The elders who are youthful." As it says (Psalm 103:5), "Your youth is renewed like the eagle's," and (Isaiah 40:31), "But they that wait for the Lord shall renew their strength; they shall mount up with wings as eagles." Therefore it says, "The elders with the young" (Psalm 148:12). "Let them praise the name of the Lord, for His name alone is exalted" (Psalm 148:13). But haven't we already said, "Let them praise the name of the Lord"? In the custom of the world, when a mortal king sits enthroned, he has chamberlains who accompany him in the procession of his reign, and when they sing, they also honor him. But the Holy One, blessed be He, is not like this; He has no chamberlains or ministers. As it says (Deuteronomy 3:24), "Who is like unto Thee, O Lord, among the gods? Who is like Thee, glorious in holiness, fearful in praises, doing wonders?" None other than He performs His work; He alone suspends the earth. As it says (Isaiah 44:24), "I, the Lord, am He that makes all things, that stretches forth the heavens alone, that spreads abroad the earth by Myself." Therefore He praises Himself alone, as it says, "Let them praise the name of the Lord, for His name alone is exalted." As it is written, "He has raised up a horn for his people... Sing to the Lord a new song." And it says in the giving of the Torah (Psalm 138:4), "All the kings of the earth will praise you, Lord, when they hear what you have decreed." Did they really hear and want to accept your Torah? No. Until Michah the Morashtite came and explained, as it says (Michah 5:14), "And I will execute vengeance in anger and fury upon the nations that have not hearkened." This teaches that they heard but did not accept. Then David came and gave thanks, as it says (Psalm 136:15), "You are the G-d who performs wonders..." David said, "I give thanks to you for the wonders you have done in the world, by making your Torah known to all the nations in the world, even though they did not want to accept it." This verse does not refer to strength, but to the Torah, as it says (Exodus 15:2), "The Lord is my strength and my song." Rabbi Abbahu said that it was revealed before the Holy One, blessed be He, that the nations of the world would not accept the Torah. So why did He offer it to them? This is G-d's way: He offers His creations what they cannot accept, and only then removes it from them. For the Holy One, blessed be He, does not come into conflict with His creations. Therefore it is said, "For high is His name alone is exalted."