Psalm 27from Midrash Tehillim

לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא. זה שאמר הכתוב (ישעיה י יז) והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה. בנוהג שבעולם אדם מדליק את הנר בפלטין שלו. שמא יכול לומר פלוני שהוא אוהבי ישתמש לאורו ופלוני שהוא שונאי אל ישתמש לאורו. אלא הכל משתמשין לאורו. אבל הקב"ה אינו כן אלא והיה אור ישראל וגו'. בני יראו ושונאי אל יראו. וכבר עשה דוגמא זו במצרים (שמות י כג) ולא ראו איש את אחיו וגו' ולכל בני ישראל היה אור. (שם יג כא) וה' הולך לפניהם יומם. ואומר (שם יד כ) ויאר את הלילה ויהי הענן והחושך. ואומר (מיכה ז ח) כי אשב בחשך ה' אור לי. לכך נאמר אורי וישעי ממי אירא. ואומר (תהלים מג ג) שלח אורך ואמתך. (לכך נאמר דוגמא לעתיד) ברא האור שאין ראויין בו גנזו לעתיד לבוא אל הצדיקים. שנאמר (משלי יג ט) אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך. ואומר (בראשית א ד) וירא אלקים את האור כי טוב. רבי יהודה ברבי סימון אמר הבדילו את האור לעצמו. משל למלך שראה מנה יפה ואמר זה שלי. כך כשברא הקב"ה את עולמו אמר אין כל בריה יכולה להשתמש בה אלא אני. וכן הוא אומר (דניאל ב כב) ונהורא עמיה שרי. אמר רבי אבין נטלו הקב"ה ונתעטף בו כטלית והבריק את העולם מזיוו. הדא הוא דכתיב (תהלים קד ב) עוטה אור כשלמה. ורבנן אמרי הבדילו לעצמו ליתן לצדיקים לעתיד לבוא. משל למלך שהיה לו מנה יפה ואמר זו לבני. וכן הוא אומר (שם צז יא) אור זרוע לצדיק. אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם ואימתי הוא בא. אמר לו כשיגיע הקץ ותבנה ירושלים ואני מביא אותו האור. שנאמר (ישעיה ס א) קומי אורי כי בא אורך. אבל לעתיד לבוא לאומות העכו"ם יהיה חשך. שנאמר (שם ב) כי החשך יכסה ארץ. ונאמר (שם י יז) והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה. מהו (שם) שיתו ושמירו. אלו המפונקין שבהם. אמר לו דוד האר לנו מאותו האור שנאמר (תהלים קיח כז) אל ה' ויאר לנו. אמר הקב"ה חייך שאני מביא אותו אור לישראל וחשך לאומות העכו"ם. שנאמר (ישעיה ס ב) כי הנה החשך יכסה ארץ. אבל לישראל (שם) ועליך יזרח ה'. ואם תמה אתה על הדבר. כבר הראה הקב"ה דוגמא לישראל שנאמר (שמות יד כ) ויהי הענן והחשך. אם ענן למה חשך ואם חשך למה ענן. אמר רבי הושעיא דו פרצופין היו היה אור לישראל וחשך למצרים. אמר דוד אני מזמר על אותו האור שנאמר ה' אורי וישעי. זה שאמר הכתוב (תהלים קיט קה) נר לרגלי דבריך. למה הרשעים דומים. למי שהיה מהלך באישון לילה ואפלה הגיע לאבן ונכשל בה הגיע לגומץ ונפל לתוכו. וכן הוא אומר (משלי ד יט) דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו. ולמה הצדיקים דומין. למי שמהלך ואבוקה בידו הגיע לאבן משמר את נפשו שלא יכשל. הגיע לגומץ משמר את עצמו שלא יפול בתוכו. כך אמר דוד באתי לחלל את השבת האירה לי (את) התורה. שנאמר (דברים ה יב) שמור את יום השבת. באתי לנאוף האירה לי (את) התורה. שנאמר (ויקרא כ י) מות יומת הנואף והנואפת. הדא הוא דכתיב (תהלים קיט קה) נר לרגלי דבריך. דבר אחר אם נאמר נר למה נאמר אור ואם נאמר אור למה נאמר נר. אמר דוד כשאני מתחיל בדברי תורה מעט אני מתחיל בהם והם נובעים. וכשאני נכנס לתוכו נפתחים לי שערים הרבה. לכך נאמר נר לרגלי דבריך. ואחר כך אור לנתיבתי:

"To David: The Lord is my light and my salvation, whom shall I fear? This is what is written (Isaiah 10:17): "And the light of Israel will become a fire, and his Holy One a flame." In the custom of the world, people light a candle with their own matches. One might say that so-and-so who loves me will use my light, and so-and-so who hates me will not use my light. But everyone uses the light. However, the Holy One, blessed be He, is not like that. Rather, "And the light of Israel will become a fire, and his Holy One a flame." The righteous will see, and the wicked will not. This was already demonstrated in Egypt (Exodus 10:23): "But for all the children of Israel there was light." (ibid 13:21) "And the Lord went before them by day." And it is said (ibid 14:20) "And he gave light to them in the night." And it is said (Micah 7:8) "When I sit in darkness, the Lord will be a light unto me." Therefore it is said, "The Lord is my light and my salvation." (Psalms 27:1) And it is said (ibid 43:3) "Send forth your light and your truth." (And an example for the future is said) "G-d created the light which is hidden away for the righteous to use in the future." (Proverbs 13:9) "The light of the righteous rejoices." And it is said (Genesis 1:4) "And G-d saw the light, that it was good." Rabbi Yehuda, son of Rabbi Simon, said, "G-d separated the light for Himself, as it were." A parable: A king who saw a beautiful garment and said, "This is mine." Similarly, when G-d created the world, He said, "No creature can use it except for me." And thus it is said (Daniel 2:22) "And with Him is light." Rabbi Avin said, "G-d took it and wrapped Himself in it like a garment, and He brightened the world with its radiance." And this is what is written (Psalms 104:2) "He wraps Himself in light as with a garment." The Rabbis said, "He separated it for Himself in order to give it to the righteous in the future." A parable: A king who had a beautiful garment and said, "This is for my son." And thus it is said (Psalms 97:11) "Light is sown for the righteous." David said before the Lord, "Master of the Universe, when will the Messiah come?" He said to him, "When the end comes and Jerusalem is built, then I will bring him." "And upon you, the Lord will shine. And if you wonder about this matter, the Holy One, blessed be He, has already shown an example to Israel, as it is stated (Exodus 14:20), 'And there was a cloud and darkness.' If there was a cloud, why was there darkness? And if there was darkness, why was there a cloud? Rabbi Hoshaya said, 'There were two faces to the cloud; for Israel, it was light, and for Egypt, it was darkness.' David said, 'I sing about that light, as it is said, "The Lord is my light and my salvation" (Psalm 27:1).' This is why the verse says (Psalm 119:105), 'Your word is a lamp unto my feet.' Why are the wicked compared to darkness? It is like someone who walks in the dark of night and stumbles upon a stone and falls. Then he reaches a thorn and falls into it. As it is said (Proverbs 4:19), 'The way of the wicked is like darkness; they know not at what they stumble.' Why are the righteous compared to light? It is like someone who walks with a torch in his hand. When he reaches a stone, he guards himself so as not to stumble. When he reaches a thorn, he guards himself so as not to fall into it. Thus, David said, 'When I come to desecrate the Sabbath, the Torah enlightens me, as it is said (Deuteronomy 5:12), "Keep the Sabbath day holy." When I come to commit adultery, the Torah enlightens me, as it is said (Leviticus 20:10), "The adulterer and adulteress shall surely be put to death." This is what is meant by the verse (Psalm 119:105), 'Your word is a lamp unto my feet.' Another interpretation: If we say 'lamp,' why do we say 'light?' And if we say 'light,' why do we say 'lamp?' David said, 'When I begin to study the Torah, I start with a little, and they flow from me. And when I enter into it, many gates open up for me.' Therefore, it is said, 'Your word is a lamp unto my feet, and a light unto my path' (Psalm 119:105)."

דבר אחר נר לרגלי. אימתי אמר דוד הפסוק הזה. כשהיה מהלך לעמק רפאים. אף על פי כן לא הלך למלחמה עד שנשאל באורים ותומים עשה אתם מלחמה עם אותם בני מנשה שנפלו עליו. שנאמר (דברי הימים-א יב כא) בלכתו ציקלג נפלו עליו מן מנשה וגו'. והם עזרו את דוד והרגו אותם שנאמר (שמואל-א ל יז) ויכם דוד מהנשף עד הערב למחרתו. ומי היה מאיר להם. זיקים וברקים היו מאירים לו. הוי ה' אורי וישעי. (וכן כשהיה מהלך בעמק רפאים לא הלך למלחמה עד שנשאל באורים ותומים). וכן את מוצא בשעה שבא שמואל למשוח את דוד והיו מלאכי השרת מקטרגים לפני הקב"ה ואומרים רבונו של עולם מפני מה אתה נוטל מלכות משאול ונותנה לדוד. אמר להם אני אראה לכם מה בין שאול לדוד. שאול הלך ונשאל באורים ותומים כיון שראה את הפלשתים אמר לו לכהן אסוף את ידיך ולא הספיק לגמור את הדבר שנאמר (שמואל-א יד יט) ויהי עד דבר שאול אל הכהן וגו'. אבל דוד בשעה שהפלשתים באין עליו בעמק רפאים באותה שעה התחיל לשאול באורים ותומים שנאמר (שמואל-ב ה כב-כג) ויוסיפו עוד לעלות וינטשו בעמק רפאים. וישאל דוד באלקים עוד ויאמר לא תעלה הסב מאחריהם אין לך רשות לפשוט יד בהם אפילו הם קרובים אצלך עד שאתה רואה ראשי האילנות מנענעין. שנאמר (שם כד) ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תחרץ. מהו תחרץ. לשון חתוך. (איוב יד ה) אם חרוצים ימיו. ולמה נתן לו סימן בראשי הבכאים ולא מאחריהם. אמר ר' ברכיה מפני שכולה קוצים. וכל זמן שישראל נתונין בצער כאלו צרה לפניו שנאמר (תהלים צא טו) עמו אנכי בצרה. כיון שבאו הפלשתים ורואין אותן ולא היו רחוקין מהם שמונה אמות אמרו ישראל לדוד למה אנו עומדין. אמר להם כבר נצטוינו מן השמים שלא לפשוט יד בהם עד שנראה ראשי אילנות מנענעים. ואם אנו מושיטין יד בהם הורגין אותנו. מוטב שנמות זכאין ואל נמות חייבין. אלא אנו ואתם נתלה עינינו לאבינו שבשמים. כיון שנתנו בטחון בהקב"ה נדנדו כל האילנות. מיד התחילו לפשוט יד בהם שנאמר (שמואל-ב ה כה) ויעש דוד כן כאשר צוהו ה' ויך את פלשתים. אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת ראו מה בין שאול לדוד. מי גרם לדוד שינצל דברו של הקדוש ברוך הוא שהאיר לו. הוי נר לרגלי דבריך:

Another matter, a lamp to my feet. When did David say this verse? When he was going to the Valley of Rephaim. Nevertheless, he did not go to battle until he inquired with the Urim and Thummim if he should fight against the sons of Manasseh who fell upon him, as it is stated in Chronicles 1:12:21, "As he was going to Ziklag, Manasseh's raiders fell upon him, etc." They helped David and killed the raiders, as it is stated in Samuel 1:30:17, "And David attacked them from twilight until the evening of the next day, etc." And who was enlightening them? Lightning and thunder were lighting the way for him. "Be my light, O Lord, and my salvation." Similarly, when he was going to the Valley of Rephaim, he did not go to battle until he inquired with the Urim and Thummim. Also, when Samuel came to anoint David, the angels were arguing before the Lord, saying, "Master of the universe, why are you taking the kingship away from Saul and giving it to David?" He said to them, "I will show you the difference between Saul and David. Saul went and inquired with the Urim and Thummim. When he saw the Philistines, he said to the priest, 'Withdraw your hand,' and he did not finish what he was saying, as it is stated in Samuel 1:14:19, "And it came to pass, as Saul talked unto the priest, etc." But David, when the Philistines attacked him in the Valley of Rephaim, at that very moment, he began to inquire with the Urim and Thummim, as it is stated in Samuel 2:5:22-23, "And they continued to attack and scatter in the Valley of Rephaim. And David inquired again of G-d, and G-d said to him, 'Do not attack them from the front, rather circle around and come against them from the balsam trees, etc.' And David attacked them, etc." And why did He give him a sign with the tops of the balsam trees and not from behind them? Rabbi Berechiah said, "Because they were all thorns." And whenever Israel is in distress, etc. (Job 14:1) If a man dies, will he live again? All the days of my hard service I will wait for my renewal to come. Regarding the symbol given to Job, Rabbi Berechiah said that it was placed at the beginning of the book because it is full of thorns. As long as Israel is in distress, their suffering is before Him, as it says, "I am with him in trouble" (Psalm 91:15). When the Philistines approached and Israel saw them only eight cubits away, they asked David, "What shall we do?" He replied, "We have already been commanded from Heaven not to stretch out our hand against them until we see the tops of the trees waving." If we do reach out to them, they will kill us. It is better to die innocent than to die guilty. Instead, let us and you direct our eyes to our Father in Heaven. As soon as we put our trust in G-d, all the trees began to wave. They immediately reached out and struck the Philistines, as it says, "So David did as the Lord commanded him, and he struck down the Philistines" (2 Samuel 5:25). G-d said to His angels, "See what is between Saul and David. Who caused David to be saved and His word to shine upon him? Be a lamp to his feet."

דבר אחר ה' אורי וישעי. אורי בים שנאמר (שמות יד כ) ויאר את הלילה. וישעי בים שנאמר (שם יג) התיצבו וראו את ישועת ה'. ממי אירא (שם) ויאמר משה אל העם אל תיראו. ה' מעוז חיי (שם טו ב) עזי וזמרת יה. ממי אפחד (שם טז) תפול עליהם אימתה ופחד. בקרוב עלי מרעים (שם יד י) ופרעה הקריב. לאכול את בשרי (שם טו ט) תמלאמו נפשי. אמר רבי שמואל בר נחמני אין הרשע יוצא מן העולם עד שמוציא איפופסים שלו מתוך פיו. הדא הוא דכתיב (שם) ארדוף אשיג. נחלוק אינו אומר אלא אחלק שלל. איחלק. צרי ואויבי לי המה כשלו ונפלו (תהלים קלו טו) ונער פרעה וחילו בים סוף. מכאן ואילך אמרו ישראל אם תחנה עלי מחנה של מצרים. לא יירא לבי. אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח. ואין זאת אלא תורה. שנאמר (דברים ד מד) וזאת התורה. רבנן פתרי קראי בראש השנה ויום הכפורים. אורי בראש השנה. וישעי ביום הכפורים. בקרוב עלי מרעים אלו אומות העכו"ם. לאכול את בשרי. שהן באין לקטרג את ישראל ואומרים לפני הקדוש ברוך הוא אלו עובדי עבודה זרה ואלו עובדי עבודה זרה. צרי ואויבי לי. את מוצא מנין השט"ן בגימטריא שס"ד. כל ימות השנה יש לו רשות לקטרג חוץ מיום הכפורים (וראש השנה). מכאן אמרו ישראל אם תחנה עלי מחנה. אומות העכו"ם. לא יירא לבי. ואם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח. אמר רבי לוי אכסיטורין שכתבת בתורה (ויקרא טז ג) בזאת יבא אהרן:

...Another explanation. 'The LORD is my light and my help...' My light by the sea, as it says "...and it lit up the night..." (Exodus 14:20) And my help by the sea, as it says "...Stand by, and witness the deliverance which the LORD will work for you..." (ibid. v. 13) Whom should I fear? "But Moses said to the people, “Have no fear!" (ibid.) The LORD is the stronghold of my life, "The LORD is my strength and might..." (Exodus 15:2) Whom should I dread? "Terror and dread descend upon them..." (ibid. v. 16) When evil men assail me, "As Pharaoh drew near..." (Exodus 14:10) To devour my flesh, "...My desire shall have its fill of them..." (Exodus 15:9) R' Shmuel bar Nachmani said: the wicked do not leave this world until they announce their own verdict upon themselves. This is what is written "I will pursue, I will overtake" (ibid.) It does not then say 'we will divide' but rather "I will divide the spoil" (ibid.) I will be divided. It is they, my foes and my enemies, who stumble and fall, "Who hurled Pharaoh and his army into the Sea of Reeds..." (Psalms 136:15) From here forward Israel said 'Should an army besiege me...' meaning the army of Egypt, '...my heart would have no fear.' 'should war beset me, because of this would I be confident.' 'This' always refers to Torah, as it says "This is the Teaching..." (Deuteronomy 4:44) The rabbis explained this verse as referring to Rosh HaShanah and Yom Kippur. 'my light,' on Rosh Hashanah. 'And my help ,' on Yom Kippur. 'When evil men assail me,' this refers to the idolaters. 'To devour my flesh,' when they come to accuse Israel and say before the Holy One: these (meaning themselves) are idolaters and those (meaning Israel) are idolaters as well! 'my foes and my enemies,' the numerical value of the letters of hasatan (the accuser) is 364. Every day of the year he has the authority to make accusations, except on Yom Kippur (and Rosh Hashanah). For this reason Israel said 'Should an army besiege me,' meaning the idolatrous nations, 'my heart would have no fear.' 'Should war beset me, because of this would I be confident,' R' Levi said: because of the bequest which you wrote in the Torah "Thus only shall Aaron enter the Shrine..." (Vayikra 16:3)

אחת שאלתי מאת ה'. רבי אבא בר כהנא אמר מלכות שאל. את מוצא דוד שאל אחת. ושלמה שאל שתים. שנאמר (משלי ל ז) שתים שאלתי מאתך. (שם ח) שוא ודבר כזב הרחק ממני ריש ועושר אל תתן לי. (שם ט) פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה' ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלקי. אי זו קשה ראשונה או שניה. אמר לו שניה. ולמה שוויתר הקב"ה על עבודה זרה ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים ולא וויתר על חילול השם. שנאמר (יחזקאל כ לט) איש גלוליו לכו עבדו וגו' ואת שם קדשי לא תחללו עוד:

One time I asked G-d for something. Rabbi Abba bar Kahana said to ask for sovereignty. You found David asked for only one thing, while Solomon asked for two, as it says (Proverbs 30:7-8), "Two things I ask of You; do not deny them to me before I die. Remove falsehood and lies far from me; do not give me poverty or riches; provide me with food in my allotted portion." (Proverbs 30:9) "Lest, being sated, I renounce and deny You and say, 'Who is the Lord?' Or, being impoverished, I take to theft and profane the name of my G-d." He asked him which was the harder of the two, and he said the latter. Why did G-d give up on idolatry, sexual immorality, and murder, but not on desecration of His name, as it says (Ezekiel 36:39), "As for those who follow their abhorrent practices, they will suffer the consequences. I will place their conduct on their own heads, declares the Lord G-d," and "But you, House of Israel, shall no longer profane My holy name with your gifts and your abhorrent things."...

דבר אחר אחת שאלתי. אמר לו הקב"ה בתחלה אתה אומר אחת שאלתי שבתי בבית ה'. וחזרת ואמרת לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. אמר לפניו רבונו של עולם לא יהא העבד שוה לרבו. בתחלה לא באת עלי באחת שנאמר (דברים י יב) ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך. ואחר כך פתחת עלינו במצוות הרבה שנאמר (שם) ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו וגו'. הוי דיו לעבד שיהא כרבו:

Another thing I asked. G-d replied, "At first you said, 'I asked one thing, to dwell in the house of G-d.' But then you said, 'To behold the beauty of G-d and to visit His sanctuary.' I say before you, Master of the Universe, that the servant should not be equal to his master. At first, you did not ask much of me, as it says, 'And now, Israel, what does the Lord your G-d ask of you, but to fear the Lord your G-d.' But then, you asked for many commandments, as it says, 'To walk in all His ways and to love Him.' Be content with being a servant, so that you may be like your master."...

כי יצפנני בסוכה ביום רעה. ביום רעתה של בת שבע. ועתה ירום ראשי על אויבי סביבותי. רבי יעקב פתר קרא ביהושע (יהושע ח ל) אז יבנה יהושע מזבח לה' אלקי ישראל בהר עיבל. אמר רבי יוסי בר חנינא אין הבמה נתרת אלא על ידי נביא. ומה טעם (דברים יב יג) השמר לך פן תעלה עולותיך. אליהו מקריב בהר הכרמל בשעת איסור הבמות בכל יום. אמר רבי שמואל בדיבורו עשה שנאמר (מלכים-א יח לו) ובדברך עשיתי את כל הדברים האלה. שיחזרו ישראל בתשובה וירדו להם גשמים. רבי יונתן מייתי לה מן הדין קריא (שופטים ו כה) ויהי בלילה ההוא ויאמר לו ה' קח את פר השור אשר לאביך. אמר רבי אחא שבע עבירות נעשו בפרו של גדעון. עצי אשרה ובאבנים פסולות ושור מוקצה ונעבד וזר ולילה ואיסור במה. אין לי אלא גדעון. שמואל מנין. שנאמר (שמואל-א ז ט) ויקח שמואל טלה חלב. הוא ועורו ומחוסר זמן ולוי היה:

"For He will hide me in His tabernacle on an evil day; He will conceal me in the concealment of His tent; on a rock He will raise me up. And now, my head will be raised up above my enemies around me." Rabbi Yaakov interpreted a verse in Joshua 8:30, "Then Joshua built an altar to the LORD, the G-d of Israel, in Mount Ebal." Rabbi Yosei bar Chanina said, "The altar was only dismantled by a prophet." And what is the reason for "Be careful not to offer your burnt offerings anywhere you please" (Deuteronomy 12:13)? Elijah used to offer sacrifices on Mount Carmel during the time of the prohibition of altars, every day. Rabbi Shmuel said, "He accomplished all these things with his words" (1 Kings 18:36). "If the people of Israel return in repentance, the rains will come for them." Rabbi Yonatan brought a verse from the book of Judges 6:25, "That night the Lord said to him, 'Take the second bull from your father's herd, the one seven years old. Tear down your father's altar to Baal and cut down the Asherah pole beside it.'" Rabbi Acha said, "Seven sins were committed with Gideon's bull: it was made from an Asherah tree, it had flawed stones, it was an unclean animal, it was worked and made foreign, it was slaughtered at night, and it was sacrificed on a high place." I only have Gideon to refer to. Samuel is also cited as an example in 1 Samuel 7:9, "Then Samuel took a suckling lamb and sacrificed it as a whole burnt offering to the Lord. He cried out to the Lord on behalf of Israel, and the Lord answered him." Samuel was still young and a Levite at the time.

לולא האמנתי לראות בטוב ה'. זבדי בר לוי אמר כל מקום שנאמר לולא בזכות אבות. והכתיב (בראשית מג י) כי לולא התמהמהנו. אמרו כל עצמינו לא היינו עולים משם לשלום אלא בזכות אבות. רבי יוחנן אמר כל לולא בזכות המקום. שנאמר (ישעיה א ט) לולי ה' צבאות. רבי לוי אמר בזכות התורה. שנאמר (תהלים קיט צב) לולי תורתך שעשועי. ובזכות האמונה לולא האמנתי לראות:

"If I did not believe in seeing the goodness of the Lord. Zevadi the son of Levi said: Any place where it is stated 'if not for the merit of the forefathers' and the verse (Genesis 43:10) states 'for had we not delayed.' We ourselves would not have gone from there in peace except for the merit of the forefathers. Rabbi Yochanan said: Every 'if not for' is due to the merit of the Almighty, as it says (Isaiah 1:9) 'if not for the Lord of hosts.' Rabbi Levi said: It is due to the merit of the Torah, as it says (Psalms 119:92) 'If Your Torah had not been my delight.' And it is due to the merit of faith, 'If I did not believe in seeing the goodness of the Lord.'

קוה אל ה'. אמר ר' חייא בר אבא אם נתפללת וחזרת ונתפללת תהא מבושר שנשמעת תפלתך והוא עתיד לעשות רצונך. ומה טעם קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה':

'Hoping in the Lord.' Rabbi Chiyah bar Abba said: 'If you pray and repeat your prayer, then be certain that your prayer has been heard, and it will ultimately be fulfilled.' What is the reason for 'hoping in the Lord'? Strengthen your heart, and hope in the Lord."