למנצח על הגתית לאסף הרנינו לאלקים עזנו. זה שאמר הכתוב (במדבר כג כא) לא הביט און ביעקב. מה ראה בלעם להזכיר ליעקב ולא לאברהם ולא ליצחק. ראה שיצא פסולת מאברהם ישמעאל וכל בני קטורה. וראה שיצא מיצחק עשו ואלופיו. אבל יעקב כולו בקדושה שנאמר (בראשית מט כח) כל אלה שבטי ישראל שנים עשר. הדא הוא דכתיב (שיר השירים ד ז) כולך יפה רעיתי ומום אין בך. לפיכך לא הזכיר אלא יעקב לבדו. הוי (במדבר כג כא) לא הביט און ביעקב. אמר אסף הואיל וכל האבות יש בהן פסולת ויעקב אין בו פסולת איני מזכיר אלא יעקב לבדו. הריעו לאלקי יעקב. דבר אחר למה הזכיר יעקב מכל האבות. שנו רבותינו במדה שאדם מודד בה מודדין לו שנאמר (ישעיה כז ח) בסאסאה בשלחה תריבנה. אין לי אלא סאה תרקב וחצי תרקב מנין שנאמר (שם ט ד) כל סאון סואן ברעש. אין לי אלא דבר שבמדה שבמנין מנין שאפילו פרוטות מצטרפות לחשבון גדול תלמוד לומר (קהלת ז כז) אחת לאחת למצוא חשבון. משל למלך שהיה לו ג' אוהבין ובקש לעשות פלטין א' קרא לאוהביו הביא הראשון אמר לו ראה המקום הזה שאני רוצה לבנות פלטין. אמר לו אוהבו זכור אני שהיה פה הר תחלה. הניח אותו ובא אצל השני ואמר לו מבקש אני לבנות לי פלטין אחד במקום הזה. אמר לו זכורני שהיה פה מתחלה שדה. הניחו גם הוא ובא אצל השלישי ואמר לו אני רוצה לבנות פלטין במקום הזה. אמר לו זכור אני שהיה פלטין מתחלה. אמר לו חייך על שמך אני קורא אותו. כך אברהם יצחק ויעקב היו אוהביו של הקב"ה. אברהם קראו הר שנאמר (בראשית כב יד) בהר ה' יראה. יצחק קראו שדה שנאמר (שם כז כז) ראה ריח בני כריח שדה. יעקב קרא אותו פלטין שנאמר (שם כח יז) אין זה כי אם בית אלקים. אמר לו הקב"ה חייך אתה קראת אותו בית עד שלא נבנה על שמך אני קורא אותו שנאמר (ישעיה ב ג) לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלקי יעקב. וכן ירמיה אומר (ירמיה ל יח) כה אמר ה' הנני שב שבות אהלי יעקב. ועוד אסף קישט את דבריו ולא הכיר בתרועה אלא ליעקב שנאמר הריעו לאלקי יעקב:
"To the conductor on the Gittith, by Asaph, let us sing praises to G-d our strength. This is what the verse says (Numbers 23:21): 'He has not beheld iniquity in Jacob.' What did Balaam see in mentioning Jacob and not Abraham or Isaac? He saw that there was a blemish in Abraham, namely Ishmael and all the children of Keturah. He also saw that there was a blemish in Isaac, namely Esau and his chiefs. But Jacob was entirely holy, as it says (Genesis 49:28): 'All these are the twelve tribes of Israel.' This is what is written (Song of Songs 4:7): 'All fair art thou, my love; and there is no blemish in thee.' Therefore, he mentioned only Jacob. It says (Numbers 23:21): 'He has not beheld iniquity in Jacob.' Asaph said, 'Since all the patriarchs have a blemish, and Jacob does not, I mention only Jacob. Let us shout praises to the G-d of Jacob.' Another explanation: Why did he mention Jacob out of all the patriarchs? Our sages taught in a measure-for-measure sense, as it says (Isaiah 27:8): 'In measure, when Thou sendest her away, Thou dost contend with her; He hath removed her with His rough blast in the day of the east wind.' I have only a se'ah and a half se'ah. Whence do I know this? Because it says (ibid. 9): 'By this, therefore, shall the iniquity of Jacob be purged.' I have only a measure. From where do I derive that even small things are included in the reckoning? Scripture therefore says (Ecclesiastes 7:27): 'One thing have I found, that G-d made man upright; but they have sought out many inventions.' It is analogous to a king who had three friends and wanted to build a palace. He called the first friend and said to him, 'See this place, where I want to build a palace.' He replied, 'Remember, my lord, that there was a mountain here before.' The king left him and went to the second friend and said to him, "I want to build a palace here." He said to him, "Remember, I was here first and it was also a field." He left him and went to the third and said, "I want to build a palace here." He said to him, "Remember, I was here first and it was a mountain." He smiled and said to him, "I call it by your name." This is how Abraham, Isaac, and Jacob were beloved by G-d. Abraham called it a mountain as it says, "On the mountain of the Lord, it will be seen" (Genesis 22:14). Isaac called it a field as it says, "Behold, the fragrance of my son is like the fragrance of a field" (Genesis 27:27). Jacob called it a palace as it says, "This is none other than the house of G-d" (Genesis 28:17). G-d said to him, "You smiled, but you called it by your name. Until it is built and named after you, I call it by its name" as it says, "Come, let us go up to the mountain of the Lord, to the house of the G-d of Jacob" (Isaiah 2:3). And Jeremiah says, "Thus says the Lord: I am returning the captivity of the tents of Jacob" (Jeremiah 30:18). Asaph also amplified his words, and he recognized only Jacob's shout, as it says, "Raise a shout to the G-d of Jacob."