Damages to Property Chapter 5

בְּהֵמָה שֶׁהָיְתָה רוֹעָה וּפָרְשָׁה וְנִכְנְסָה בַּשָּׂדוֹת וּבַכְּרָמִים אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִזִּיקָה מַתְרִין בִּבְעָלֶיהָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. אִם לֹא שָׁמַר בְּהֶמְתּוֹ וְלֹא מְנָעָהּ מִלִּרְעוֹת יֵשׁ רְשׁוּת לְבַעַל הַשָּׂדֶה לְשָׁחֳטָהּ שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה וְאוֹמֵר לִבְעָלֶיהָ בּוֹאוּ וּמִכְרוּ בָּשָׂר שֶׁלָּכֶם. מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לָאָדָם לְהַזִּיק וּלְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק אֲפִלּוּ לִגְרֹם הַנֵּזֶק אָסוּר:

[The following laws apply when] an animal was pasturing and entered fields and vineyards [belonging to others]. Even though it did not cause any damage, a warning should be given to its owner on three occasions. [Afterwards,] if he does not watch his animal and prevent it from pasturing [in other people's fields], the owner of the field has the right to slaughter the animal in a ritually acceptable manner, and tell its owners: "Come and sell your meat." [The rationale is that] it is forbidden for a person to cause damages and then to pay for the damages he caused. Even being an [indirect] cause of damage is forbidden.

לְפִיכָךְ אָסְרוּ חֲכָמִים לְגַדֵּל בְּהֵמָה דַּקָּה וְחַיָּה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹם הַשָּׂדוֹת וְהַכְּרָמִים אֶלָּא בַּיְעָרִים וּבַמִּדְבָּרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּמְגַדְּלִין בְּסוּרְיָא בְּכָל מָקוֹם:

For this reason, our Sages forbade [our people] from raising small animals and small beasts in Eretz Yisrael, where there are fields and vineyards. One may, however, raise these animals in the forests and deserts of Eretz Yisrael.In Syria, it is permitted to raise these animals everywhere.

עֲשָׂרָה תְּנָאִים הִתְנָה יְהוֹשֻׁעַ וּבֵית דִּינוֹ בְּשָׁעָה שֶׁחִלֵּק אֶת הָאָרֶץ וְאֵלּוּ הֵן. א) הִתְנָה שֶׁמַּרְעִין בְּהֵמָה דַּקָּה בִּיעָרִים שֶׁאִילָנֵיהֶן גַּסִּין. אֲבָל אֵין מַרְעִין שָׁם בְּהֵמָה גַּסָּה. וּבְיַעַר שֶׁאִילָנָיו דַּקִּים אֵין מַרְעִין בּוֹ לֹא גַּסָּה וְלֹא דַּקָּה אֶלָּא מִדַּעַת בְּעָלָיו. ב) וְכֵן הִתְנָה שֶׁיִּהְיֶה כָּל אָדָם מֻתָּר לְלַקֵּט עֵצִים מִשְּׂדֵה חֲבֵרוֹ. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ עֵצִים פְּחוּתִים וּקְרוֹבִים לִהְיוֹת קוֹצִים כְּגוֹן הִיזְמֵי וְהִיגֵי. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ לַחִים וּמְחֻבָּרִין וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְשָׁרֵשׁ. אֲבָל שְׁאָר עֵצִים אָסוּר. ג) וְכֵן הִתְנָה שֶׁיִּהְיֶה כָּל אָדָם מֻתָּר לְלַקֵּט עֲשָׂבִים הָעוֹלִין מֵאֲלֵיהֶן בְּכָל מָקוֹם חוּץ מִשְּׂדֵה תִּלְתָּן שֶׁזְּרָעָהּ לִבְהֵמָה. ד) וְכֵן הִתְנָה שֶׁיִּהְיֶה אָדָם קוֹטֵם נְטִיעָה בְּכָל מָקוֹם חוּץ מִגְּרוֹפִיּוֹת שֶׁל זַיִת וְאֵינוֹ קוֹטֵם מִן הָאִילָנוֹת אֶלָּא בְּזַיִת כְּבֵיצָה וּבְקָנִים וּבִגְפָנִים מִן הַפְּקָק וּלְמַעְלָה וּבִשְׁאָר הָאִילָן מִתּוֹכוֹ שֶׁל אִילָן לֹא מֵחֻדּוֹ. וּכְשֶׁהִתִּיר לִקְטֹם לֹא הִתִּיר אֶלָּא מֵחָדָשׁ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת אֲבָל לֹא מִיָּשָׁן שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוֹת. וְאֵינוֹ קוֹטֵם אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי חַמָּה. ה) וְכֵן הִתְנָה שֶׁהַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא בַּתְּחִלָּה בְּנֵי אוֹתָהּ הָעִיר שֶׁיָּצָא בִּגְבוּלָם מִסְתַּפְּקִין מִמֶּנּוּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עִקָּרוֹ בְּחֶלְקָם. וְאֵין לַאֲחֵרִים לְהִסְתַּפֵּק עִמָּהֶם מִמֶּנּוּ. ו) וְכֵן הִתְנָה שֶׁיִּהְיֶה כָּל אָדָם מֻתָּר לָצוּד דָּגִים מִיָּם טְבֶרְיָה וְהוּא שֶׁיָּצוּד בְּחַכָּה בִּלְבַד. אֲבָל לֹא יִפְרשֹׁ קֶלַע וְיַעֲמִיד סְפִינָה שָׁם אֶלָּא בְּנֵי הַשֵּׁבֶט שֶׁהִגִּיעַ אוֹתוֹ הַיָּם בְּחֶלְקָם. ז) וְכֵן הִתְנָה שֶׁכָּל אָדָם שֶׁצָּרִיךְ לִנְקָבָיו מִסְתַּלֵּק מִן הַדֶּרֶךְ וְנִכְנַס אֲחוֹרֵי הַגָּדֵר שֶׁפָּגַע בּוֹ וְנִפְנֶה שָׁם וַאֲפִלּוּ בְּשָׂדֶה מְלֵאָה כַּרְכֹּם וְנוֹטֵל מִשָּׁם צְרוֹר וּמְקַנֵּחַ. ח) וְכֵן הִתְנָה שֶׁכָּל הַתּוֹעֶה בֵּין הַכְּרָמִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מְפַסֵּג וְעוֹלֶה מְפַסֵּג וְיוֹרֵד עַד שֶׁיֵּצֵא לְדַרְכּוֹ. ט) וְכֵן הִתְנָה שֶׁבִּזְמַן שֶׁיִּרְבֶּה הַטִּיט בְּדַרְכֵי הָרַבִּים אוֹ נְקִיעֵי מַיִם יֵשׁ לְעוֹבְרֵי דְּרָכִים לְהִסְתַּלֵּק לְצִדְדֵי הַדְּרָכִים וּמְהַלְּכִין שָׁם אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְהַלְּכִין בְּדֶרֶךְ שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּעָלִים. י) וְכֵן הִתְנָה שֶׁמֵּת מִצְוָה קוֹנֶה מְקוֹמוֹ וְנִקְבָּר בַּמָּקוֹם שֶׁיִּמָּצֵא בּוֹ. שֶׁלֹּא יִהְיֶה מֻטָּל עַל הַמֵּצַר וְלֹא בְּתוֹךְ תְּחוּם הַמְּדִינָה. אֲבָל אִם נִמְצָא עַל הַמֵּצַר אוֹ שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ הַתְּחוּם מְבִיאוֹ לְבֵית הַקְּבָרוֹת:

Joshua and his court established ten conditions at the time they divided the land [into ancestral plots]: a) One may pasture a small animal in forests that are thick with trees; one may not, however, pasture a large animal there. In a forest that is not thick with trees, one may not pasture either a large animal or a small animal without the permission of the owners. b) Any person is permitted to collect wood from a field belonging to a colleague. This refers to wood that is not valuable - comparable to thorns, brambles and prickly shrubs. Moreover, this refers to fresh twigs that are still connected to their source of nurture, and applies only when the person will not uproot them entirely. It is forbidden to take other types of wood. c) Any person may collect grass that is growing on its own accord anywhere, except for a field of fenugrec that was sown to be used as animal fodder. d) A person may cut off a branch from any tree in any place, except from the branches left in an old olive tree. One may not, however, cut off closer than the length of an egg from the place where the branches begin to spread from an olive tree. And one may cut only from the place where a shoot is joined to the trunk of a reed or a vine. With regard to other trees, one may cut from the center of the tree and not from its higher branches. [Although] permission was granted to cut off a branch, this applies only to [cutting] from a new branch that does not yet produce fruit, but not from an old branch that produces fruit. One may cut off [a branch] only from a portion of the tree that is not exposed to the sun. e) When a new spring of water emerges, the inhabitants of the city in whose territory it emerges may make use of it, even though its source is elsewhere. No others may take water from it together with them. f) Any person may catch fish in Lake Kinneret, provided he fishes with a small net. Only the tribe to which the lake was awarded as part of their ancestral portion may spread out large nets that will prevent the passage of other boats. g) Any person who needs to relieve himself may turn off the path, go behind any fence he sees and defecate there. [This applies] even with regard to a field of saffron. One may pick up a stone from there and clean oneself with it. h) Any person who loses his way in a vineyard or the like may break through the vines and ascend, or break through the vines and descend until he is able to find his way. i) When the public thoroughfare is filled with mud, or the ravines are filled with water, passersby may take side paths, even though they are private property. j) A corpse that has no one to bury it acquires its place and should be buried there by the person who finds it. This applies provided the corpse is not lying lengthwise across the path, or within the Sabbath boundaries of a city. In those instances, the corpse should be transported to a cemetery.

שְׁלֹמֹה תִּקֵּן שֶׁיִּהְיוּ עוֹבְרֵי דְּרָכִים מֻתָּרִין בִּימוֹת הַחַמָּה לְהַלֵּךְ בַּשְּׁבִילִין שֶׁבַּשָּׂדוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן בְּעָלִים עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה:

King Solomon ordained that passersby are permitted to walk on private paths in the fields during the summer months until the second phase of fall rains descend.

וְתַקָּנוֹת אֵלּוּ כֻּלָּן נוֹהֲגוֹת בְּכָל מָקוֹם אֲפִלּוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ:

These rules apply in all places, even in the diaspora.

וּמִשֶּׁיָּרַד הַטַּל בְּבָבֶל אָסוּר לְהַלֵּךְ בִּשְׁבִילִין שֶׁיֵּשׁ לָהֶן בְּעָלִים:

From the time dew descends in Babylonia, it is forbidden to walk through private pathways belonging to others.

אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֻתָּר לַשְׁהוֹתָהּ קֹדֶם לָרֶגֶל שְׁלֹשִׁים יוֹם וְקֹדֶם לְמִשְׁתֵּה בְּנוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְהַטַּבָּח לוֹקֵחַ וְשׁוֹחֵט לוֹקֵחַ וּמַשְׁהֶה עַד שֶׁיִּשְׁחֹט מְעַט מְעַט. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר. אֶלָּא כָּל הַמַּשְׁהֶה מַשְׁהֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּזִּיק:

Although it is forbidden to raise a small animal in Eretz Yisrael, one may maintain possession of one for 30 days prior to a pilgrimage festival, or prior to the wedding of one's son. A butcher may buy an animal for slaughter and may leave it for a certain time until he slaughters it, as long as it does not pasture with the flock. Instead, whoever maintains possession of a small animal must keep it within his house, so that it does not cause damage.

וּכְבָר עָשׂוּ בָּבֶל כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֶאֱסֹר בָּהּ גִּדּוּל בְּהֵמָה דַּקָּה וְחַיָּה דַּקָּה מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ רֹב הַשָּׂדוֹת וְהַכְּרָמִים שָׁם בְּאוֹתָן הַיָּמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל:

[Our Sages] established an equation between Babylonia and Israel, prohibiting the raising of small animals and beasts there as well. For [in Talmudic times,] the majority of the fields and vineyards there belonged to Jews.

וְכֵן אָסְרוּ חֲכָמִים לְגַדֵּל חֲזִירִים בְּכָל מָקוֹם. וְלֹא אֶת הַכֶּלֶב אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת. אֲבָל מְגַדֵּל הוּא כְּלָבִים בָּעִיר הַסְּמוּכָה לַסְּפָר. בַּיּוֹם קוֹשְׁרוֹ וּבַלַּיְלָה מַתִּירוֹ. וְאָמְרוּ חֲכָמִים אָרוּר מְגַדֵּל כְּלָבִים וַחֲזִירִים מִפְּנֵי שֶׁהֶזֵּקָן מְרֻבֶּה וּמָצוּי:

Similarly, our Sages forbade raising pigs in all places. Also, [our Sages forbade raising] dogs unless they are tied by a chain. One may, however, raise dogs in a city near the border. During the day [the dogs] should be chained, and at night let loose. Our Sages said: "Cursed be one who raises dogs and pigs, because they frequently cause a great degree of damage."

רוֹעֶה שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר מִיָּד אֶלָּא מוֹכֵר עַל יָד עַל יָד. וְכֵן מִי שֶׁנָּפְלוּ לוֹ כְּלָבִים וַחֲזִירִים בִּירֻשָּׁה אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר מִיָּד אֶלָּא מוֹכֵר מְעַט מְעַט:

When a shepherd repents, he should not be obligated to sell [his entire herd] immediately. Instead, he should sell a bit at a time. Similarly, if a person has inherited dogs and pigs, he is not required to sell all of them immediately, but instead may sell them bit by bit.