Leavened and Unleavened Bread Chapter 1

כָּל הָאוֹכֵל כְּזַיִת חָמֵץ בְּפֶסַח מִתְּחִלַּת לֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר עַד סוֹף יוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים בְּנִיסָן בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב טו) "כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה". בְּשׁוֹגֵג חַיָּב קָרְבַּן חַטָּאת קְבוּעָה. אֶחָד הָאוֹכֵל וְאֶחָד הַמְמַחֶה וְשׁוֹתֶה:

Anyone who eats an olive's volume of leavened bread on Passover beginning on the night of the 15th until the end of the 21st of Nissan intentionally is obligated to [a punishment of] kareit/cutting off, as it was said, "For anyone who eats leavened bread and will be cut off" (Exodus 12:15). Unintentionally - one is obligated to a sacrifice of a fixed type (i.e. non-sliding scale) of sin-offering. This is [the same for] one who eats [it] and one who liquifies and drinks [it].

הֶחָמֵץ בַּפֶּסַח אָסוּר בַּהֲנָיָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג ג) "לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ" לֹא יְהֵא בּוֹ הֶתֵּר אֲכִילָה. וְהַמַּנִּיחַ חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ בְּפֶסַח אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אֲכָלוֹ עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג ז) (דברים טז ד) "לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ" וְנֶאֱמַר (שמות יב יט) "שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם". וְאִסּוּר הֶחָמֵץ וְאִסּוּר הַשְּׂאוֹר שֶׁבּוֹ מַחְמִיצִין אֶחָד הוּא:

The leavened bread on Passover is forbidden to derive pleasure from as it is stated: "You will not eat hametz" - there should be no permissive scenario of eating.

אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם לֹא יֵרָאֶה וְ(שמות יב יט) "לֹא יִמָּצֵא" אֶלָּא אִם כֵּן קָנָה חָמֵץ בְּפֶסַח אוֹ חִמְצוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ מַעֲשֶׂה. אֲבָל אִם הָיָה לוֹ חָמֵץ קֹדֶם הַפֶּסַח וּבָא הַפֶּסַח וְלֹא בִּעֲרוֹ אֶלָּא הִנִּיחוֹ בִּרְשׁוּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עַל שְׁנֵי לָאוִין אֵינוֹ לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ מַעֲשֶׂה. וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

[A violator] is not lashed for [transgressing the prohibitions] not to have [chametz] seen [in his possession] and not to have [chametz] found [in his possession] unless he purchased chametz on Pesach or [caused flour] to become leavened, and thus committed a deed. However, if he possessed chametz before Pesach, and when Pesach came he did not destroy it and left it in his possession, even though he transgresses two prohibitions, according to the Torah, he is not lashed, for he did not perform a deed. [Nevertheless,] he is given "stripes for being rebellious."

חָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח אָסוּר בַּהֲנָיָה לְעוֹלָם. וְדָבָר זֶה קְנָס הוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מִפְּנֵי שֶׁעָבַר עַל בַּל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא אֲסָרוּהוּ. אֲפִלּוּ הִנִּיחוֹ בִּשְׁגָגָה אוֹ בְּאֹנֶס. כְּדֵי שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אָדָם חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ בְּפֶסַח כְּדֵי שֶׁיֵּהָנֶה בּוֹ אַחַר הַפֶּסַח:

Chametz which passed over Passover [under Jewish ownership] is forbidden to derive benefit from forever. This is a penalty imposed by the Rabbis on the Jew who violated [the prohibition of] "thou shalt not see nor shall it be found" so they forbade it even if he left it accidentally or under unavoidable circumstances so that no one would keep chametz around on Passover in order to use afterwards.

חָמֵץ שֶׁנִּתְעָרֵב בְּדָבָר אַחֵר תּוֹךְ הַפֶּסַח בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ הֲרֵי זֶה אוֹסֵר בְּכָל שֶׁהוּא. וְחָמֵץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה אִם נִתְעָרֵב בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְאָכְלוֹ אַחַר הַפֶּסַח. שֶׁלֹּא קָנְסוּ וְאָסְרוּ אֶלָּא בֶּחָמֵץ עַצְמוֹ אֲבָל הַתַּעֲרֹבֶת מֻתָּר בַּאֲכִילָה לְאַחַר הַפֶּסַח:

If, on Pesach, even the slightest amount of chametz becomes mixed together with another substance, either of its kind or not of its kind, [the entire mixture] is forbidden. Though it is forbidden to benefit from chametz which a Jew possessed on Pesach, if it became mixed with another substance, whether of its kind or not of its kind, it is permitted to be eaten after Pesach. [The Sages] only penalized and forbade [the use of] chametz itself. A mixture [containing chametz possessed on Pesach] is permitted to be eaten after Pesach.

אֵין חַיָּבִין כָּרֵת אֶלָּא עַל אֲכִילַת עַצְמוֹ שֶׁל חָמֵץ אֲבָל עֵרוּב חָמֵץ כְּגוֹן כּוּתָח הַבַּבְלִי וְשֵׁכָר הַמָּדִי וְכָל הַדּוֹמֶה לָהֶן מִדְּבָרִים שֶׁהֶחָמֵץ מְעֹרָב בָּהֶן אִם אֲכָלָן בְּפֶסַח לוֹקֶה וְאֵין בּוֹ כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב כ) "כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ". בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁאָכַל כְּזַיִת חָמֵץ בְּתוֹךְ הַתַּעֲרֹבֶת בִּכְדֵי אֲכִילַת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים הוּא שֶׁלּוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה. אֲבָל אִם אֵין בַּתַּעֲרֹבֶת כְּזַיִת בִּכְדֵי אֲכִילַת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לוֹ לֶאֱכל אִם אָכַל אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

One is liable for כרת only for eating chametz itself. However, a person who eats a mixture containing chametz—for example, Babylonian kotach, Median beer, or similar mixtures which contain chametz--[is punished by] lashes and is not liable for כרת [for this involves the transgression of a different commandment], as [Exodus 12:20] states: "Do not eat any leaven." When does the above apply? When the person consumed an olive size of chametz [while eating] from the mixture within the time it takes to eat three eggs or less. Then, he is obligated for lashes by the Torah. However, if he does not consume an olive size of chametz from the mixture in less time than it takes to eat three eggs, even though such eating is forbidden, he is not [punished by] lashing. Rather, he is given "stripes for being rebellious."

הָאוֹכֵל מִן הֶחָמֵץ עַצְמוֹ בְּפֶסַח כָּל שֶׁהוּא הֲרֵי זֶה אָסוּר מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג ג) "לֹא יֵאָכֵל". וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת אוֹ קָרְבָּן אֶלָּא עַל כַּשִּׁעוּר שֶׁהוּא כְּזַיִת. וְהָאוֹכֵל פָּחוֹת מִכְּזַיִת בְּמֵזִיד מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

Eating even the slightest amount of chametz itself on Pesach is forbidden by the Torah as [Exodus 13:3] states: "Do not eat [leaven]." Nevertheless, [a person who eats chametz] is not liable for כרת, nor must he bring a sacrifice for anything less than the specified measure, which is the size of an olive. A person who intentionally violates the prohibition and eats less than an olive size of chametz is given "stripes for being rebellious."

אָסוּר לֶאֱכל חָמֵץ בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וּלְמַעְלָה שֶׁהוּא מִתְּחִלַּת שָׁעָה שְׁבִיעִית בַּיּוֹם. וְכָל הָאוֹכֵל בַּזְּמַן הַזֶּה לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז ג) "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ". כְּלוֹמַר עַל קָרְבַּן הַפֶּסַח. כָּךְ לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה בְּפֵרוּשׁ דָּבָר זֶה לֹא תֹּאכַל חָמֵץ מִשָּׁעָה שֶׁרְאוּיָה לִשְׁחִיטַת הַפֶּסַח שֶׁהוּא (שמות יב ו) "בֵּין הָעַרְבַּיִם" וְהוּא חֲצִי הַיּוֹם:

It is forbidden to eat chametz on the day of the fourteenth [of Nisan] from noon onward—i.e., from the beginning of the seventh hour of the day. Any person who eats chametz during this time is punished by lashes according to Torah law, as [Deuteronomy 16:3] states: "Do not eat any leaven with it "; i.e., together with the Paschal sacrifice. Based on the oral tradition, we received the interpretation of that statement as: Do not eat any chametz during the time which is fit to slaughter the Paschal sacrifice, that being the afternoon—i.e., after midday.

וְאָסְרוּ חֲכָמִים לֶאֱכל חָמֵץ מִתְּחִלַּת שָׁעָה שִׁשִּׁית כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגַּע בְּאִסּוּר תּוֹרָה. וּמִתְּחִלַּת שָׁעָה שִׁשִּׁית יִהְיֶה הֶחָמֵץ אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָיָה כָּל שָׁעָה שִׁשִּׁית מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וּשְׁאָר הַיּוֹם מִשְּׁבִיעִית וּלְמַעְלָה מִן הַתּוֹרָה. שָׁעָה חֲמִישִׁית אֵין אוֹכְלִין בָּהּ חָמֵץ גְּזֵרָה מִשּׁוּם יוֹם הַמְעֻנָּן שֶׁמָּא יִטְעֶה בֵּין חֲמִישִׁית לְשִׁשִּׁית. וְאֵינוֹ אָסוּר בַּהֲנָיָה בְּשָׁעָה חֲמִישִׁית. לְפִיכָךְ תּוֹלִין בָּהּ תְּרוּמָה וְלֶחֶם תּוֹדָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מֵחָמֵץ שֶׁהוּא קֹדֶשׁ לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין עַד שֶׁתַּגִּיעַ שָׁעָה שִׁשִּׁית וְשׂוֹרְפִין הַכּל:

The Sages forbade the eating of chametz from the beginning of the sixth hour in order to prevent infringement upon a Torah commandment. Thus, from the beginning of the sixth hour, it is forbidden to eat or benefit from chametz, based on Rabbinic law. During the rest of the day, from the seventh hour on, eating chametz is forbidden because of the Torah law. During the fifth hour of the day, we do not eat chametz, lest the day be cloudy and we err between the fifth and six hours. However, there is no prohibition against benefiting from chametz during the fifth hour. Therefore, Terumah and the breads of the thanksgiving offering which are chametz are left in a tentative status because of their holiness. They are neither eaten nor burned until the beginning of the sixth hour. Then, the entire quantity [of chametz] is burned.

הָא לָמַדְתָּ שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכל חָמֵץ בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר עַד סוֹף שָׁעָה רְבִיעִית. וְאֵין אוֹכְלִין בְּשָׁעָה חֲמִישִׁית אֲבָל נֶהֱנִין בּוֹ. וְהָאוֹכֵל בְּשָׁעָה שִׁשִּׁית מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְהָאוֹכֵל מִתְּחִלַּת שָׁעָה שְׁבִיעִית לוֹקֶה:

Thus, you have learned that it is permitted to eat chametz on the day of the fourteenth [of Nisan] until the end of the fourth hour. During the fifth hour, [chametz] is not eaten, but benefit may be derived from it. A person who eats chametz during the sixth hour is [punished by] "stripes for being rebellious." One who eats during the seventh hour is lashed.