Rest on the Tenth of Tishrei Chapter 1

מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁבֹּת מִמְּלָאכָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג לב) "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם". וְכָל הָעוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כט ז) "וּבֶעָשׂוֹר" וְגוֹ' (במדבר כט ז) "כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ". וּמַה הוּא חַיָּב עַל עֲשִׂיַּת מְלָאכָה בְּיוֹם זֶה. אִם עָשָׂה בִּרְצוֹנוֹ בְּזָדוֹן חַיָּב כָּרֵת. וְאִם עָשָׂה בִּשְׁגָגָה חַיָּב קָרְבַּן חַטָּאת קְבוּעָה:

There is a positive commandment to rest from labor on the 10th of the seventh month [Tishrei], as it says, "it shall be a Sabbath of rest for you." And anyone who does labor on it has failed to perform a positive commandment and violated a negative commandment, as it says, "and on the 10th etc. no labor shall be done." And for which punishment is he liable for doing labor on this day? If he did it willingly and intentionally, he is liable to [spiritual] excision. If he did it unintentionally, he is obligated to bring a set sin-offering [not one that varies depending on what the sinner can afford].

כָּל מְלָאכָה שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ בְּשַׁבָּת סְקִילָה חַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ בֶּעָשׂוֹר כָּרֵת. וְכָל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו קָרְבַּן חַטָּאת בְּשַׁבָּת חַיָּבִין עָלָיו קָרְבַּן חַטָּאת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְכָל דָּבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְלָאכָה אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְאִם עָשָׂה מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּכִּין אוֹתוֹ עַל הַשַּׁבָּת. וְכָל שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ בְּשַׁבָּת אָסוּר לְטַלְטְלוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְכָל שֶׁאָסוּר לְאָמְרוֹ אוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ לְכַתְּחִלָּה בְּשַׁבָּת כָּךְ אָסוּר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר אֵין בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ אֶלָּא שֶׁזְּדוֹן מְלָאכָה בְּשַׁבָּת בִּסְקִילָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּכָרֵת:

Every labor that performed on the Sabbath intentionally would make one liable to [death by] stoning, one would be liable to excision for it if done on the 10th [day]. And everything for which one would be liable to a sin-offering on the Sabbath, one is liable to a sin-offering on the Day of Atonement. Anything that is forbidden to be done on the Sabbath even if it is not a labor [one of the 39 principal labors] is prohibited on the Day of Atonement. And if he did it, they [the court] would whip him 'a lash of rebelliousness' [the punishment for violating a rabbinic commandment] as they would have done [for a similar violation] on the Sabbath. And anything that is forbidden to be moved on the Sabbath is forbidden to be moved on the Day of Atonement. And anything that is forbidden to be said or to be done initially on the Sabbath is similarly forbidden on the Day of Atonement. The general rule of the matter: there is no difference between the Sabbath and the Day of Atonement in these matters except that intentional labor on the Sabbath incurs the punishment of stoning and on the Day of Atonement, excision.

וּמֻתָּר לְקַנֵּב אֶת הָיָּרָק בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה. וּמַהוּ הַקִּינוּב שֶׁיָּסִיר אֶת הֶעָלִים הַמְעֻפָּשׁוֹת וִיקַצֵּץ הַשְּׁאָר וִיתַקֵּן אוֹתוֹ לַאֲכִילָה. וְכֵן מְפַצְּעִין בֶּאֱגוֹזִין וּמְפָרְכִין בְּרִמּוֹנִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה מִפְּנֵי עָגְמַת נֶפֶשׁ. וְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת אָסוּר בִּקְנִיבַת יָרָק וּבִפְצִיעַת אֱגוֹזִים וּבִפְרִיכַת רִמּוֹנִים כָּל הַיּוֹם. וּכְבָר נָהֲגוּ הָעָם בְּשִׁנְעָר וּבַמַּעֲרָב שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ אַחַת מִכָּל אֵלּוּ בְּיוֹם הַצּוֹם אֶלָּא הֲרֵי הוּא כְּשַׁבָּת לְכָל דְּבָרָיו:

It is permitted to do kinuv on [detached] vegetables on the Day of Atonement from the afternoon and on. And what is kinuv? That he removes the rotten leaves and trims the rest and prepares the vegetable for eating. So too, it is permitted to crack open nuts and break open pomegranates from the afternoon and on because of the anguish of the soul [i.e. so one won't have to do it after the fast when he is very hungry]. But the people of Shin'ar [Babylonia] and the West [Israel] have already accepted not to do any of these activities on the day of the fast, rather it is like the Sabbath in all of its matters.

מִצְוַת עֲשֵׂה אַחֶרֶת יֵשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְהִיא לִשְׁבֹּת בּוֹ מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז כט) "תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ אֵי זֶה הוּא עִנּוּי שֶׁהוּא לַנֶּפֶשׁ זֶה הַצּוֹם. וְכָל הַצָּם בּוֹ קִיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה. וְכָל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בּוֹ בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג כט) "כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה". מֵאַחַר שֶׁעָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת לְמִי שֶׁלֹּא נִתְעַנָּה לָמַדְנוּ שֶׁמֻּזְהָרִין אָנוּ בּוֹ עַל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. וְכָל הָאוֹכֵל אוֹ הַשּׁוֹתֶה בּוֹ בְּשׁוֹגֵג חַיָּב קָרְבַּן חַטָּאת קְבוּעָה:

There is another positive commandment on the Day of Atonement, namely to rest [i.e. refrain] from eating and drinking, as it says, "you shall afflict your souls [i.e. yourselves]." From the oral tradition, they [the rabbis] have learned: what is an affliction to the soul? Fasting. Anyone who fasts on it fulfilled a positive commandment. Anyone who eats and drinks on it failed to perform a positive commandment and violated a negative commandment, as it says "for any soul who is not afflicted on this very day will be cut off." From the fact that the verse gave one who did not fast the punishment of excision, we have learned that we are forbidden to eat and drink on it. And anyone who eats or drinks on it unintentionally must bring a set sin-offering.

וְכֵן לָמַדְנוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה שֶׁאָסוּר לִרְחֹץ בּוֹ אוֹ לָסוּךְ אוֹ לִנְעל אֶת הַסַּנְדָּל אוֹ לִבְעל. וּמִצְוָה לִשְׁבֹּת מִכָּל אֵלּוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁשּׁוֹבֵת מַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז לא) (ויקרא כג לב) שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן שַׁבָּת לְעִנְיַן (אֲכִילָה) וְשַׁבָּתוֹן לְעִנְיָנִים אֵלּוּ. וְאֵין חַיָּבִין כָּרֵת אוֹ קָרְבָּן אֶלָּא עַל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. אֲבָל אִם רָחַץ אוֹ סָךְ אוֹ נָעַל אוֹ בָּעַל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

We have also learned from the oral tradition that it is forbidden to wash [one's body], anoint oneself, wear shoes, or have sexual relations on it. And it is a commandment to refrain from all of these [activities] in the same manner that one refrains from eating and drinking, as it says "a Sabbath of rest," a Sabbath for the matter of eating, rest for these [other] matters. One is not liable to excision or an offering except for eating and drinking. But if one washed, anointed, put on shoes, or had relations, he is given rabbinic lashes.

כְּשֵׁם שֶׁשְּׁבוּת מְלָאכָה בּוֹ בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה כָּךְ שְׁבוּת לְעִנּוּי בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. וְצָרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ בִּכְנִיסָתוֹ וּבִיצִיאָתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג לב) "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב". כְּלוֹמַר הַתְחֵיל לָצוּם וּלְהִתְעַנּוֹת מֵעֶרֶב תִּשְׁעָה הַסָּמוּךְ לַעֲשִׂירִי. וְכֵן בַּיְצִיאָה שׁוֹהָה בְּעִנּוּיוֹ מְעַט מִלֵּיל אַחַד עָשָׂר סָמוּךְ לַעֲשִׂירִי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג לב) "מֵעֶרֶב וְעַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם":

In the same manner that resting from labor applies during the day and at night, so too refraining for the other prohibitions of affliction applies during the day and at night. One must add from the profane to the holy by starting the Day of Atonement while it is still day and ending it later than nightfall, as it says "and you shall afflict your souls on the 9th of the month, in the evening." Meaning to say, begin to fast and afflict oneself from the evening of the 9th which is close to the 10th [i.e. the evening before the 10th]. So too, at its departure, delay in his affliction a short while in the night of the 11th that is close to the 10th [i.e. the night after the 10th], as it says "from evening to evening, you shall rest your Sabbath."

נָשִׁים שֶׁאוֹכְלוֹת וְשׁוֹתוֹת עַד שֶׁחֲשֵׁכָה וְהֵן אֵינָן יוֹדְעוֹת שֶׁמִּצְוָה לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ אֵין מְמַחִין בְּיָדָן שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לַעֲשׂוֹת בְּזָדוֹן. שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹטֵר בְּבֵית כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהַזְהִיר נָשָׁיו. וְהָנַח לָהֶן שֶׁיְּהוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יְהוּ מְזִידִין. וְכֵן כָּל הַדּוֹמֶה לָזֶה:

Women who eat and drink until dark [on the evening of the 9th going into the 10th] and do not know that it is a commandment to add from the profane onto the holy, we do not rebuke them so they do not come to do so intentionally [by ignoring the rebuke]. For behold, it is impossible for there to be an officer in everyone's house to warn his wives. We should not rebuke them so that they will act unintentionally and not willfully. So too [the law is the same], in similar cases.