Service on the Day of Atonement Chapter 3

שְׁנֵּי הַגּוֹרָלוֹת אֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַהַשֵּׁם וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַעֲזָאזֵל. וְהֵם כְּשֵׁרִים מִכָּל דָּבָר בֵּין מִן הָעֵץ בֵּין מִן הָאֶבֶן בֵּין מִן הַמַּתֶּכֶת. אֲבָל לֹא יִהְיֶה אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן. אֶחָד כֶּסֶף וְאֶחָד זָהָב. אֶלָּא שְׁנֵיהֶם שָׁוִין. וְשֶׁל עֵץ הָיוּ. וּבְבַיִת שֵׁנִי עָשׂוּ אוֹתָם שֶׁל זָהָב. וּמַנִּיחִין שְׁנֵי הַגּוֹרָלוֹת בִּכְלִי אֶחָד הַמַּחֲזִיק שְׁתֵּי הַיָּדָיִם כְּדֵי שֶׁיַּכְנִיס שְׁתֵּי יָדָיו וְלֹא יִתְכַּוֵּן. וּכְלִי זֶה חֹל הוּא. וְשֶׁל עֵץ הָיָה וְקַלְפִּי שְׁמוֹ:

There were two lots: upon one was written: "for G-d," and upon the other "for Azazel." It was acceptable to make them from any substance, whether from wood, from stone, or from metal. There should not, however, be one that is large and the other small, one that is silver and the other, gold. Instead, they should both be the same. Originally, they were made of wood and in the Second Temple era, they made them of gold. The two lots would be placed in a container that could fit no more than the High Priest's two hands, so that he would insert both of his hands at the same time and remove the lots without having the intent to chose one. This container was not sacred. It was made out of wood and was called a kalpi.

הֵיכָן מַגְרִיל. בְּמִזְרַח הָעֲזָרָה בִּצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ. מַנִּיחִין שָׁם הַקַּלְפִּי. וּמַעֲמִידִין שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים פְּנֵיהֶן לַמַּעֲרָב וַאֲחוֹרֵיהֶם לַמִּזְרָח. וְכֹהֵן גָּדוֹל בָּא לְשָׁם וְהַסְּגָן מִימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ וּשְׁנֵי הַשְּׂעִירִים לְפָנָיו אֶחָד לִימִינוֹ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלוֹ:

Where was the lottery conducted? In the eastern portion of the Temple Courtyard, to the north of the altar. They would place the kalpi there and position the two goats facing the west with their rears to the east. The High Priest approaches that place with the segen on his right and the head of the clan to his left. The two goats were in front of him, one to his left and one to his right.

טָרַף בַּקַּלְפִּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי הַגּוֹרָלוֹת בִּשְׁתֵּי יָדָיו לְשֵׁם שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים וּפוֹתֵחַ יָדָיו. אִם שֶׁל שֵׁם עָלָה בִּימִינוֹ הַסְּגָן אוֹמֵר אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל הַגְבֵּהַּ יְמִינְךָ. וְאִם בִּשְׂמֹאל עָלָה רֹאשׁ בֵּית אָב אוֹמֵר לוֹ אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל הַגְבֵּהַּ שְׂמֹאלְךָ. וְנוֹתֵן שְׁנֵי הַגּוֹרָלוֹת עַל שְׁנֵיהֶם. שֶׁל יָמִין עַל יָמִין וְשֶׁל שְׂמֹאל עַל שֶׁל שְׂמֹאל. וְאִם לֹא נָתַן לֹא עִכֵּב אֶלָּא שֶׁחִסֵּר מִצְוָה. שֶׁהַהַנָּחָה מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ מְעַכֶּבֶת וְהַהַגְרָלָה מְעַכֶּבֶת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ עֲבוֹדָה. לְפִיכָךְ הַהַנָּחָה כְּשֵׁרָה בְּזָר וְהַעֲלָיַת הַגּוֹרָלוֹת מִן הַקַּלְפִּי פְּסוּלָה בְּזָר:

He would quickly grab the lots from the kalpi and lift up the two lots in his two hands for the two goats. He would open his hands. If the lot "for G-d" was lifted up in his right hand, the segen would say: "My sir, the High Priest, raise your right hand." If it was lifted up in his left, the head of the clan would say: "My sir, the High Priest, raise your left hand." He would then place the two lots on the two goats, the lot in his right hand on the goat to his right and the lot in his left, on the goat to his left. If he did not place the lots on the goats, the service was not disqualified, but the mitzvah was lacking. For placing the lots on the goats is a mitzvah that is not an absolute requirement. The selection of the lots, by contrast, is an absolute requirement, even though it is not an act of service. Therefore it is acceptable if a non-priest places the lots on the goats, but it is invalid if a non-priest lifts the lots from the kalpi.

וְקוֹשֵׁר לְשׁוֹן זְהוֹרִית מִשְׁקַל שְׁתֵּי סְלָעִים בְּרֹאשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וּמַעֲמִידוֹ כְּנֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ וְלַנִּשְׁחָט כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ. וְשׁוֹחֵט אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַשָּׂעִיר שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַשֵּׁם:

He ties a crimson cord weighing two selaim on the head of the goat to be sent to Azazel and positions it in the direction where it will be sent and ties such a cord on the goat to be slaughtered, hanging it over the place where it will be slaughtered. He then slaughters both his sin-offering of a bull and the goat for which the lot "for G-d" was lifted up.

וּמַכְנִיס דָּמָן לַהֵיכָל וּמַזֶּה מִדַּם שְׁנֵיהֶן בַּיּוֹם הַזֶּה אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ הַזָּיוֹת. וְאֵלּוּ הֵן. מַזֶּה תְּחִלָּה מִדַּם הַפָּר שְׁמוֹנֶה הַזָּיוֹת בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים בֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן קָרוֹב לַכַּפֹּרֶת בְּטֶפַח שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז יד) "וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת יַזֶּה" וְגוֹ'. וּמַזֶּה שָׁם אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז יד) "שֶׁבַע פְּעָמִים" יַזֶּה יֶתֶר עַל הַזָּיָה רִאשׁוֹנָה. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה. אַחַת. אַחַת וְאַחַת אַחַת וּשְׁתַּיִם אַחַת וְשָׁלֹשׁ אַחַת וְאַרְבַּע אַחַת וְחָמֵשׁ אַחַת וְשֵׁשׁ אַחַת וְשֶׁבַע. וְלָמָּה מוֹנֶה כָּכָה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִמְנֶה הַזָּיָה רִאשׁוֹנָה מִכְּלַל הַשֶּׁבַע. וְאַחַר כָּךְ מַזֶּה מִדַּם הַשָּׂעִיר בֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן שְׁמוֹנֶה אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה וּמוֹנֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹנֶה בְּדַם הַפָּר. וְחוֹזֵר וּמַזֶּה בַּהֵיכָל עַל הַפָּרֹכֶת מִדַּם הַפָּר שְׁמוֹנֶה. אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה שֶׁכָּךְ נֶאֱמַר בְּדַם הַפָּר (ויקרא טז טו) "עַל הַכַּפֹּרֶת וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת". וּמוֹנֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹנֶה בִּפְנִים. וְחוֹזֵר וּמַזֶּה מִדַּם הַשָּׂעִיר כֵּן עַל הַפָּרֹכֶת שְׁמוֹנֶה הַזָּיוֹת אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. שֶׁנֶּאֱמַר בְּדַם הַשָּׂעִיר (ויקרא טז טו) "וְעָשָׂה אֶת דָּמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר". וּמוֹנֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹנֶה בִּפְנִים. וְכָל אֵלּוּ הַהַזָּיוֹת אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן בָּהֶן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה אֶלָּא כְּמַצְלִיף. וְאַחַר כָּךְ מְעָרֵב שְׁנֵי הַדָּמִים דַּם הַפָּר וְדַם הַשָּׂעִיר וּמַזֶּה מִשְּׁנֵיהֶם אַרְבַּע הַזָּיוֹת עַל אַרְבַּע קַרְנוֹת מִזְבַּח הַזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל וְשֶׁבַע הַזָּיוֹת עַל אֶמְצָעוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ זֶה:

He brings their blood into the Temple Building, where he sprinkles each 43 times. The sprinklings are as follows: First he sprinkles the blood of the bull eight times in the Holy of Holies between the staves of the ark within a handbreadth of the kaporet, as Leviticus 16:14 states: "He shall sprinkle before the kaporet." He should sprinkle once upward and seven times downward. According to the Oral Tradition, we learned that when the above verse mentions the seven sprinklings, the intent is seven in addition to the first sprinkling. He would count: one, one plus one, one plus two, one plus three, one plus four, one plus five, one plus six, and one plus seven. Why would he count in this manner? So that he would not forget and include the first sprinkling among the seven. Afterwards, he would sprinkle the blood of the goat between the staves of the ark seven times, once upward and seven downward. He counts the sprinklings as he did for the blood of the bull. He then goes and sprinkles the blood of the bull eight times in the Sanctuary on the parochet: once upward and seven downward. For with regard to the blood of the bull, the above prooftext states: "on the kaporet and before the kaporet." He counts as he counted within the Holy of Holies. He then sprinkles the blood of the goat eight times on the parochet, once upward and seven downward. For ibid.:15 states with regard to the blood of the goat: "And you shall do with its blood what you did with the blood of the bull." He also counts the sprinklings as he counted them inside the Holy of Holies. While performing all of these sprinklings, he would not intend to sprinkle above or below, but instead would be like one who is lashing. After the sprinklings, he mixes both bloods - the blood of the bull and the blood of the goat - together and performs four sprinklings - one on each of the corners of the golden altar in the Sanctuary - and seven sprinklings on the center of this altar.

וְכָל אֵלּוּ הָאַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ הַזָּיוֹת טוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ בְּדַם טְבִילָה עַל כָּל הַזָּיָה לֹא שֶׁיַּזֶּה שְׁתֵּי הַזָּיוֹת מִטְּבִילָה אַחַת. וּשְׁיָרֵי הַדָּם שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן:

For all these 43 sprinklings, he dips his finger in the blood of the sacrificial animal, dipping once for each sprinkling. He should not sprinkle twice from one dipping. He would pour out the remainder of the blood on the western portion of the altar's base.

וְאַחַר כָּךְ מְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר הַחַי בְּיַד אִישׁ הַמּוּכָן לְהוֹלִיכוֹ לַמִּדְבָּר. וְהַכּל כְּשֵׁרִים לְהוֹלִיכוֹ אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים קֶבַע וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים אֶת יִשְׂרָאֵל לְהוֹלִיכוֹ. וְסֻכּוֹת הָיוּ עוֹשִׂין מִירוּשָׁלַיִם עַד תְּחִלַּת הַמִּדְבָּר. וְשׁוֹבֵת אִישׁ אֶחָד אוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה בְּכָל סֻכָּה וְסֻכָּה מֵהֶן כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מְלַוִּין אוֹתוֹ מִסֻּכָּה לְסֻכָּה. עַל כָּל סֻכָּה וְסֻכָּה אוֹמְרִין לוֹ הֲרֵי מָזוֹן וַהֲרֵי מַיִם. אִם כָּשַׁל כֹּחוֹ וְצָרִיךְ לֶאֱכל אוֹכֵל. וּמֵעוֹלָם לֹא הֻצְרַךְ אָדָם לְכָךְ. וְאַנְשֵׁי הַסֻּכָּה הָאַחֲרוֹנָה עוֹמְדִין בְּסוֹף הַתְּחוּם וְרוֹאִין אֶת מַעֲשָׂיו מֵרָחוֹק. כֵּיצַד הָיָה עוֹשֶׂה. חוֹלֵק לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית שֶׁבְּקַרְנָיו. חֶצְיוֹ קוֹשֵׁר בַּסֶּלַע וְחֶצְיוֹ קוֹשֵׁר בֵּין שְׁתֵּי קַרְנָיו. וְדוֹחֲפוֹ לַאֲחוֹרָיו וְהוּא מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד. לֹא הָיָה מַגִּיעַ לַחֲצִי הָהָר עַד שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה אֵיבָרִים אֵיבָרִים. וּבָא וְיוֹשֵׁב לוֹ תַּחַת סֻכָּה הָאַחֲרוֹנָה עַד שֶׁתֶּחֱשַׁךְ. וְדַרְכִיּוֹת הָיוּ עוֹשִׂין וּמְנִיפִין בְּסוּדָרִין כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר. וְאַחַר שֶׁמְּשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר בְּיַד מוֹלִיכוֹ חוֹזֵר אֵצֶל הַפָּר וְהַשָּׂעִיר שֶׁהִזָּה דָּמָן לְפָנִים וְקוֹרְעָן וּמוֹצִיא אֶת אֵימוּרֵיהֶן וְנוֹתְנָם בִּכְלִי וּמַקְטִירָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וּמְחַתֵּךְ שְׁאָר בְּשָׂרָן חֲתִיכוֹת גְּדוֹלוֹת מְעֹרוֹת זוֹ בְּזוֹ כְּמִין קְלִיעָה וְאֵינוֹ מְפָרֵק אוֹתָן וּמְשַׁלְּחָן בְּיַד אֲחֵרִים לְהוֹצִיאָן לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. וּמְנַתְּחִין אוֹתָן שָׁם בְּעוֹרָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

and afterwards they send the living goat in the hand of a man that was ready to lead it to the desert, and anyone is able to lead it, but they made high kohanim as the set rule and didn't let a yisrael lead it. and they would make sukkos from yerushalayim until the beginning of the desert, and one man or many men would rest in each sukkah, so that they would be accompanying him from sukkah to sukkah. at every sukkah they would say to him, here is food and here is water and if his strength weakened and he needed to eat, he would eat--but never did any man need that. and the men of the last sukkah stood at the end of the border and saw his actions from afar, how he did it: he divided a scarlet thread that was on its horns, half of it he tied to a rock, and half he tied between its two horns, and he pushed it from behind and it would roll and fall--before it even reached halfway down the mountain, it would become many limbs...and then he would come and sit under the last sukkah until it became dark; and they would prepare towers and they would wave signals so that they would know that the goat had reached the desert; and after they sent the goat with its leader, he (kohein gadol) returned to the bull and the goat whose blood he had sprinkled previously...

כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר יָצָא כֹּהֵן גָּדוֹל לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה. וּבִזְמַן קְרִיאָתוֹ שׂוֹרְפִין הַפָּר וְהַשָּׂעִיר בְּבֵית הַדֶּשֶׁן. לְפִיכָךְ הָרוֹאֶה כֹּהֵן גָּדוֹל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא אֵינוֹ רוֹאֶה פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִין. וּשְׂרֵפָתָן כְּשֵׁרָה בְּזָר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

After the goat reached the desert, the High Priest would go out to the Women's Courtyard to read from the Torah. While he would read, the bull and the goat were burnt in the ash-pile. Thus one who sees the High Priest reading does not see the bull and the goat being burnt. They may be burnt by a non-priest, as we explained.

קְרִיאָה זוֹ אֵינָהּ עֲבוֹדָה לְפִיכָךְ אִם רָצָה לִקְרוֹת בְּבִגְדֵי חֹל לְבָנִים מִשֶּׁלּוֹ קוֹרֵא. וְאִם רָצָה לִקְרוֹת בְּבִגְדֵי לָבָן קוֹרֵא שֶׁבִּגְדֵי כְּהֻנָּה נִתְּנוּ לֵהָנוֹת בָּהֶן שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

This reading is not part of the Temple service. Therefore if the High Priest desires to read in his own ordinary white garments he may. If he desires to read while wearing his priestly white garments, he may. For the priestly garments were made with the intent that benefit could be derived from them at a time when one is not involved in sacrificial service, as we explained.

כֵּיצַד הוּא קוֹרֵא. יוֹשֵׁב בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים וְכָל הָעָם עוֹמְדִין לְפָנָיו. וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנוֹ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנוֹ לַסְּגָן וְהַסְּגָן נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל. וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְקַבֵּל עוֹמֵד וְקוֹרֵא (ויקרא טז א) "אַחֲרֵי מוֹת" וְ(ויקרא כג כז) "אַךְ בֶּעָשׂוֹר" שֶׁבְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת עַד סוֹף הָעִנְיָן וְגוֹלֵל אֶת הַתּוֹרָה וּמַנִּיחָהּ בְּחֵיקוֹ וְאוֹמֵר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָּרָאתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן. וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים עַד סוֹף הָעִנְיָן קוֹרֵא אוֹתוֹ עַל פֶּה. וְלָמָּה קוֹרֵא עַל פֶּה שֶׁאֵין גּוֹלְלִין סֵפֶר תּוֹרָה בְּצִבּוּר. וְלָמָּה לֹא יִקְרָא בְּסֵפֶר אַחֵר. לְפִי שֶׁאֵין אֶחָד קוֹרֵא בִּשְׁנֵי סְפָרִים מִשּׁוּם פְּגַם רִאשׁוֹן:

How would he read? He would sit in the Women's Courtyard while all the people stand in front of him. The attendant of the synagogue takes the Torah scroll and gives it to the head of the synagogue. The head of the synagogue gives it to the segen and the segen gives it to the High Priest. The High Priest stands and accepts it and stands and reads the passage Acharei Mot and ach bieasor which is in the passage of the festive offerings until the conclusion of the matter. He then roles close the Torah scroll and places it in his bosom and declares: "More than I have read for you is written here." He then reads the passage ubieasor in the Book of Numbers until its conclusion by heart. Why does he read it by heart? Because we do not roll a Torah scroll from passage to passage in front of a congregation. Why does he not read it from another scroll? Because one person should not read from two Torah scrolls, because this will cast aspersions on the validity of the first.

בְּעֵת שֶׁקּוֹרֵא מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרְכִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וּמוֹסִיף לְאַחֲרֶיהָ שֶׁבַע בְּרָכוֹת וְאֵלּוּ הֵן. רְצֵה ה' אֱלֹהֵינוּ וְכוּ' מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ וְכוּ' סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ וְכוּ' וְחוֹתֵם בָּהּ בָּרוּךְ אַתָּה ה' מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. הֲרֵי שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת כְּתִקְנָן. וּמְבָרֵךְ עַל הַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ יִהְיֶה עִנְיָנָהּ שֶׁיַּעֲמֹד הַמִּקְדָּשׁ וּשְׁכִינָה בְּתוֹכוֹ וְחוֹתֵם בָּהּ בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹכֵן בְּצִיּוֹן. וּמְבָרֵךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ עִנְיָנָהּ שֶׁיּוֹשִׁיעַ ה' אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יָסוּר מֵהֶן מֶלֶךְ וְחוֹתֵם בָּהּ בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַבּוֹחֵר בְּיִשְׂרָאֵל. וּמְבָרֵךְ עַל הַכֹּהֲנִים בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ עִנְיָנָהּ שֶׁיִּרְצֶה הַמָּקוֹם מַעֲשֵׂיהֶם וַעֲבוֹדָתָם וִיבָרְכֵם וְחוֹתֵם בָּהּ בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַכֹּהֲנִים. וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר תְּפִלָּה וּתְחִנָּה וְרִנָּה וּבַקָּשָׁה כְּפִי מַה שֶּׁהוּא רָגִיל וְחוֹתֵם הוֹשַׁע ה' עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהִוָּשַׁע בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:

When he reads, he recites a blessing before the reading and afterwards as one recites the blessing for the Torah reading in a synagogue. Afterwards, he adds seven blessings, which are retzei, modim, selach lanu avinu ki chatanu, he concludes the latter blessing: "Blessed are You, G-d, Who forgives the sins of His people Israel with mercy." Thus three blessings are recited as ordained. He then recites a separate blessing for the Temple. Its theme is that the Temple should continue standing with the Divine Presence in it. He concludes it: "Blessed are You, G-d, Who dwells in Zion." He then recites a separate blessing for the Jewish people. Its theme is that G-d should deliver the Jewish people and sovereignty should not depart from them. He concludes it: "Blessed are You, G-d, Who chooses Israel." He then recites a separate blessing for the priests. Its theme is that the Omnipresent should find favor in their deeds and service and bless them. He concludes it: "Blessed are You, G-d, Who sanctifies the priests." He then recites prayers, supplication, praises, and requests according to his proficiency and concludes "G-d, deliver Your nation Israel, for Your nation Israel is in need of salvation. Blessed are You, G-d, Who heeds prayer."