Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll Chapter 1

ארבע פרשיות אלו שהן קדש לי והיה כי יביאך יי' שבספר ואלה שמות ושמע והיה אם שמוע הן שנכתבות בפני עצמן ומחפין אותן בעור ונקראין תפילין ומניחין אותן על הראש וקושרין אותן על היד ואפילו קוצו של אות אחת מארבע פרשיות אלו מעכב את כולן מן התורה עד שיהיו נכתבות שלימות כתיקונן.

The four section from the Torah are: "Sanctify to me..."; "When you bring...", which are in the book of Shemot; and "Listen..." and "When you listen..." They are written separately, and we cover them with leather, and they are called tefillin. We place them on the head and tie it on the arm, even if one crown of one letter of the four section are not properly written, the Torah says that they are prevented from being fit, until they are written completely as they have been established...

וכן שתי פרשיות שבמזוזה שהן שמע והיה אם שמוע אפי' אות אחת משתי הפרשיות אם חסר קוצו מעכב מן התורה עד שיהיו שתיהן נכתבות שלימות וכן ספר תורה שחיסר אפילו אות אחת פסול.

And so too the sections that are in the mezuzah are: "shma" and "v'hayah im shamoah". Even if one letter is missing from the two sections, if there is even one calligraphical ornament removed from the Torah until they are written completely, and so too with a Torah scroll that is missing one letter is invalid.Tefillin have ten details that are all halachah according to Moses from Sinai, and all of them prevents tefillin from being it, therefore if one changes one of them those are unfit tefillin. Two of these are with regards to their writing, and eight of them are regarding the covering and the tying of the straps. These are the two regarding their writing: They must be written in ink, and they must be written on parchment

עשרה דברים יש בתפילין כולן הלכה למשה מסיני וכולן מעכבין לפיכך אם שינה באחת מהן הרי התפילין פסולות שנים הן בכתיבתן ושמנה בחפויין וקשירת רצועותיהן ואלו הן השנים שבכתיבתן: שכותבין אותן בדיו ושיהיו נכתבין על הקלף.

There are ten requirements for tefillin. All of them are halachot transmitted to Moses on Mount Sinai. It is necessary to fulfill them all. Therefore, if one made any changes with regard to them, the tefillin are not fit for use: Two of them involve their composition, and eight involve the coverings [placed around the passages] and the tying of their straps. These are the two that involve their composition: a) They must be written in ink; b) They must be written on parchment.

כיצד מעשה הדיו מקבצין העשן של שמנים או של זפת ושל שעוה וכיוצא בהן וגובלין אותן בשרף האילן ובמעט דבש ולותתין אותו הרבה ודכין אותו עד שיעשה רקיקין ומיבשין אותו ומצניעין אותו ובשעת כתיבה שורהו במי עפצים וכיוצא בו וכותב בו שאם תמחקנו יהיה נמחק וזהו הדיו שמצוה מן המובחר לכתוב בו ספרים תפילין ומזוזות ואם כתב שלשתן במי עפצא וקנקנתום שהוא עומד ואינו נמחק כשרים.

How is ink prepared? One collects the vapor of oils, of tar, of wax, or the like, [causes it to condense,] and kneads it together with sap from a tree and a drop of honey. It is moistened extensively, crushed until it is formed into flat cakes, dried, and then stored. When one desires to write with it, one soaks [the cakes of ink] in gallnut juice or the like and writes with it. Thus, if one attempts to rub it out, he would be able to. This is the ink with which it is most preferable to write scrolls, tefillin, and mezuzot. If, however, one wrote any of the three with gallnut juice or vitriol, which remains without being rubbed out, it is acceptable.

אם כן מה מיעטה ההלכה שנאמר למשה מסיני שיהיו כתובים בדיו למעט שאר מיני צבעונין כגון האדום והירוק וכיוצא בהן שאם כתב בספרים או בתפילין או במזוזות אפילו אות אחת בשאר מיני צבעונין או בזהב הרי אלו פסולין.

If so, what was excluded by the halachah conveyed to Moses on Mount Sinai, which stated that it be written in ink? It excludes tints of other colors, such as red, green, and the like. If even one letter of a Torah scroll, tefillin, or mezuzot is in another tint or in gold, they are invalid.

שלש עורות הן: גויל וקלף ודוכסוסטוס כיצד לוקחין עור בהמה או חיה ומעבירין השער ממנו תחלה ואח"כ מולחין אותו במלח ואח"כ מעבדין אותו בקמח ואחר כך בעפצא וכיוצא בו מדברים שמכווצין את העור ומחזקין אותו וזה הוא הנקרא גויל.

There are three types of parchment: g'vil, k'laf, and duchsustos. What is implied? The hide of a domesticated or wild animal is taken. First, the hair is removed from it. Afterwards, it is salted and then prepared with flour. Then resin and other substances which cause the skin to contract and become harder are applied to it. In this state, it is called g'vil.

ואם לקחו העור אחר שהעבירו שערו וחילקו אותו בעביו לשנים כמו שהעבדנין עושין עד שיהיו שני עורות אחד דק הוא שממול השיער ואחד עבה והוא שממול הבשר ועבדו אותו במלח ואחר כך בקמח ואחר כך בעפצא וכיוצא בו זה החלק שממול השיער נקרא קלף וזה שממול הבשר נקרא דוכסוסטוס.

After the hair is removed, the hide may be taken and divided in half in the manner known to the parchment processors. Thus, there are two pieces of parchment: a thin one, which is on the side where the hair grew, and a thicker one, on the side of the flesh. After it has been processed using salt, then flour, and then resin and the like, the portion on the side where the hair grew is called k'laf and the portion on the side of the flesh is called duchsustos.

הלכה למשה מסיני שיהיו כותבין ספר תורה על הגויל וכותבין במקום השיער ושיהיו כותבין התפילין על הקלף וכותבין במקום הבשר ושיהיו כותבין המזוזה על דוכסוסטוס וכותבין במקום השיער וכל הכותב על הקלף במקום שיער או שכתב בגויל ובדוכסוסטוס במקום בשר פסול.

It is a halachah transmitted to Moses on Mount Sinai that a Torah scroll should be written on g'vil on the side on which the hair had grown. When tefillin are written on k'laf, they should be written on the side of the flesh. When a mezuzah is written onduchsustos, it should be written on the side of the hair. Whenever one writes on k'laf on the side of the hair or on g'vil or duchsustos on the side of the flesh, it is unacceptable.

אף על פי שכך היא הלכה למשה מסיני אם כתב ספר תורה על הקלף כשר ולא נאמר גויל אלא למעט דוכסוסטוס שאם כתב עליו הספר פסול וכן אם כתב את המזוזה על הקלף או על הגויל כשר לא אמרו על דוכסוסטוס אלא למצוה.

Although it is a halachah which was transmitted to Moses on Mount Sinai, that if one wrote a Torah scroll on k'laf, it is acceptable. G'vil was mentioned only to exclude duchsustos. If a Torah scroll was written on the latter, it is not acceptable. Similarly, if a mezuzah was written on k'laf or on g'vil, it is acceptable. Duchsustos was mentioned only as a mitzvah.

אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות על גבי עור בהמה טמאה ועוף וחיה הטמאים אבל כותבין על גבי עור בהמה וחיה ועוף טהורים ואפילו נבלות וטריפות שלהן ואין כותבין על גבי עור הדג הטהור מפני הזוהמא שאין הזוהמא פוסקת בעיבודה.

[Torah] scrolls, tefillin, and mezuzot may not be written on hide from a non-kosher animal, fowl, or wild animal. One may write on the hides of [all] kosher animals, wild beasts, and fowl. This applies even when these animals died without being ritually slaughtered or when they were killed by wild beasts. We may not write on the skin of a kosher fish because of the foul secretions, since the processing of the skin will not cause the foul secretions to cease.

גויל של ספר תורה וקלף של תפילין או של ספר תורה צריך לעבד אותן לשמן ואם עבדן שלא לשמן פסולין לפיכך אם עבדן הכותי פסולין אע"פ שאמרנו לו לכותי לעבד עור זה לשם הספר או לשם התפילין פסולין שהכותי על דעת עצמו הוא עושה לא על דעת השוכר אותו לפיכך כל דבר שצריך מעשה לשמו אם עשהו הכותי פסול ומזוזה אינה צריכה העבדה לשמה.

The g'vil for a Torah scroll and the k'laf for tefillin and for a Torah scroll must be processed with this purpose in mind. If they were not processed with this intent, they are not acceptable. Accordingly, if they were processed by a gentile, they are not acceptable. Even when [a Jew] instructed a gentile to process the parchment with the intent that it be used for a Torah scroll or for tefillin, it is not acceptable. The gentile follows his own intentions and not those of the person who hires him. Therefore, whenever an article must be made with a specific intent in mind, it is unacceptable if made by a gentile. [The parchment used for] a mezuzah need not be processed with this purpose in mind.

הלכה למשה מסיני שאין כותבין ספר תורה ולא מזוזה אלא בשרטוט אבל תפילין אינן צריכין שרטוט לפי שהן מחופין ומותר לכתוב תפילין ומזוזה שלא מן הכתב שהכל גורסין פרשיות אלו אבל ספר תורה אסור לכתוב אפילו אות אחת שלא מן הכתב.

It is a halachah transmitted to Moses on Mount Sinai that a Torah scroll or mezuzah should be written only [on parchment] which has been ruled. [The parchment used for] tefillin, however, need not be ruled, because they are covered. It is permissible to write tefillin and mezuzot without [looking at] an existent text, because everyone is familiar with these passages. It is, however, forbidden to write even one letter of a Torah scroll without [looking at] an existent text.

ספר תורה תפילין ומזוזות שכתבן אפיקורוס ישרפו כתבן כותי או ישראל מומר או מוסר ביד אנס או עבד או אשה או קטן הרי אלו פסולין ויגנזו שנאמר וקשרתם וכתבתם כל שמוזהר על הקשירה ומאמין בה הוא שכותב נמצאו ביד אפיקורוס ואינו יודע מי כתבן יגנזו נמצאו ביד כותי כשרים ואין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן הכותים ביותר על דמיהם שלא להרגיל אותן לגונבן ולגוזלן.

A Torah scroll, tefillin, or mezuzah written by an apikoros should be burned. If they were written by a gentile, an apostate Jew, a person who betrays [the Jews] to a powerful person, a slave, a woman, or a minor, they are not acceptable and must be entombed, as [implied by Deuteronomy 6:8-9]: "And you shall tie... and you shall write." [Our Sages explain that this includes only] those who are commanded to tie [tefillin on their arms] and those who believe in what they write. [Sacred articles] which are found in the possession of an apikoros, and it is not known who wrote them, should be entombed. Those which are found in the possession of a gentile are kosher. We should not, however, purchase Torah scrolls, tefillin, or mezuzot from gentiles for more than they are worth, so that they do not become accustomed to stealing them.

ספר תורה תפילין ומזוזות שכתבן על גבי עור בהמה חיה ועוף הטמאין או על גבי עורות שאינם מעובדין או שכתב ספר תורה ותפילין על עור שלא עבדן לשמן הרי אלו פסולין.

A Torah scroll, tefillin, or mezuzah that was written on parchment from a non-kosher animal, beast, or fowl, or on parchment that was not processed [properly, is not acceptable]. [Similarly,] a Torah scroll or tefillin that was written on parchment that was not processed with the intent to use it for these sacred purposes is not acceptable.

הכותב ספר תורה או תפילין או מזוזה ובשעת כתיבה לא היתה לו כוונה וכתב אזכרה מן האזכרות שבהן שלא לשמן פסולין לפיכך הכותב את השם אפילו מלך ישראל שואל בשלומו לא ישיבנו היה כותב שנים או שלשה שמות הרי זה מפסיק ביניהם ומשיב.

When a person writes a Torah scroll, tefillin, or mezuzah without having [the proper] intention, should he write one of G-d's names without the desired intent, they are not acceptable. Therefore, when a person is writing G-d's name, he should not reply even if the king of Israel greets him. If he is writing two or three names, he may interrupt between them and reply.

הטובל את הקולמוס לכתוב את השם לא יתחיל מאות השם אבל מתחיל הוא מאות שלפניו שכח לכתוב את השם כולו תולה אותו בין השטות אבל מקצת השם בשטה ומקצתו תלוי פסול ובשאר התיבות אם שכח כותב מקצת התיבה בשטה ומקצתה למעלה במה דברים אמורים בספר תורה אבל במזוזה ותפילין אין תולין בהן אפילו אות אחת אלא אם שכח אילו אות אחת גונז מה שכתב וכותב אחרת ומותר לכתוב את השם על מקום הגרד ועל מקום המחק בכולן.

[When a scribe] dips his pen [in ink] to write G-d's name, he should not begin [writing] one of the letters of G-d's name. Rather, he should begin with the letter preceding [G-d's name]. If [a scribe] forgot to write G-d's name in its entirety, he may insert it in between the lines. It is, however, unacceptable to have a portion of G-d's name on the line and a portion inserted [between the lines]. With regard to other words, if one forgets, one may write half the word on the line and half above the line. When does the above apply? With regard to a Torah scroll. In contrast, with regard to tefillin and mezuzot, one should not insert even one letter [between the lines]. Rather, if one forgets even one letter, one should entomb what one has written and write another one. It is permitted to write G-d's name on [parchment where letters] have been scraped off or rubbed out on all [of these sacred articles].

כותבי ספרים תפילין ומזוזות אסור להם להפך היריעה על פניה אלא פורש עליה בגד או כופלה.

Scribes who write Torah scrolls, tefillin, and mezuzot may not turn the parchment face down. Rather, they should spread a cloth over them or fold them.

ספר תורה תפילין ומזוזה שאמר הסופר אחר שיצאו מתחת ידו לא כתבתי האזכרות שבהן לשמן אינו נאמן לפסלן אבל נאמן הוא להפסיד כל שכרו ולמה אינו נאמן לפסלן שמא לא נתכוון אלא להפסיד על הלוקח או על זה ששכרו ודומה שאינו מפסיד באמירה זו אלא שכר האזכרות לפיכך אם אמר ספר תורה זה או תפילין אלו עורות שלהן אינם מעובדות לשמן מתוך שנאמן להפסיד שכרו נאמן לפסלן שהרי הכל יודעים שאם אין העורות מעובדים לשמן אין שכר לו כלל.

[The following rule applies when] a scribe who wrote a Torah scroll, tefillin, or mezuzah states: "I did not write the names of G-d with the proper intent." Once they have left his hand, his statements are not believed with regard to the disqualification of the scroll. They are, however, accepted to the extent that he must forfeit his entire wage. Why isn't he believed with regard to the disqualification of the scroll? Because it is possible that he wanted to cause a loss to the purchaser or to the person who hired him, thinking that with this statement all that he would be required to forfeit would be the payment for the names of G-d. Accordingly, were he to say that the parchment of this Torah scroll or tefillin was not processed with the proper intent in mind, his statements are accepted with regard to the disqualification of the sacred articles because, [by virtue of these statements,] he forfeits his entire wage. Everyone knows that if the parchments were not processed with the proper intent, he does not deserve any payment.

אין כותבין תפילין ומזוזה אלא בכתב אשורית והתירו בספרים לכתוב אף ביוני בלבד וכבר נשקע יוני מן העולם ונשתבש ואבד לפיכך אין כותבין היום שלשתן אלא אשורית וצריך להזהר בכתיבתן כדי שלא תדבק אות באות שכל אות שאין העור מקיף לה מארבע רוחותיה פסול וכל אות שאין התינוק שאינו לא חכם ולא סכל יכול לקרותה פסול לפיכך צריך להזהר בצורת האותיות שלא תדמה היו"ד לוא"ו ולא וא"ו ליו"ד ולא כ"ף לבי"ת ולא בי"ת לכ"ף ולא דל"ת לרי"ש ולא רי"ש לדל"ת וכן כל כיוצא בזה עד שירוץ כל הקורא בהן.

Tefillin and Mezuzot cannot be written except for in Assyrian script. And for Torah scrolls, they allowed it to be written also in Greek, but this Greek language has already disappeared from the world and been lost, so today all three may only be written in Assyrian script. And he must be careful in their writing that two letters not stick together, for any letter that is not surrounded by parchment on all four sides is disqualified. And any letter that a child who is not wise, nor a fool, cannot read is disqualified. Therefore, he must be careful with forming the letters that a yud not look like a vav, nor a vav a yud, nor a kaf a bet, nor a bet a kaf, nor a dalet a reish, nor a reish a dalet, and the like, until the reader will not have trouble.

עור שהיה נקוב לא יכתוב על גבי הנקב וכל נקב שהדיו עוברת עליו אינו נקב ומותר לכתוב עליו לפיכך מותר לכתוב על גבי עור העוף שנתעבד ניקב העור אחר שנכתב אם ניקב בתוך האות כגון תוך ה"א או תוך מ"ם וכן בשאר אותיות כשר ניקב בירך של אות עד שנפסקה אם נשתייר ממנה מלא אות קטנה כשר והוא שלא תדמה לאות אחרת ואם לא נשתייר ממנה מלא אות קטנה פסולה.

[The following rules apply to] parchment which has holes: One should not write over a hole. If, however, ink passes over the hole [without seeping through], the presence of the hole is of no consequence, and one may write upon it. Accordingly, if the skin of a fowl has been processed, it is permissible to write upon it. [The following rules apply] when a parchment becomes perforated after it has been written on: If the perforation is within the inside of a letter - e.g., in the space inside a heh, inside amem, or inside any of the other letters - it is acceptable. Despite the fact that a leg of a letter becomes perforated to the extent that it becomes separated [into two portions], it is acceptable if: a) [the length of the leg] is equivalent to that of a small letter; and b) the letter's [present form] does not resemble another letter. If [the length of the leg] is not equivalent to that of a small letter, it is not acceptable.