Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll Chapter 7

מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות ואע"פ שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצוה לכתוב משלו ואם כתבו בידו הרי הוא כאילו קבלה מהר סיני ואם אינו יודע לכתוב אחרים כותבין לו וכל המגיה ספר תורה ואפילו אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו.

It is a positive commandment on every Jewish man to write a Torah scroll for himself as it says "Write for yourself this song", that is to say 'Write for yourself a Torah which has in it this song', because one does not write the Torah only in segments. Even if one's ancestors left him a Torah scroll, it is a mitzvah to write one for himself. If he wrote it by his own hand, it is as if he received it from Mount Sinai, and if he doesn't know how to write, others can write it for him. One who corrects a Torah scroll, even a single letter, it is as if he wrote all of it.

והמלך מצוה עליו לכתוב ספר תורה אחד לעצמו לשם המלך יתר על ספר שיהיה לו כשהוא הדיוט שנאמר והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו וגו' ומגיהין אותו מספר העזרה ע"פ בית דין הגדול זה שהיה לו כשהוא הדיוט מניחו בבית גנזיו וזה שכתב או שנכתב לו אחר שמלך יהיה עמו תמיד ואם יצא למלחמה ספר תורה עמו נכנס והוא עמו יושב בדין והוא עמו מיסב והוא כנגדו שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו.

It is a positive commandment for the king to write an additional Torah scroll for himself as king, besides the one he had as a normal person, as it says, "When he is sitting upon his throne, he shall write..." He corrects it based on the scroll from the Temple Courtyard, according to the Sanhedrin. The one he wrote as a normal person he should place in storage, and the one he wrote or which was written for him as king should be with him always. If he goes off to war, the scroll should go with him. When he comes in, when he sits in judgement, the scroll is with him, as it says "and it will be with him and he shall read it all the days of his life".

לא היה לו ספר תורה קודם שימלוך צריך לכתוב לו אחר שמלך שני ספרי תורה אחד מניחו בבית גנזיו והשני יהיה עמו תמיד לא יסור מעמו אלא בלילה בלבד וכשיכנס לבית המרחץ או לבית הכסא או לישן על מטתו.

If he had no Torah scroll before he became king, he needs to write two after he begins to rule. One he places in his storehouse, and the second he keeps with him always, and it should never be away from him except at night, when he goes to the bath house, the bathroom, or to sleep in his bed.

ספר תורה שכתבו בלא שרטוט או שכתבו מקצתו על הגויל ומקצתו על הקלף פסול אלא או כולו על הגויל או כולו על הקלף וכיצד כותבין ספר תורה כותב כתיבה מתוקנת נאה ביותר יניח בין כל תיבה ותיבה כמלא אות קטנה ובין אות לאות כמלוא חוט השערה ובין כל שיטה ושיטה כמלוא שיטה ואורך כל שיטה ושיטה שלשים אותיות כדי לכתוב למשפחותיכם למשפחותיכם למשפחותיכם תלתא זימני וזה הוא רוחב כל דף ודף ולא תהא שיטה קצרה מזה כדי שלא יהא הדף כאיגרת ולא אורכה יותר על זה כדי שלא יהו עיניו משוטטות בכתב.

A Torah scroll written without engraved lines, or written partially on whole skins and partially on parchment is unfit. Either it should be entirely whole skins or entirely parchment. How does one write a Torah scroll? He writes an exceedingly correct and pleasant writing. Between each word he leaves a space like a small letter, and between each letter a space like a hair, and between each line a space like a line. Each line should be [at least] 30 letters long so one could write "l'mishpchoteichem" [which has 10 letters in Hebrew]3 times, and this is the width of each column. No line should be narrower than than this, lest it appear like a letter, and no line should be longer lest the reader lose his place. ...

לא ימעט הכתב מפני הריוח שבין פרשה לפרשה נזדמנה לו תיבה בת חמש אותיות לא יכתוב שתים בתוך הדף ושלש חוץ לדף אלא כותב שלש בתוך הדף ושתים חוץ לדף לא נשאר מן השיטה כדי לכתוב שלש אותיות מניח המקום פנוי ומתחיל מתחילת השיטה.

One should not reduce the size of a letter in order to leave the proper amount of space between one passage and another. Should [a scribe] have to write a word with five letters [at the end of a line, and there not be sufficient space for them all], he should not write two within the column and three beyond its margins. Rather, he should write three within the column, and two beyond its margins. If there is no room on the line to write [at least] three letters, he should leave an empty space and continue at the beginning of the [next] line.

נזדמנה לו תיבה בת שתי אותיות לא יזרקנה בין הדפין אלא יחזיר לתחלת השיטה נזדמנה לו בתוך השיטה תיבה בת עשר אותיות או פחות או יתר ולא נשאר מן השיטה כדי לכתוב את כולה בתוך הדף אם יכול לכתוב חציה בתוך הדף וחציה חוץ לדף כותב ואם לאו מניח המקום פנוי ומתחיל מתחלת השיטה.

Should [a scribe] have to write a two-letter word [after completing a line], he should not write it between the columns. Instead, he should write it at the beginning of the [following] line. [The following rules apply] if one had to write a word of ten - or more or fewer - letters in the middle of a line, and less space than necessary remained within the column: If it is possible to write half of the word within the column, with [only] half extending beyond the margin, he should. If that is not possible, he should leave an empty space and continue at the beginning of the next line.

ומניח בין כל חומש וחומש ארבע שיטין פנויות בלא כתיבה לא פחות ולא יתר ויתחיל החומש מתחלת שיטה חמישית וכשיגמור את התורה צריך שיגמור באמצע שיטה שבסוף הדף ואם נשאר מן הדף שיטין הרבה מקצר ועולה ומתחיל מתחלת השיטה שבסוף הדף ולא יגמור את השיטה ומתכוין עד שיהיה לעיני כל ישראל באמצע שיטה שבסוף הדף.

One should leave four empty lines between each of the books of the Torah, neither more, nor less, starting the next book at the beginning of the following line. One should complete the entire Torah in the middle of the line at the bottom of the column. If many lines remain in the column, he should write shorter lines, beginning at the beginning of the line, but not completing it, so that the words לעיני כל ישראל are in the middle of the line at the bottom of the column.

ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש ויזהר בתגין ובמניינן יש אות שיש עליה תג אחד ויש אות שיש עליה שבעה וכל התגין כצורת זייני"ן הן דקין כחוט השערה.

One should be careful regarding the oversized letters, the miniature letters, the letters that are dotted, the letters that have abnormal shapes - e.g., the pe'in that are bent over - and the crooked letters that the scribes have copied from each other in a chain of tradition. [Similarly,] care should be taken regarding the crowns and the number [of crowns placed on a letter]. There are some letters that have [only] one crown, and others that have seven crowns. All these crowns are shaped like zeiynin. They should be as thin as a hair.

כל הדברים האלו לא נאמרו אלא למצוה מן המובחר ואם שינה בתיקון זה או שלא דקדק בתגין וכתב כל האותיות כתיקונן או שקרב את השיטין או הרחיקן או האריכן או קצרן הואיל ולא הדביקן אות באות ולא חיסר ולא הותיר ולא הפסיד צורת אות אחת ולא שינה בפתוחות וסתומות הרי זה ספר כשר.

All the above matters were mentioned only because this is the most perfect way of performing the mitzvah. Should one, however, alter the structure [of a scroll from that] mentioned above or not be precise regarding the placement of the crowns, [the scroll is acceptable] if all the letters were written as they should be. [Similarly,] if one wrote the lines closer together, separated them further, lengthened them, or shortened them, the scroll is acceptable, provided one letter does not touch another, no letters are omitted, extra letters are not added, the shape of even a single letter is not altered, and the [form of the passages, whether] p'tuchah or s'tumah, is not changed.

יש דברים אחרים שלא נאמרו בגמרא ונהגו בהם הסופרים וקבלה הוא בידם איש מפי איש והן שיהיו מנין השיטין שבכל דף ודף לא פחות משמנה וארבעים ולא יתר על ששים ושיהיה הריוח שבין פרשה לפרשה כמו תשע אותיות אשר אשר אשר ושיהיה בראש השיטין למעלה משירת הים הבאים ביבשה השם מת במצרים חמש שיטין ולמטה מן השירה חמש שיטין תחלת כל שיטה מהן כך ותקח אחריה סוס ויצאו ויבאו ויהיה בראשי השיטין למעלה משירת האזינו ואעידה אחרי הדרך באחרית להכעיסו קהל שש שיטין ולמטה ממנה חמש שיטין ויבא לדבר אשר הזאת אשר.

There are other practices which, although they are not mentioned in the Talmud, have been followed by scribes as tradition, transferred from generation to generation. They include that: a) the number of lines in each column not be less than 48 nor greater than 60; b) there is a space of approximately nine letters left empty between each passage, so that one could write the word אשר three times; c) that the five lines above the song recited at the Red Sea begin with the words: haba'im, bayabashah, י-ה-ו-ה and b'Mitzrayim, and that the five lines below that song begin with the words: vatikach, achareha, sus, vayetz'u, and vayavo'u. d) that the six lines above the song, Ha'azinu begin with the words: v'a'idah, acharei, haderech, b'acharit, l'hach'iso, and k'hal, and that the five lines below that song begin with the words: vayavo, l'daber, asher, hazot, asher.

וכל הדברים האלו למצוה מן המובחר ואם שינה לא פסל אבל אם כתב המלא חסר או החסר מלא או שכתב מלה שהיא קרי וכתב כקריאתה כגון שכתב ישכבנה במקום ישגלנה ובטחורים במקום ובעפולים וכיוצא בהן או שכתב פרשה פתוחה סתומה או סתומה פתוחה או שכתב השירה כשאר הכתב או שכתב פרשה אחת כשירה הרי זה פסול ואין בו קדושת ספר תורה כלל אלא כחומש מן החומשין שמלמדין בה התינוקות.

All the above matters [were mentioned] only because this is the most perfect way of performing the mitzvah. If one deviated from them, [the scroll] is not disqualified. In contrast, if one wrote the short form of a word that should be spelled using a long form, or the long form of one that should be spelled using a short form, [the scroll] is disqualified. [The same ruling applies if, in circumstances where one word is written in the Torah scroll and a different word is read] - e.g.,yishkavenah is read instead of yishgalenah (Deuteronomy 28:30), and uvat'chorim is read instead of uva'folim (Deuteronomy 28:27 - one writes the word that is read [instead of the word that is written]. Similarly, if one wrote a passage that should be p'tuchah as s'tumah, or one that should be s'tumah as p'tuchah, or if one wrote another passage from the Torah in the form of one of the songs, or wrote one of the songs in the form of another passage, [the scroll is disqualified]. It does not have the holiness of a Torah scroll and, instead, is considered as one of the chumashim from which children are taught.

ספר תורה שאינו מוגה אסור לשהותו יותר על שלשים יום אלא יתקן או יגנז ספר תורה שיש בו שלש טעיות בכל דף ודף יתקן ואם היו ארבע יגנז ואם היה רוב הספר מוגה והשאר יש בו ארבע טעיות בכל דף ונשאר אפילו דף אחד מאותו השאר המשובש בלא ארבע טעיות הרי זה יתקן.

A Torah scroll that is uncorrected should not be left [unattended to] for more than thirty days. Rather, it should either be corrected or entombed. A Torah scroll that has three errors in each column should be corrected. If it has four, it should be entombed. Should the majority of a scroll have been checked to be accurate and there are four errors in each column of the remainder of the scroll, the scroll should be corrected, provided there is at least one column of the defective portion that has fewer than four errors.

במה דברים אמורים שכתב המלא חסר שנמצא תולה האותיות ששכח ביני השיטות אבל אם כתב החסר מלא אפילו יש בכל דף ודף כמה טעיות הרי זה מתקן מפני שהוא גורד ואינו תולה.

When does the above apply? When one wrote the short form of a word instead of the long form, and one will thus be forced to insert the [extra] letters between the lines. If, however, one wrote the long form of a word instead of the short form, one may correct the scroll even if there are many errors on each page. In such an instance, one removes a letter instead of inserting it.

מותר לכתוב התורה כל חומש וחומש בפני עצמו ואין בהן קדושת ספר תורה אבל לא יכתוב מגילה בפני עצמה שיהיה בה פרשיות ואין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה ואם דעתו להשלים עליה חומש מותר כתב מגילה שלש שלש תיבות בשיטה אחת מותר.

It is permitted to write a scroll containing each of the five books of the Torah individually. These scrolls do not have the sanctity of a Torah scroll. One should not write a scroll that contains several passages, nor should one write a scroll for a child to learn from. This is, nevertheless, permitted if one [ultimately] intends to complete an entire book of the Torah. It is permitted to write a scroll with [verses from the Torah] when one writes three words in a line spaced out disjointedly.

מותר לדבק תורה נביאים וכתובים בכרך אחד ומניח בכל חומש וחומש ארבע שיטין ובין כל נביא ונביא שלש שיטין ובין כל נביא ונביא משנים עשר שלש שיטין שאם בא לחתוך חותך וסידורן של נביאים כך הוא:יהושע שופטים שמואל מלכים ירמיה יחזקאל ישעיה תרי עשר וסדר הכתובים:רות ותהלים ואיוב ומשלי וקהלת ושיר השירים וקינות ודניאל ומגילה ודברי הימים.

It is permitted to include [all the books of] the Torah, the Prophets, and the Holy Scriptures in a single scroll. Four empty lines should be left between each book of the Torah, and three empty lines between each book of the Prophets. One should also leave three lines between each book of the twelve [minor] prophets, so that should one desire to cut, he may do so. This is the order of the Prophets: Joshua, Judges, Samuel, Kings, Jeremiah, Ezekiel, Isaiah, the Twelve [Minor Prophets]. This is the order of the Holy Scriptures: Ruth, Psalms, Job, Proverbs, Ecclesiastes, the Song of Songs, Lamentations, Daniel, Esther, Ezra, Chronicles.

כל כתבי הקדש אין כותבין אותן אלא בשירטוט אפילו כתבן על הנייר ומותר לכתוב שלש תיבות בלא שירטוט יותר על זה אסור כרך זה שיש בו תורה נביאים וכתובים אין קדושתו כקדושת ספר תורה אלא כחומש מן החומשים דין היתר כדין החסר.

All sacred texts may be written only on a ruled [surface]. [This applies] even if they are written on paper. One may write three words without ruling [the surface on which they are written]. Writing any more than that is forbidden. A scroll that includes the Torah, the Prophets, and the Holy Scriptures does not possess the same degree of holiness as a Torah scroll. Rather, it is like a scroll containing one of the books of the Torah, because the addition [of a book in the scroll] is equivalent to having omitted one.