Chapter 38from Da'at Tevunot

אמר השכל – הנה מה שאנו צריכים להבין הרבה, הוא ענין החסרונות האלה הנמצאים בבריאה, ענין הרעות הנמצאות בה, שהם ענינים שלא כחק שלמותו ית', וכמו שביארנו, אשר על כן נכשלו בם הפושעים, איש לפי דרכו הרעה, וכמו שביארנו לך למעלה; כי ודאי לפי שלמותו ית' לא היה לו לעשות אלא טובות לבד. אמנם עתה אבינך הכל על בוריו בס"ד. הנה כשאנו אומרים שהקב"ה הוא יחיד, הלא אנו מבינים שאין זולתו, שאין הפך לו, שאין מונע לו, ולאפוקי מכל אותם הסברות שזכרנו. נמצא, שלא די לקיים בו ית' הטוב, אלא שצריך לשלול ממנו ההפך. אך כל שאר המעלות שנוכל לחשוב בו - אין שייך בהם ההפך כלל. פירוש, דרך משל, בגדר החכמה אין שייך הסכלות, כי הלא חכמה יגדור אותה מה שהדעת מלא מציורי הדברים על יושרם. בדרך החסידות אין שייך הרע, כי גדרו הוא - לעשות טוב עם הכל. אך בגדר היחוד שייך ההפך, כי גדרו הוא - יחוד שאין אחר עמו. הרי, שגדר שאר המעלות הוא קיום הטוב מצד עצמו, וגדר היחוד הוא שלילת הרע:

Said the Intellect - Behold, that which we need to understand well, is the matter of these deficiencies which are found in the creation, the matter of the evils found in them, which are matters that are not according to the rule of His perfection may He be blessed, and like we explained, because of these the sinners stumbled, each according to their bad path, and as we explained to you above; it is certain that according to his perfection may He be blessed, he wouldn't have made anything other than goodness alone. Indeed now I will cause you to understand everything according to its creation with the help of heaven. Behold, when we say that the Holy One blessed is He is singular, do we not understand that there is nothing other than Him, that there is no opposite to him, that there is nothing preventing him, to exclude all the opinions that we mentioned. We find, that is tis not enough for haShem may he be blessed to cause Goodness to exist, rather to negate from it the opposite. But all the other characteristics [of haShem] that we might contemplate - no opposite is relevant to them at all. Meaning, by way of example, within the boundary of wisdom foolishness is not relevant, for would wisdom not encompass that which knowledge is filled from the image of these items in their correctness. In the path of piousness evil is not relevant, because its boundary is - to do good with all. But in the boundary of singularity, the opposite is relevant, because its boundary is - singularity which has no other with it. Therefore, the boundary of other characteristics is a fulfillment of goodness from itself, and the boundary of singularity is the negation of evil:

עתה הנך רואה, שאם היה רוצה הקב"ה לגלות כל שאר מעלות שלמותו, כיון שהם כולם רק מעלות של טוב - אין בגדרם אלא קיום הטוב, ולא היה שייך בגילוים עשיית הרע. אך ברצותו לגלות היחוד, שבגדרו יש שלילת הרע, הנה שייך לעשות הרע, ולשלול אותו מן המציאות המוכרח והשליטה, כדי שיהיו כל חלקי הגדר מתגלים היטב. ואל תטעי לומר שגם לתת ביאור לחכמה צריך להראות הסכלות, וכן לבאר החסידות צריך להראות האכזריות, כי אין הפך ניכר אלא מהפכו; כי צריך להבין שכל מעלות הטוב אין לנו להבינם אלא מעלות הטוב לפי מה שהוא טוב, ושלילת ההיפך של המעלות ההם אינם בכלל גדר המעלות ההם הטובות, אלא כולם כאחד נכנסים תחת גדר היחוד, שהוא שלילת כל מה שהוא זולתו, וכולם מיני הסוג הזה יחשבו. ומי שרוצה להבין צריך שלא יערב מיני סוג אחד עם מיני סוג אחר:

Now you see, that if the Holy One blessed is he wanted to reveal all of his other characteristics of perfection, since they are all only characteristics of good - there is nothing in their boundaries other than the fulfillment of good, and there is nothing relevant in their revelation any action of evil. But in his will to reveal the Singularity, which in its boundary is the negation of evil, it is relegation to make evil, and to negate it from the necessary existence and rulership, in order that all of the parts of the boundary are fully revealed. And don't error in saying that also in order to give explanation to wisdom you need to show foolishness, and similarly in order to explain piousness you need to show cruelty, for one cannot recognize an opposite except from its opposite; for we need to understand that all characteristics of good cannot be understood except in their characteristic of good according to that which makes them good, and the negation of the opposite of these characteristics is not in the the boundaries of these good characteristics, rather they all enter under the boundary of singularity, which is the negation of all other than it alone, and they should all be thought of as all kinds of this type. And one who wants to understand needs to not mix kinds of one type with kinds of another type.