Part Three, On Moshe's Unique Statusfrom Derekh Hashem

הפרש בין כל הנביאים למשה רבינו ע"ה: הנה מדריגות הנבואה ע״ד כלל יתחלקו לב׳‎. אחת מדריגת כל הנביאים חוץ ממרע״ה והב׳‎ מדריגת מרע״ה. והקב״ה בעצמו חילקם בחילוק זה וביאר הבדלם בכתוב אם יהיה נביאכם ה׳‎ במראה אליו אתודע וכו׳‎ לא כן עבדי משה וכו׳‎:

The difference between all the [other] prophets and our teacher Moses, peace be upon him: More generally, prophecy is divided into two levels: The first is the level of all the prophets besides our teacher Moses, peace be upon him; and the second is the level of our teacher Moses, peace be upon him. And the Holy One, blessed be He, Himself divided them in this [way] and explained their difference in Scripture, (Numbers 12:6-7) "When a prophet of the Lord arises among you, I make Myself known to him in a vision, etc. Not so with My servant Moses, etc."

נבואת הנביאים על ידי מראה או חלום: כלל כל הנביאים חוץ ממשה נבואתם ע״י מראה או חלום וכמ״ש במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו והיינו שהקב״ה משתמש מן החלום החקוק כבר בטבעם של בני האדם להיות לאמצעי להמשיך על ידו הנבואה לנביא ולא שהנבואה והחלום ממין א׳‎ אלא שהחלום הוא דבר הגון לפני חכמתו ית׳‎ שיהיה אמצעי להמשך הנבואה על ידו ולא אמרו ז״ל (ברכות נז:) חלום א׳‎ מס׳‎ בנבואה אלא מצד היות בו הגדה והודעה למעלה מגדר ההודעה הרגילה לבני האדם כפי חק השכלתם וכמ״ש למעלה:

The prophecy of the prophets is through a vision or a dream: The prophecy of the category of all prophets besides Moses is through a vision or dream, as it is stated, "I make Myself known to him in a vision, I speak with him in a dream." And that means that the Holy One, blessed be He, makes use of dreaming, which is already embedded in people's nature, to be a means through which to bring down prophecy to the prophet. And it is not that dreaming and prophecy are of the same kind, but rather that dreams are a fitting thing in front of His Wisdom, may He be blessed, through which to bring down prophecy. And they, may their memory be blessed, only said (Berakhot 57b), "A dream is one sixtieth of prophecy," from the aspect of it conveying greater disclosure and information than the regular information that comes to people according to their [conscious] ways of understanding, as we have mentioned above.

והנה בהתגבר שפע הנבואה על הנביא יצא מהרגשותיו וחושיו וישתקע כמו בשינה ותשאר מחשבתו כמחשבת הישן וחולם ואז תמשך לו הנבואה. ואמנם אפשר שיגיע הדבר הזה אל הנביא בעת יקיצתו על הדרך שזכרנו ואפשר שבשכבו על מטתו בחלום הלילה תמשך לו הנבואה. אמנם עכ״פ לא תגיעהו הנבואה אלא אחר היות חוץ מחושיו ומשוקע באותה התרדמה. אמנם אפשר שיקרה הדבר במיעוט זמן וישוב תכף אל מצבו הראשון אלא שבעת הנבאו יצא מן ההרגש ונשתקע בתרדימה לשעה עד שיקבל הנבואה:

And behold that when the flow of prophecy comes upon the prophet, he departs from his perceptions and his senses and is shut down as in sleep; and his thought becomes like the thought of one sleeping and dreaming. And it is then that prophecy is brought down upon him. Regardless, it is possible that this thing reaches a prophet at the time he is awake in the way that we mentioned. But it is [also] possible that the prophecy will be brought down to him when he is laying on his bed through a dream at night. In any event, however, the prophecy will only come to him after he is outside of his senses and shut down in such a trance. Yet it is possible for the thing to happen in very little time, and that he immediately return to his prior state. Still, at the time of his prophesying, he had left his perceptions and had shut down into a temporary trance until he received the prophecy.

ואמנם ראייתם של הנביאים אינה אלא כמי שרואה באספקלריא שבו רואים את הנושאים המצטיירים אך אינם רואים כמי שרואה את חבירו לפניו ולא כמי שרואה באספקלריא א׳‎ אלא כמי שרואה מתוך אספקלריאות רבות שנעתק בהן הציור מזו לזו אך הנראה הוא א׳‎ ודאי ותנועותיו נראות מתוך האספקלריאות אעפ״י שאין מביטים אליו באור מישור. ולא עוד אלא שאין ראיתם אלא כמי שרואה מתוך אספקלריא בלתי מצוחצחת שא״א לו לראות הנושא בבירור גמור כך א״א להם לראות הכבוד אפי׳‎ אחר כל העתקי הציורים הללו בבירור אעפ״י שמה שרואים באמת הוא כבודו ית׳‎ ואין בזה ספק אצלם כלל. וגם בכל זה יש מדריגות רבות והבדל בין נביא לנביא שיש שאספקלריא שלו מצוחצחת משל חבירו ומשיג ביותר בירור ואולם הנביא המשיג כל זה משיג הענין לאמתו דהיינו כי הנה מתברר אצלו שהמתגלה ומתודע אליו הוא הבי״ת ומשיג ענין האספקלריא מציאותו וסודו ומשיג ומשכיל ההשכלות הנשפעות לו באמת ובבירור וכמ״ש למעלה בפ״ג. ואמנם כמו שהתודע הכבוד אליו הוא ע״י כל העתקי הציור האלה כן הידיעות המגיעות לו הם ע״י חידות ומשלים ובדרך החלום שהוא האמצעי שעל ידו הנבואה מגעת וכמש״ל:

However the sight of the prophets is only like one who sees though a lens by which one sees images of objects; but they do not see like one who sees his fellow in front of him. Nor do they see like one who sees through one lens, but rather like one who sees through many lenses that project the image one from the other. However that which is seen is certainly the one [object] - and its movements are [likewise accurately] seen through the lenses - even if they do not look at it straight on. And not only that, but their vision is only like one who sees though an unpolished lens, such that the object is not completely clear. So too is it impossible for them to clearly see [God's] glory - even as it is after all the projections of [Its] images - even though what they do truly see is His glory, may He be blessed; and they have no doubt about it at all. And there are also many levels in this, as well as differences between one prophet and another. For the lens of one may be more polished than that of his fellow and [so he would be able to] grasp [prophecy] with greater clarity. However [any] prophet that grasps all this will grasp the matter in truth - meaning it is surely clear to him that what is being revealed and made known to him is from the Creator, may He be blessed; and he grasps the matter of the lens, its existence and its secret. And he perceives, and truly and clearly understands, the understandings with which he is influenced, as we have written above in Chapter 3 (On the Prophetic Experience 1). And yet just as the [divine] glory [that comes] to him is made known through all the projections of the image, so too is the knowledge that comes to him through riddles and metaphors and through a dream - which is the means through which prophecy arrives, as we have already discussed.

נבואת משה: אך נבואתו של משה היא בדרך יותר עליון מכל זה והוא א׳‎ שלא היה צריך לצאת מחושיו והרגשותיו ולא לחלום כלל אלא היתה הנבואה מגעת לו עודו במצבו התמידי וזהו שנא׳‎ בו פה אל פה אדבר בו והיה מתגלה לו הענין כמי שרואה מתוך אספקלריא א׳‎ לבד והיא עצמה מצוחצחת. וכן הידיעות היו מגיעות לו בבירורם ולא ע״י חידות והוא שנאמר ומראה ולא בחידות. ואולם גם לו היה הכבוד מתגלה כפי מה שאפשר לו לקבל וכמי שדיוקנו מצטייר בתוך המראה כי זולת זה א״א לאדם שישיג את בוראו אבל היה בדרך שלפחות הציור ההוא היה משיגו כלו ובבירורו כמי שרואה באספקלריא מצוחצחת ומאירה שאין עיכוב לראותו. ועל זה נאמר ותמונת ה׳‎ יביט כי אותו הציור המצטייר שהוא התמונה היה מביט אותו יפה יפה. משא״כ שאר הנביאים שאפי׳‎ אותו הציור לא היה אפשר להם שיעמדו עליו היטב והנה מתוך הציור שהיה משיג היה משכיל השכלה גדולה וברורה מאד יותר מכל שאר הנביאים וכמ״ש:

The prophecy of Moses: But Moses' prophecy was superior to all this. And that is, first, that he did not need to depart from his senses and his perceptions, nor to dream at all. Rather prophecy came to him while he was in his regular state. And that is that which is stated about him (Numbers 12:8), "Mouth to mouth will I speak to him." And the matter would be revealed to him like one who sees though a single lens alone, and it itself is polished. And the knowledge would come to him clearly and not through riddles; and that is that which is stated, "and plainly and without riddles." Yet even to him, [God's] glory only appeared according to that which he was able to receive. And it was like the image that is created in a mirror. For in any event, it is impossible for a man to see his Creator. However it was in such a way that he could at least grasp that image fully and clearly, like one who sees through a polished and bright lens that does not hinder one from seeing. And about this is it stated, "and he observes a picture of the Lord" - for he was able to observe that image that was formed very well. This was not the case for other prophets, as they were not able to master even that image well. And behold that from the image that he was able to grasp, he would attain a great and very clear understanding - more than all the other prophets, as we have written.

ועוד הבדל היה בין שאר הנביאים למשה ששאר הנביאים לא היה בידם להנבא בכל שעה אלא בשעה שהיה הבי״ת רוצה היה משרה שפעו עליהם ומתנבאים. אך משה הדבר היה תלוי ברצונו והיה מסור בידו להתקשר בו ית׳‎ ולהמשיך אליו הגילוי כפי הצורך. עוד שאר הנביאים לא היו משיגים אלא ענינים פרטים מה שהאדון ב״ה היה רוצה לגלות להם אך משה זכה שיגלו לו כל סדרי הבריאה וניתן לו רשות לחקור את הכל ולחפש הכל ונמסרו בידו כל המתפחות שנמסרו לבן אדם מעולם והוא משה״כ בכל ביתי נאמן הוא וכן נאמר אני אעביר כל טובי על פניך:

And another difference between the other prophets and Moses is that in was not in the hands of the other prophets to prophesy at any time. Rather, they would [only] prophesy at the time that the Creator, blessed be He, wanted to have His prophetic flow rest upon them. But [in the case of] Moses, the matter depended on his own will. And it was given over to his hands to connect with Him, may He be blessed, and to bring down revelation to himself whenever it was needed. Also the other prophets only received specific matters that the Master, blessed be He, wanted to reveal to them; whereas Moses merited that all the orders of creation be revealed to him. And permission was given to him to examine and to search everything; and all of the keys that were ever given to any people, were given to him. And this is what is stated by the verse (Numbers 12:7), "he is trusted in all My house." And it is likewise stated (Exodus 33:19), "I will make all My goodness pass before you."

נבואת ישראל במתן תורה: והנה הנביאים כלם כמו שהיו משיגים הציור שהיה מצטייר להם מן הכבוד כמו שזכרנו והיו משיגים סוד הציור וענינו פי׳‎ סוד המצא זה הענין שיהיה הכבוד מצטייר ואיך נמשך זה ומה הכונה בכל זה וכן היו משיגים השכלה אמיתית בסודות גדולתו ית׳‎ ע״י הציור ההוא כן היו משיגים אמתת הדבר שבו ית׳‎ באמת אין שום ציור כלל ושאין הציור ההוא אלא דבר נעשה לעיני הנביא ברצונו ית׳‎ על הטעם הידוע אצלו ועל דבר זה נאמר לישראל ותמונה אינכם רואים זולתי קול וכן כי לא ראיתם כל תמונה. כי הנה ב׳‎ הדברים השיגו באמת השיגו תחלה שאמתת מציאותו ית׳‎ אין בו שום ציור כלל ועיקר והוא משולל מכל אלה הדמיונות לגמרי ואחר הידיעה הזאת נתגלית להם ג״כ תמונה מן התמונות הנבואיות שעליה נאמר ויראו את אלקי ישראל וכו׳‎ ולזה קראו החז״ל (ספרי במדבר יב ח) מראה דיבור שאינו מראה הכבוד באמת אלא מראה שמצטייר מכח הדיבור שהוא כענין הציור המצטייר באספקלריא וכמש״ל שעל ידו משיגים פרטי ענינים בסודות אלקותו ית׳‎ ובריאתו והנהגתו וכמו שביארנו:

The prophecy of [all of] Israel at the giving of the Torah: Behold just as all of the prophets grasped the image of [God's] glory that was formed for them, as we mentioned, and grasped the secret of the image and its content - meaning, the secret of the existence of this matter that the glory be illustrated, and how this would be brought down and what the intention was of all this - and would grasp secrets of His greatness, may He be blessed, through this image; so too would they grasp the truth of the thing that He, may He be blessed, has no image at all and that this image was only made for the eyes of the prophet according to His will, may He be blessed, for the reason that is known to Him. And it was stated to Israel about this thing (Deuteronomy 4:12), "And you did not see a picture, but rather a voice"; and likewise (Deuteronomy 4:15), "for you did not see any picture." As behold that they truly grasped two things: They first grasped that there is no image at all whatsoever to His existence, may He be blessed, and that He is completely devoid of any likenesses. And after this information, a certain prophetic picture was also revealed to them, about which it was stated (Exodus 24:10), "And they saw the God of Israel, etc." And the Sages, may their memory be blessed, called this (Sifrei Bamidbar 103), a vision of speech. For it does not truly show [God's] glory, but is rather a vision that is formed by the power of speech - which is like the image that is formed with the lens that we mentioned before. For through it, we may grasp specific matters about the secrets of His divinity, may He be blessed, His creation and His direction [of the world], as we have explained.