5תנאי התלמוד: אך התנאים הצריכים להתלוות לתלמוד הנה הם: היראה בתלמוד עצמו ותיקון המעשה בכל עת. וזה כי הנה כל כחה של התורה אינו אלא במה שקשר ותלה ית״ש את השפעתו היקרה בה עד שע״י הדיבור בה וההשכלה תמשך ההשפעה הגדולה ההיא. אך זולת זה לא היה הדיבור בה אלא כדיבור בשאר עסקים או ספרי החכמות וההשכלה בכל שאר מושכלות המציאות הטבעי למיניהם שאין בם אלא ידיעת הענין ההוא ואין מגיע ממנו התעצמות יקר ומעלה כלל בנפש הקורא המדבר והמשכיל ולא תיקון לכלל הבריאה. ואמנם ההשפעה הזאת הנה ענינה אלקי כמ״ש ולא עוד אלא שהוא היותר עליון ונשגב שבענינים הנמשכים ומגיעים ממנו ית׳ אל הברואים. וכיון שכן ודאי שיש לו לאדם לירוא ולרעוד בעסקו בענין כזה שנמצא הוא נגש לפני אלקיו ומתעסק בהמשכת האור הגדול ממנו אליו והנה צריך שיבוש משפלותו האנושי וירעש מרוממותו ית׳. והנה יגל מאד מחלקו הטוב שזכה לזה אך ברעדה כמ״ש ונכלל בזה שלא ישב בקלות ראש ולא ינהג שום מנהג ביזיון לא בדבריה ולא בספריה וידע לפני מי עומד ומתעסק ואם הוא עושה כן אז יהיה תלמודו מה שראוי לו להיות באמת ותמשך על ידו ההשפעה שזכרנו ויתעצם בו היקר האלקי וימשך תיקון והארה לכל הבריאה. אבל אם תנאי זה יחסר ממנו לא תמשך ההארה על ידו ולא יהיו דבריו אלא כשאר כל הדבורים האנושיים הגיונו כקורא איגרת ומחשבותיו כחושב בדברי העולם ואדרבא לאשמה תחשב לו שקרב אל הקדש בלי מורא ומקל ראשו לפני בוראו עודו מדבר לפניו ומתעסק בקדושתו ית׳. ואולם כפי מדריגת המורא ושיעור הכבוד והזהירות בו כן יהיה שיעור יקר הלימוד ומדריגת ההשפעה הנמשכת על ידו וכמש״ל:
Conditions of the study: Now the necessary conditions to accompany the study are these: Awe during the study itself; and constant refinement of [one's] actions. And that is because the whole power of the Torah is only from that which He, may His name be blessed, bound His precious influence to it, to the point that speaking it and understanding it brings down this great influence. But without that, speaking it would not be different from speaking about other affairs or books of wisdom and learning about all the other understandings of natural existence in all its forms. For they only contain knowledge of that matter; but no precious power or elevation comes from it to the spirit of the one that reads, speaks or understands it at all; nor is there any refinement of creation at all. However the content of this influence is surely divine, as we have written. Moreover, it is the highest and most sublime of the matters that are brought down and come to the creatures from Him, may He be blessed. And since this is so, a man should certainly be in awe and tremble during such an occupation. For it comes out that he is coming forth before his God and occupying himself with the bringing down of the great light from Him towards himself. So he should surely be embarrassed by his mortal lowliness, and shake from His loftiness, may He be blessed. And he should surely rejoice greatly in his goodly portion that he has merited this - yet with trembling, as we have mentioned. And included in this is that he should not sit with light-headedness nor act with any manner of disrespect - neither towards its words nor towards its books. And if he does this, his study will be what it is truly fitting for it to be, he will bring down that influence that we mentioned, he will gather divine strength to himself and will bring down refinement and emanation for all of the creation. But if this condition is lacking in him, the emanation will not be brought down by him. And his words will be like all human words, his speaking will be like one reading a letter and his thoughts will be like someone thinking about matters of the world. Just the opposite, it will be considered blameworthy for him. For he approached the holy without awe and was light-headed in front of his Creator, while he was still speaking in front of Him and occupied with His holiness, may He be blessed. Hence, according to the level of his awe and the measure of his honor and his carefulness with it, will be the measure of the preciousness of the study and the level of the influence brought down through him, as we discussed earlier.
