Section 5 of 28
חלק ראשון, במצב האדם בעולם הזה
11 paragraphs · Hebrew + English
במצבו של האדם בעה״ז יבחנו ב׳ ענינים תכונת עצמו של האדם בחלקיו והרכבתם והמקום אשר הוא מושם בו בכל מה שמתלוה לו:
Regarding the condition of man in this world, two matters will be examined: Man's own disposition in his parts and their combination; and the place in which he is put in all that concerns him.
תכונת האדם בעוה״ז: בבחינת האדם עצמו הנה כבר זכרנו איך הוא מורכב א׳ שנתרכבו בו ב׳ הפכים דהיינו הנשמה והגוף ואולם הנה אנחנו רואים בעינינו שהחומריות ראשוניי בו ותולדותיו חזקות בו מאד כי הנה מיד אחר לידתו כמעט כלו חמרי ואין השכל פועל בו אלא מעט. וכפי התגדלו ילך השכל הלוך וחזק בכל א׳ כפי ענינו ועכ״פ לא יסור החומריות ממשול בו ומהטות אותו אל ענינו אלא שאם יגדל בחכמה וילמד בה ויתחזק בדרכיה הנה יתאמץ לכבוש את טבעו ולא ישלח רסן תאוותיו מידו ויתעצם ללכת בהליכות השכל ואולם תוכיות הענינים האלה שאנו רואים הנה הוא שבמציאות החומר ועצמותו נמצא העכירות והחשך בטבע והוא מציאות רחוק מאד והפכי למה שהוא הענין באמת לקרבים אל האל ית׳ ומתדבקים בקדושתו והנשמה עצמה אעפ״י שבעצמה היא זכה ועליונה הנה בהכנסה בגוף החומרי והסתבכה בו נמצאת גרושה ודחויה מענינה הטבעי אל ענין הפכי לו וכבושה בו בכח מכריח לא תוכל לצאת ממנו אלא א״כ תתאמץ בכח חזק מן הכח המכריחה ובהיות שגזר האדון ב״ה שהרכבה זו של גוף האדם ונשמתו לא תפרד מעולם. (פי׳ כי פירוד המיתה אינו אלא דבר לפי שעה עד תחית המתים אך אח״כ צריכה לשוב לגוף ושניהם יתקיימו יחד לנצח נצחים) הנה מוכרח שתשתדל הנשמה ותתחזק ותהיה הולכת ומחלשת את כח חשך החומריות עד שישאר הגוף בלתי חשוך ואז יוכל להתעלות הוא עמה וליאור באור העליון תחת מה שהיתה מתחשכת ונשפלת היא עמו בתחלה. ואולם האדם בעה״ז הוא במצב א׳ שהחומר חזק בו וכמ״ש ובהיות החומר עכור וחשוך נמצא האדם בחשך גדול ורחוק מאד ממה שראוי לו שיהיה ליהיות מתדבק בו ית׳ ואמנם בזה צריך שישים השתדלותו לחזק את נשמתו נגד כח חמרו ולהיטיב את מצבו להעלות עצמו עילוי עד השיעור הראוי לו:
Man's disposition in this world: Regarding the examination of man himself, we have already mentioned how he is composite, [being] composed of two opposites - meaning the soul and the body. However we see with our eyes that his materiality is dominant and that its effects upon him are very strong. For immediately after his birth, he is almost all material and the intellect barely acts within him. Then as he grows up, the intellect strengthens and grows in each person according to his specifications. Nevertheless [his] materiality does not cease ruling over him and directing him towards its interests. Yet if he grows in his wisdom, he studies it and strengthens himself in its paths - he will surely exert himself to conquer his nature and never release the bridle of his desires from his hand; and to push himself to go in the ways of the intellect. The center of these matters is that we see that in the existence of matter and its [physical] reality, there is turbidity and darkness in its nature. And that is a reality very far [from] - and [even] the opposite of - what is the true [path] for those coming near to God, may He be blessed, and cleaving to His holiness. And even though the soul is, in itself, pure and elevated - see that when it enters the material body and becomes intertwined with it, it becomes divorced and pushed away from its natural concern to a concern that is its opposite, and [then] becomes suppressed within it by force. It cannot leave this unless it pushes with a stronger power than the compelling force. And since the Master, may He be blessed, decreed that this composition of man's body and his soul can never be separated, (the explanation of this is that the separation of death is only something temporary until the revival of the dead; however afterwards it needs to return to the body, and [then] both of them will exist together for ever and ever) behold it is required that the soul make efforts and strengthen itself, and continually weaken the power of the darkness of materiality until the body remains without darkness. And then [the body] may rise up with it to be enlightened by the light of the Most High - in contrast to the [soul's] having been darkened and lowered with [the body] at first. However man in this world is in a condition wherein the material is strong, as we have written. And since the material is turbid and dark, man finds himself in great darkness and far from that which it is appropriate for him to be, which is to be cleaving to Him, may He be blessed. So he must truly make efforts to strengthen his soul against the power of his materiality, to improve his condition [and] to raise himself up to the measure that is fitting for him.
מה שגורם לאדם עולמו ועסקו: והמקום אשר הוא בתוכו גם הוא חמרי וחשוך וכל הנמצאים שבו חמריים והעסק שלאדם בו ובמלואו א״א שיהיה אלא עסק חמרי וגופני. כיון שכלם חומריים וגופנים ותכונתו של האדם עצמו והרכבת חלקיו מכריחים לו העסק הזה כי א״א לו מבלי אכילה ושתיה ושאר כל הענינים הטבעיים. וא״א לו מבלי הון וקנין ושיוכל להשיג צרכיו אלה ונמצא שבין מצד גופו של האדם בין מצד עולמו ובין מצד עסקו הוא טבוע בחומר ומשוקע בחשכו ועמל גדול והשתדלות חזק יצטרך לו להתעלות אל מצב זך מזה והוא מוכרח בטבעו בענינים החומריים האלה:
What man's world and occupation do to him: And the place that he is in is also material and dark; and all that are found in it are material. So it is impossible that man's occupation in it and in all that is in it be anything but material and physical. Since they are all material and physical, and the condition of man himself and the composition of his parts force this occupation upon him - for it is impossible for him without eating and drinking and all of the other natural matters, and it is impossible for him without wealth and property so that he be able to acquire these possessions - it comes out that whether from the angle of man's body or whether from the angle of his world or whether from the angle of man's occupation, he is grounded in materiality and plunged into its darkness. [Hence] he will require great toil and strong effort to rise to a purer condition than this, while he is forced by his nature to [require] these material things.
הפעולות החומריות נעשות פעולות שלימות: ואולם מעומק עצת חכמתו ית׳ היה לסדר הדברים באופן שאף בהיות האדם שקוע בחומר בהכרח כמו שכתבנו יוכל מתוך החומר עצמו והעסק הגופני השיג את השלימות והתעלות אל הזוך ואל המעלה ואדרבא השפלתו תהיה הגבהתו ומשם יקנה יקר וכבוד שאין כמוהו בהיותו הופך את החשך לאור ואת הצלמות לנוגה יזרח. וזה כי שם ית״ש גבולות וסדרים לאדם בתשמיש שישתמש מהעולם ובריותיו ובכונה שיתכון בהם אשר בהשתמש מהם האדם באותם הגבולות ובאותם הסדרים ובאותה הכונה שצוה הבי״ת יהיה אותו הפועל הגופני וחמרי עצמו פועל שלימות ובו יתעצם באדם מציאות שלימות ומעלה רבה יתעלה בו ממצבו השפל ויתרומם ממנו ואולם השקיפה החכמה העליונה על כל כללי החסרונות המוטבעים בענינו של האדם ועל כל עניני המעלה והיקר האמיתי המצטרכים לו להיות ראוי לשיהיה מתדבק בו ית׳ ונהנה בטובו. וכנגד כל זה סידר לו סדרים והגביל לו גבולות שאשר בשמרו אותם יתעצם בו כל מה שצריך מן המעלה האמיתית שזכרנו וישולל מענינו כל מה שהוא הרחקה מן הדביקות העליון ואלו לא היתה הגזירה גזורה שימות כמו ש״ל ע״י המעשים האלה היתה הנשמה מתחזקת וחשך הגוף מתחלש באופן שהיה מזדכך על ידה זיכוך גמור ומתעלים שניהם אל הדביקות בו ית׳ ולפי שהגזירה גזורה אין הדבר נעשה בפעם א׳ אך עכ״פ מתחזקת הנשמה בעצמה והגוף מזדכך בכח אעפ״י שאינו נעשה בפועל וקונה האדם מצב שלימות בכח שיצא אח״כ לפועל בזמן הראוי לו:
The material actions become perfect actions: However it was from the depths of the counsel of His wisdom, may He be blessed, to order the things in such a way that even with man being forcibly plunged into materiality, as we have written, he is able to - from within the materiality itself and from the physical occupation - reach perfection and elevation to purity and distinction. And on the contrary, his being demeaned becomes his being raised. And from there, he will acquire incomparable preciousness and honor - in his changing darkness to light, and gloom to shining brightness. And this is because He, may His name be blessed, placed limits and parameters for man in the use that he can make of the world and its creatures, and in the intention that he intends from them - such that when man uses them within those limits and within those parameters and with that intention that the Creator, may He be blessed, commanded, that physical and material act itself becomes an act of perfection. So through it, a reality of perfection is realized in man. And he is raised with a great distinction from his lowly condition and becomes elevated from it. [Moreover,] the Supreme Wisdom considered all of the deficiencies implanted in man's makeup and all of the matters of true distinction and preciousness required for him to be fit to cleave to Him, may He be blessed, and enjoy His goodness. And corresponding to all of this, He set up parameters for him and gave him limits; such that if he keeps to them, he will realize all that he needs of the true distinction that we mentioned, and will remove anything that distances him from cleaving to the Most High on account of his makeup. And were it not for the decree that he die, as we have written above, the soul would strengthen itself through these deeds; and the darkness of the body would weaken in such a way as to become completely purified by [the soul]; and they would both rise to cleave to Him, may He be blessed. But since the decree was decreed, the thing is not done at one time. Nevertheless, the soul is strengthened by itself, and the body is purified in [its] potential - even though it is not effected in actuality. So man acquires the condition of perfection in potential, which comes out later into actuality at the time that is appropriate for it.
אך הסדרים והגבולות האלה הנה הם כלל המצות העשין והלאוין אשר כל א׳ מהם מכוונת אל תכלית הקנות באדם והעצים בו א׳ ממדריגות המעלה האמיתית שזכרנו והסרת א׳ מעניני החשך והחסרונות ע״י פועל המ״ע ההיא או המניעה מן הל״ת ואולם פרט המצות כלם וכן פרטי כל מצוה ומצוה הנה הם מיוסדים על אמתת מציאותו וענינו של האדם בכל בחינותיו ואמתת עניני השלימות המצטרכים כל דבר בתנאיו וגבוליו מה שצריך להשלמתו. ואמנם החכמה העליונה שיודעת כל זה לאמתו ויודעת כל עניני הברואים כלם ושימושיהם כמו שבראתם באמת השקיפה על הכל וכללה כל המצטרך במצות שצונו בתורתו וכמו שכתוב ויצונו לעשות את כל החוקים וכו׳ לטוב לנו וכו׳:
And these parameters and limits are the sum of the commandments - the positive and negative commandments - each one of which is intended to acquire and internalize one of the levels of true distinction for man that we mentioned, or to remove one of the matters of darkness or deficiencies, by way of doing that positive commandment or by refraining from the negative commandment. However the details of all of the commandments - and likewise the details of each and every commandment - are based upon [man's] true existence and makeup in all of his characteristics and the true matters of perfection that are required, every matter according to its conditions and its limits that are required for its perfection. Truly the Supreme Wisdom - that knows all of this completely and knows all the matters of the creatures and their uses as It truly created them - observed everything and gathered everything that was required for the commandments that It commanded in His Torah. And [this is] as it is written (Deuteronomy 6:24), "And He commanded us to do all of these statutes, etc. for our good, etc."
שרש העבודה: והנה שרש כל ענין עבודה הוא היות האדם פונה תמיד לבוראו והוא שידע ויבין שהוא לא נברא אלא להיות מתדבק בבוראו ולא הושם בזה העולם אלא להיות כובש את יצרו ומשעבד עצמו לבוראו בכח השכל הפך תאות החומר ונטיתו ויהיה מנהיג את כל פעולותיו להשגת התכלית הזה ולא יטה ממנו:
The root of service (to God): Behold, the root of all matters of service is that man should always turn to his Creator. And that is that he know and understand that he was only created to cleave to his Creator, and that he was only placed in this world to suppress his [evil] inclination and subordinate himself to his Creator with the power of the intellect - the opposite of the desire of materiality and its inclination. So he should conduct all of his actions to reach this purpose and not incline away from it.
חלקי העבודה: אך ההנהגה הזאת מתחלק לב׳ חלקים. הא׳ הוא במה שיעשה מפני שצוה בו והב׳ במה שיעשה מפני שהוא מוכרח בו וצריך. פי׳ הא׳ הוא כלל מעשה המצות והב׳ כלל מה שהאדם משתמש מן העולם לצורכו מעשה המצות הנה תכלית בו לאדם שיעשהו מבואר הוא שהוא לקיים מצות בוראו ולעשות חפצו והנה הוא מקיים חפצו ית׳ בזה בב׳ דרכים נמשכים זה מזה והיינו כי הוא מקיים חפצו במה שצוהו שיעשה המעשה ההוא והוא עושהו. והשנית כי הנה במעשה ההוא הנה הוא משתלם בא׳ ממדריגות השלימות שהיא תולדת המצוה ההיא וכמ״ש והנה מתקיים חפצו ית׳ שהוא חפץ שיהיה האדם משתלם ומגיע ליהנות בטובו ית׳. אכן מה שהאדם משתמש מן העולם לצרכו הנה צריך תחלה שיהיה מוגבל בגבול רצונו ית׳ דהיינו שלא יהיה בו דבר ממה שמנעו ואסרו האל ית׳ ושלא יהיה אלא הראוי לבריות הגוף וקיום חיותו על הצד היותר טוב ולא כפי נטית החומר ותשוקתו למותרות ויהיה הכונה בו להיות הגוף מוכן ומזומן לשתשתמש ממנו הנשמה לצורך עבודת בוראו שלא תמצא לה עיכוב בהעדר הכנתו וחולשתו וכשיהיה אדם משתמש מן העולם על הדרך הזה הנה ימצא התשמיש ההיא בעצמו פועל השלימות כמ״ש ויקנה בו מעלה אמיתית כמו שיקנה במעשה כל המצות כלן כי גם זה מצוה עלינו לשמור את גופנו בהכנה הגונה לשנוכל לעבוד בו את בוראינו ונשתמש מהעולם לכונה זו ולתכלית זה כפי המצטרך לנו ונמצינו אנחנו מתעלים במעשה הזה והעולם עצמו מתעלה בזה בהיותו עוזר לאדם לשיעבוד את בוראו:
The parts of the service: Truly this conduct is divided into two parts. The first is in that which he does because he was commanded, whereas the second is in that which he does because it is essential and he requires [it]. The explanation of the first is the sum of doing the commandments; and of the second is the sum of what man uses in the world for his needs. The purpose to man of his doing the acts of the commandments is clear - it is to fulfill the commandments of his Creator and to do His will. And behold he fulfills His will, may He be blessed, in two ways that come out from one another. That is that he fulfills His will in that which He commanded him to do this act and he [now] does it. And the second is that through this act, he surely perfects himself in one of the levels of perfection which is the effect of that commandment, as we have written. So he surely [also] fulfills His will, may He be blessed, in that He desires that man become perfected and arrive at enjoying His good, may He be blessed. And regarding that which man uses from the world for his needs, it must first be limited by the limits of His will, may He be blessed - meaning that there should not be anything in it that God, may He be blessed, prevented [from us] and forbade. And it should only be what is fitting for the health of the body and the preservation of its life in the best possible way; and not according to the inclination towards the material and its desire for extra luxuries. And the intention of this is that the body be ready and prepared, for the soul to use if for the needs of serving his Creator, so that it not encounter delay from lack of preparation or [from the body's] weakness. And when man uses the world in this way, that use itself becomes an act of perfection, as we have written. And he acquires true distinction from it, as when he acquires [it] by the act of any of the commandments. For this too is a commandment upon us - to preserve our body through proper preparation so that we can serve our Creator with it and use [things] from this world with that intention and for that purpose, according to that which is required for us. And it comes out that we are elevated through this act, and the world itself is elevated with it - by its being helpful to man in his submission to his Maker.
והנה ממה שצריך שיגביר האדם בעצמו הוא האהבה והיראה לבוראו ית׳ והיינו שיהיה מתבונן על גודל רוממותו ית׳ ועוצם שפלות האדם ויכניע עצמו לפניו ית׳ ויבוש מרוממותו ויהיה חושק ומתאוה להיות מן העובדים לפניו להתהלל בתהלתו ולהשתבח בגדולתו כי אלה הם אמצעיים חזקים המתקרבים האדם אל בוראו המזככים את חשך החומר ומזהירים זהרי הנשמה ומעלים את האדם מעילוי לעילוי עד שישיג קרבתו ית׳:
And see that one of the things that one must increase in himself is the love and fear of his Creator, may He be blessed. And that is that he reflect on the greatness of His loftiness, may He be blessed and the tremendous lowliness of man; and [that] he humble himself in front of Him, may He be blessed, and be meekened by His loftiness. And he should want and desire to be from those that serve in front of Him, and [by such an association] be praised by His praise and lauded by His greatness. For these are solid ways that draw a man close to his Creator, purify the darkness of the material, make shine the light of the soul and elevate man form one elevation to [another], until he reaches closeness to Him, may He be blessed.
הלמוד בתורה: ואמנם אמצעי א׳ נתן לנו האל ית׳ שמדריגתו למעלה מכל שאר האמצעיים המקרבים האדם אליו והוא תלמוד התורה והוא בב׳ בחינות. הא׳ בבחינת ההגיון והלימוד והב׳ בבחינת ההשכל כי הנה רצה בחסדו ית׳ וחיבר לנו חיבור דברים כמו שגזרה חכמתו ומסרם לנו והיינו כלל ס׳ התורה ואחריו ספרי הנביאים שבסגולת הדברים ההם יהיה שמי שיהגה בהם בקדושה ובטהרה על הכונה הנכונה שהיא עשיית חפצו ית׳ יתעצם בו על ידם מעלה עליונה ושלימות גדול עד מאד. וכן מי שישתדל בהבנתם ובידיעת מה שמסר לנו מפירושיהם יקנה כפי השתדלותו שלימות על שלימות כ״ש אם יגיע אל השכלת סתריהם ורזיהם שכל ענין מהם שישכיל יוקבע ויתעצם בנשמתו מדריגה מן המדריגות היותר רמות שבמעלה והשלימות האמיתי ובכל אלה הענינים לא די מה שקונה האדם בעצמו מעלה ושלימות אלא שמציאות הבריאה כלה בכללה ובפרטה מתעלה ומשתלם ובפרט ע״י התורה:
Study of the Torah: Truly, there is one mechanism that God, may He be blessed, gave to us, the level of which is higher then the other mechanisms that bring man close to Him, and that is Torah study. And this is [achieved] with two approaches. The first is the approach of speech and [simple] study; and the second is the approach of [analytical] understanding. For see that in His kindness, may He be blessed, He willed [to] compose for us a composition of words, like that which was decreed by His wisdom, and gave them to us. And this is the totality of the Book of the Torah; and afterwards, the Books of the Prophets. For through the mystical power of these words, the one who pronounces them with holiness and purity with the correct intention - which is the fulfillment of His will, may He be blessed - will achieve high distinction and truly great perfection. And likewise one who exerts himself to understand and know their explanations which were passed down to us. He will acquire perfection over his perfection according to his effort - all the more so if he toils to understand their secrets and mysteries. For any matter that he understands will establish and achieve one of the highest levels of distinction and true perfection in his soul. And in all of these [things], it is not only that he just acquires distinction and perfection for himself, but rather all of what exists in creation is distinguished and perfected - generally and individually. [This is] especially [true] with Torah [study].
תולדת המצות והעבירות: ואולם סבת כל מצבי האדם חשכתו ובהירותו הנה היא הארת פניו ית׳ אליו או התעלמו ממנו וכמש״ל כי הנה כל מה שהאדון ב״ה מאיר פניו מתרבה הזוך והשלימות למי שהגיע לו הארתו וכפי שיעור ההארה כך הוא שיעור השלימות והזוך הנמשך ממנה והפך זה ההעלם ואמנם האדון ב״ה מאיר תמיד למי שיתקרב אליו ואין מניעת טוב מצדו כלל אלא מי שלא יתקרב אליו יחסר הארתו והמניעה מצד המקבל לא מצד המשפיע והנה גזרה החכמה העליונה שהעושה אותם הענינים שצוה דהיינו כלל כל המצות כלן כמש״ל בכל מעשה מהן שיעשה יהיה מתקרב על ידו מדריגה מה ממדריגות הקורבה שאליו ית׳ ותגיע לו ע״י זה מדריגה מה ממדריגות הארת פניו כפי הקורבה שנתקרב לו ויתעצם בו מדרגה מן השלימות שהיא תולדת מדריגה ההארה ההיא והפך זה העבירות כל מעשה מהן שיעשה האדם ח״ו הנה יתרחק על ידו ממנו ית׳ מדריגה מה ויתוסף עליו עי״ז מדריגה מן החסרון שהיא תולדת מדריגת ההעלם ההוא:
The effects of commandments and sins: However the cause of all of the conditions of man - his darkness and his brightness - is the shining of His face, may He be blessed, upon him or His hiding Himself from him, as we wrote above (Part I, On the Purpose of Creation 2). For behold that the more that the Master, blessed be He, shines His countenance, the more purity and perfection descend to one to whom His shining is coming. And according to the measure of shining, so is the measure of perfection and purity that is drawn after it; and the opposite of this with [His] hiding. However the Master, may be blessed, always shines upon the one that draws close to Him and there is no withholding of it from His side at all. Rather, the one that does not draw close to him will lack His shining; such that the withholding is from the side of the receiver, and not from the side of the Giver. And behold the Supreme Wisdom decreed that the one who does these things that He commanded - meaning the sum of all of the commandments, as we mentioned above - will come a level closer to Him, may He be blessed, with every such act that he does. And through this, he will reach a higher level of the shining of His countenance, and will achieve a higher level of perfection, which is the effect of that [higher] level of shining. And the opposite [of this occurs with] sins: Every one of those acts that man does, God forbid, surely distances him a certain level from Him, may He be blessed, on account of it. And through this, an additional level of deficiency, which is an effect of this hiding, [comes to him].
נמצא לפי כל מה שהקדמנו שהכונה באמת בכל המצות תהיה אליו ית׳ להתקרב לו וליאור באור פניו והמניעה מן העבירות להמלט מן ההתרחק ממנו וזה התכלית האמיתי שבהן. אך הענינים בפרט יש בה עומק גדול כפי פרטי עניני האדם והבריאה וכמש״ל ונדבר עוד בקצת מהם בחלק בפ״ע בעזר האל ית׳:
It comes out according to all that we have prefaced that the true intention in all of the commandments would be to come close to Him, may He be blessed, and to be enlightened by the light of His countenance. And [the intention] of preventing sins is to escape from being distanced from Him. And this is the true purpose for them. Yet the specific matters are very deep, according to the makeup of man and of the creation, as we wrote above. And we will speak more about some of them in a separate part (Part 4), with the help of God, may He be blessed.