Psalm 17from Midrash Tehillim

תפלה לדוד שמעה ה' צדק. זה שאמר הכתוב (משלי כא כז) זבח רשעים תועבה. ר' יהושע בשם ר' חנינא אמר לפי שבלעם אומר לבלק (במדבר כג א) בנה לי בזה שבעה מזבחות. כלומר שהקב"ה חפץ בקרבנות. שכן הוא אומר לריעי איוב (איוב מב ח) ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים. אמר לו הקב"ה רשע איני חפץ בקרבנות שלך זבח רשעים תועבה. ובמה אני חפץ בתפלתן של ישראל. שנאמר (משלי טו ח) ותפלת ישרים רצונו:

Another thing, a letter to David. David said, "I am a stain." This is similar to someone who was passing by and had two coins in his hand. He saw a certain inn, one of which served fish and the other served meat. He said, "What should I do if I tell him to bring me food?" Immediately, he brings me plates and I only have two coins. He went and said to the innkeeper, "Give me food for two coins." The innkeeper asked, "What will I give you for two coins?" He replied, "Haven't you heard what the parable teaches? 'According to my purse, I dance.' " Similarly, King David said, "I cannot sit with the great ones, I will wait with the little ones. Let Abraham, Isaac, and Jacob be in the small room, and Moses and Aaron be in the antechamber, and I will stand on the threshold (Psalms 131:1-2). I have chosen to huddle in the house of G-d. And if I cannot sit on the threshold, I will not leave the inn (ibid). Within the walls of Jerusalem, hallelujah. A prayer of David: "Hear, O Lord, my righteousness" (Psalms 17:1). This is as the scripture says (Proverbs 21:27), "The sacrifice of the wicked is an abomination." Rabbi Yehoshua said in the name of Rabbi Chanina, "Because Balaam said to Balak (Numbers 23:1), 'Build me here seven altars,' meaning that the Lord desires sacrifices. But He says to Job's friends (Job 42:8), 'Now take for yourselves seven bulls and seven rams.' The Lord said to them, 'I do not desire your sacrifices; the sacrifice of the wicked is an abomination to Me.' So what do I desire from the prayers of Israel? As it is said (Proverbs 15:8), 'The prayer of the upright is His delight.'

דבר אחר תפלה. מה ראה דוד לומר חמשה דברים בפסוק הזה ואחר כך מלפניך משפטי יצא. אלא אמר דוד אם תוציא דיני ביום הכפורים בבקר איני יכול לעמוד. אלא מאחר שאקרא את שמע ואתפלל ארבע תפלות אחר כך מלפניך משפטי יצא. ושנו רבותינו המלך לא דן ולא דנין אותו. א"ר יוחנן אמר דוד לפניו אני מלך ואתה מלך נאה למלך לדון למלך. הדא הוא דכתיב מלפניך משפטי יצא. דבר אחר א"ר לוי כששלח הקב"ה מלאך לפני ישראל מה כתיב שם (שמות כג כ) הנה אנכי שולח מלאך לפניך. מה כתיב בתריה (שם כא) השמר מפניו. מהו כי שמי בקרבו שמו של הקב"ה חקוק על לבן של מלאכים כמין איסטירטיגוס. הדא הוא דכתיב (תהלים סח יח) רכב אלקים רבותים אלפי שנאן ה' בם. שמו של הקב"ה משותף בהן. כגון מיכאל וגבריאל. ולמה אמר להן השמר מפניו. אמר להן הקב"ה בנוהג שבעולם המלך עושה כל מה שמבקש אם יתן קטריגון במדינה ויבואו ויבקשו ממנו בני המדינה שמא הן יכולין לפחות. והוא עונה אותם שמא אם משלח להם פרוסטקוסרין למדינה שיגבו מהם מאה ליטרין של זהב ויבקשו מהם בני המדינה שמא יכולין הן לפחות מה שצוה המלך. לכך נאמר (שמות כג כא) כי לא ישא לפשעכם. אינו יכול לוותר לכם מפני שהוא שליח. כך אמר דוד רבונו של עולם אין אחר זולתך יכול לוותר אלא מלפניך משפטי יצא. א"ר יהודה מהו מלפניך משפטי יצא. א"ר יהודה בשעה שמנה דוד את ישראל היה כעס לפני הקב"ה ואמר לא אני אמרתי אשר לא ימד ולא יספר ואתה השלכת עליהם מנין. ושלח אליו גד החוזה ואמר לו (שמואל-ב כד יב) שלש אנכי נוטל עליך. כשם שגזרת על שאול אדוניך שלש כך אני נוטל עליך שלש גזירות. (ישעיה כז ח) בסאסאה בשלחה תריבנה. ומה הן שלש (שמואל-א כו י) כי אם ה' יגפנו. או יומו יבוא ומת. או במלחמה ירד ונספה. כיון שאמר לו (שמואל-ב כד יג) מה אשיב שולחי דבר. היה דוד עומד וסוער ולא היה יודע מה להשיבו. אמר דוד אם אומר רעב מיד יהיו כל ישראל אומרים עשיר היה דוד ואוצרותיו מלאים מה איכפת ליה. ואם אומר מלחמה. מיד אומרים גבור היה דוד ואנשיו גבורים מה איכפת ליה. אלא הריני בורר את הדבר שהוא שוה לעניים ולעשירים לקטנים ולגדולים. ואף גד החוזה רמז לו שיברור את הדבר שנאמר (שם) עתה דע וראה מה אשיב שולחי דבר. אמר לו אמור לו דבר. מה כתיב (שם יד) ויאמר דוד אל גד צר לי מאד נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו. משל למה הדבר דומה לאדם אחד שנפל למטה. אמרו לו להיכן את מבקש שנקבור אותך אצל אביך או אצל אמך. אומר להם אוי לאזנים שכך שומעות אף על פי כן אומר אצל אבי טוב לי. כך אמר דוד אוי להן לאזנים שכך שומעות אלא נפלה נא ביד ה'. בוא וראה רחמיו של הקב"ה אף על פי שבחר שלשה ימים דבר שהן עושין שלשים ושש שעות. מה כתיב (שם טו) ויתן ה' דבר בישראל מהבקר עד עת מועד. תני רבי חייא משעת שחיטת תמיד ועד זריקת דמו. ורבנן אמרי משיאיר המזרח עד הנץ החמה. אמר רבי תנחומא באותה שעה נכנסו עשרת הדברות ושני הלוחות ושלשה אבות וחמשה חומשי תורה ושבעת ימי השבת ושמונת ימי המילה. הרי שלשים וחמשה כנגד שלשים וחמש שעות. ובקשו מלפני הקב"ה לוותר להם לכל אחד ואחד שעה אחת בזכותו שאם יתכלו ישראל מן העולם אין מי שישמור אותם ויתבטלו מאליהן. וביטל הקב"ה מהן שלשים וחמש שעות. ואותה שעה שנשתיירה מתו בה מהן שבעים אלף. ורבנן אמרי אבישי בן צרויה נפל שהיה שקול כנגד שבעים אלף מישראל. הדא הוא דכתיב (שם טז) ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך. רבה היא משכונתך גבך. מיד (שם יח) ויבא גד אל דוד וגו' ויאמר לו עלה והקם לה' מזבח. [משל למה הדבר דומה] לאחד שהיה מכה לבנו ולא היה יודע הבן למה הוא מכה אותו. לאחר שהכהו אמר לו לך עשה דבר פלוני שצויתיך היום כמה ימים ולא השגחת בו. כך כל אותן אלפים שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא שלא תבעו בנין בית המקדש. והלא דברים קל וחומר ומה אם אלו שלא נבנה בימיהם ולא חרב בימיהם כך נעשה להם ונענשו על שלא תבעו בנין בית המקדש. אנו שחרב בימינו והיה בימינו ואין אנו מתאבלין ולא מבקשים רחמים על אחת כמה וכמה. לפיכך התקינו חסידים הראשונים שיהו ישראל מתפללין שלש תפלות בכל יום ויום אנא השב שכינתך לציון וסדר עבודה לירושלים. ותקנו בונה ירושלים ה' ברכה בפני עצמה בתפלה וברכת המזון. בצווי משה רבינו. כיון שראה דוד כך אמר אלו נפלתי ביד שונאי היו מכלין אותי. אבל הקב"ה רחמיו רבים לכך נאמר מלפניך משפטי יצא:

Another interpretation is prayer. What did David see to say five things in this verse and then "My judgment will come before you"? But David said, "If you bring my judgment on Yom Kippur in the morning, I will not be able to stand." But since I recite Shema and pray four prayers afterwards, my judgment will come before you. Our rabbis changed it and said, "The king neither judges nor is judged." Rabbi Yochanan said, "David said before G-d, 'I am a king and you are a king, it is fitting for a king to judge a king.' This is what is written, 'My judgment will come before you.'" Another interpretation: When G-d sent an angel before Israel, what is written there? "Behold, I am sending an angel before you." What is written after that? "Beware of him." Why is the name of G-d engraved on the hearts of angels like an Istiritigos? This is what is written, "The chariots of G-d are myriads upon myriads; the Lord is among them." The name of G-d is common among them, such as Michael and Gabriel. And why did He tell them to beware of him? G-d said to them, "As in the custom of the world, the king does everything that is requested of him, if a prosecutor is given in the country and the people of the country come and ask him, maybe they can at least plead." And he answered them that if he sends them Prostokosrin to the country and they are charged a hundred liters of gold, and the people of the country ask them for at least what the king commanded, he cannot exempt them because he is a messenger. Thus said David our Master, there is no one else but you who can exempt, but from you judgments come forth. Rabbi Yehuda said, "What is 'from you judgments come forth?'" Rabbi Yehuda said, "When David counted Israel, he was angry with the Holy One, blessed be He, and said, 'I did not say that they should not be counted or numbered, and You are casting them away.' And Gad the prophet was sent to him, and said to him (2 Samuel 24:12), 'Three things I offer you.' Just as your master, Saul, was decreed with three things, so I decree upon you three things: (Isaiah 27:8), 'In measure, when you send them away, you will contend with them; He has expelled them with His fierce breath in the day of the east wind.' And what are the three things? Either the Lord will smite him, or he will die naturally, or he will fall in battle and perish. When he said to him (2 Samuel 24:13), 'What shall I do? Which shall I choose?' David was standing and raging, and did not know what to answer him. David said, 'If I say famine, immediately all of Israel will say that David was rich and his treasures were full, so what does he care? And if I say war, immediately they will say that David was a hero and his men were heroes, so what does he care? Rather, I choose something that is equal for the poor and the rich, for the small and the great.'" And Gad the prophet also hinted to him that he should clarify the matter, as it is written in Samuel: "Now therefore, consider and see what answer I shall return to Him who sent me." He said to him, "Say to Him, 'Thus says David: "I am in great distress. Let me fall now into the hand of the Lord, for His mercies are very great; but do not let me fall into the hand of man."'" This is similar to a man who fell down. They asked him where he wanted to be buried, with his father or his mother. He said, "Woe to the ears that hear such things!" Nevertheless, he said, "With my father is good for me." So David said, "Woe to them that hear such things!" But he said, "Let me fall now into the hand of the Lord." Come and see the mercy of the Holy One, blessed be He, even though He chose three days which are equivalent to thirty-six hours. As it is written, "And the Lord sent a plague upon Israel from the morning even to the time appointed." Rabbi Hiyya taught that it was from the time of the slaughtering of the daily offering until the sprinkling of its blood. But the Rabbis say from the rising of the sun until its setting. Rabbi Tanchuma said at that hour the Ten Commandments, the two Tablets, the three Patriarchs, the five books of the Torah, the seven days of the week, and the eight days of circumcision all pleaded before the Holy One, blessed be He, to waive one hour for each of them. For if the Israelites should cease to exist, there would be no one to watch over them, and they would be nullified from the world. The Holy One, blessed be He, waived thirty-six hours for them. And the hour that was left caused the death of seventy thousand. The Rabbis say that Abishai ben Zeruiah fell, who was equal in weight to seventy thousand of Israel. This is what is written: "And he said to the destroying angel, 'It is enough. Now stay your hand.' And the angel of the Lord was by the threshing floor of Araunah the Jebusite." Great is your dwelling place, O Lord. Immediately (2 Samuel 24:18), Gad came to David and said to him, "Go up and build an altar to the Lord." [A parable may be drawn from this.] It is similar to a father who was striking his son, but the son did not know why he was being struck. After he struck him, the father told him to do a certain thing that he had commanded him to do several days ago, but the son had neglected it. Similarly, all those thousands who fell in the days of David fell only because they did not desire the building of the Temple. And are these matters not all the more severe? If those who did not have the Temple built in their days and it was not destroyed in their days will be punished, how much more so will be done to us who have seen its destruction in our days and do not mourn and do not seek mercy for it? Therefore, the early pious ones established that Israel should pray three times a day, saying, "Please, G-d, bring back Your Presence to Zion and establish the order of worship in Jerusalem." And they instituted the blessing, "Who builds Jerusalem," separately in the prayers and in the grace after meals, by the order of Moses our teacher. When David saw this, he said, "I have fallen into the hands of my enemies, who are striking me." But the Lord's mercies are many, therefore it is said, "Before You, my judgments are revealed."

דבר אחר מלפניך משפטי יצא. אמר רבי לוי אמר לו הקב"ה על חנם עשיתי סנהדרין לך ודון לפניהם. אמר לו דוד רבונו של עולם כתבת בתורה (שמות כג ח) ושוחד לא תקח. והן מתייראים ליקח שוחד ולדון אותי. אבל אתה שאתה נוטל שוחד מן הרשעים בעולם הזה תשובה ומעשים טובים ותפלה. מלפניך משפטי יצא. אמר הקב"ה לישראל בני עד ששערי תפלה פתוחים עשו תפלה ותשובה שאני נוטל שוחד בעולם הזה. אבל משאני יושב בדין לעולם הבא איני נוטל שוחד. שנאמר (משלי ו לה) לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד. לפיכך אמר (תהלים טז יא) תודיעני אורח חיים. אלו עשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. מהו נעימות בימינך נצח זה הלולב כמי שנוטל (ונוטל) ונוצח ובא. בנוהג שבעולם שני הנדיוסין רצין בהפרכוס מי שנוטל ובא הוא נוצח. כך בראש השנה עוברין לפניו כבני מרון ואין אדם יודע מי נוצח אם ישראל אם אומות העכו"ם. עבר ראש השנה כל ישראל באין ומתענין ביום הכפורים לובשים לבנים ומתעטפים לבנים. עבר יום הכפורים ואין אדם יודע למי נמחל. כיון שהגיע יום הראשון של חג וכל ישראל יוצאין קטנים וגדולים וטוענין לולביהן בידם מיד הכל יודעין שנצחו ישראל בדין ונמחלו עוונותם והם יודעין שנצחו. שנאמר (שמואל-א טו כט) וגם נצח ישראל לא ישקר. והוא שדוד אומר לישראל קיימתם מצות לולב שנקרא נעים. שנאמר נעימות בימינך נצח. הרי את מבושר שנצחת לאומות העכו"ם (שנקרא נצח) שנאמר וגם נצח ישראל. דבר אחר תודיעני אורח חיים זו תורה. שנאמר (משלי ג יח) עץ חיים היא למחזיקים בה. ומהו שנאמר שובע שמחות. שבעתנו בה שמחות הרבה. מקרא ומשנה ותלמוד הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים:

Another thing, before you go, my judgment has come forth. Rabbi Levi said, "The Holy One, blessed be He, said to him, 'I made a Sanhedrin for you and had you judged before them for free.'" David replied, "Master of the Universe, You have written in the Torah, 'You shall not take a bribe,' and they are afraid to take a bribe and judge me. But as for You, who takes bribes from the wicked in this world, they should do repentance, good deeds, and prayer. My judgment has come forth from You." The Holy One, blessed be He, said to Israel, "My children, until the gates of prayer are open, pray and repent, for I take bribes in this world. But when I sit in judgment for the world to come, I do not take bribes, as it is stated, 'A bribe will not appease the wrath of G-d, and He who hates bribes will live.' Therefore, it is said, 'You will make known to me the path of life,' referring to the ten days between Rosh Hashanah and Yom Kippur. What is the meaning of 'delights in Your right hand forever'? This refers to the lulav, which is like one who takes, takes, and is victorious and comes. In the custom of the second temple, the supporters of the Pharisees and Sadducees would run with the palm branch, and whoever took it and brought it was victorious. Similarly, on Rosh Hashanah, they pass before Him like the children of Maron, and no one knows who is victorious, whether Israel or the gentiles. After Rosh Hashanah, all of Israel comes and fasts on Yom Kippur, dressed in white and wrapped in white. After Yom Kippur, no one knows who has been forgiven. But when the first day of the holiday arrives, and all of Israel go out, young and old, carrying their lulavs in their hands, immediately everyone knows that Israel has been victorious in judgment and their sins have been forgiven. They know that they have been victorious, as it is stated, 'And also the Glory of Israel will not lie.'" And he, the robber, says to Israel: "You have the commandment of the lulav, which is called pleasant, as it is said, 'Pleasantness is in your right hand forever.' Therefore, you are adorned and victorious over the nations of the gentiles (which is called victory), as it is said, 'And Israel also prevails.' Another thing, you shall inform me that this is the Torah, the way of life, as it is said, 'It is a tree of life to those who hold fast to it.' And what is meant by 'satisfaction of joys'? It is our seven days of great rejoicing. Scripture, Mishnah, Talmud, laws, and legends, the details of the Torah and the details of the scribes."

דבר אחר שמעה ה' צדק. בשעה שאמר דוד לגלית (שמואל-א יז מה) אתה בא אלי בחרב ובחנית. שמעה ה' צדק. הקשיבה רנתי בשעה שברח דוד מפני שאול במערה. האזינה תפלתי במעגל שהיה מתירא מפני אבנר. בלא שפתי מרמה בזיפים. שנאמר (שם כג יט) ויעלו הזיפים אל שאול:

"Another thing is that G-d has heard righteousness. When David said to Goliath, 'You come to me with a sword and a spear,' G-d heard righteousness. He listened to my cry when I fled from Saul and hid in the cave. He heard my prayer when I was afraid of Abner. I did not speak deceitfully with my lips. As it is written, 'And the Ziphites came up to Saul.'"...

דבר אחר תפלה לדוד. כשאדם קם משנתו מתפלל ואומר ברוך מחיה המתים. שמעה ה' צדק זו קריאת שמע. האזינה תפלתי זו תפלה. הקשיבה רנתי זו רינונה של תורה. בלא שפתי מרמה זו תפלת המוספים. למה בלא שפתי מרמה שלא עמדנו בתפלה לא מתוך דברים בטלים ולא מתוך שפתי מרמה אלא מתוך דברי תורה ומעשים טובים. לפיכך מלפניך משפטי יצא. שהוא יוצא ומזכה אותנו:

Another thing is the prayer of David. When a person wakes up from sleep, they pray and say "Blessed is He who revives the dead." "G-d hears righteousness" (Psalm 17:1) refers to the recitation of the Shema. "Listen to my prayer" (Psalm 61:2) refers to prayer. "Attend to my cry" (Psalm 119:169) refers to the joy of Torah. "Without deceitful lips" refers to the Musaf prayer. Why "without deceitful lips"? Because we do not stand in prayer with empty words or deceitful speech, but with words of Torah and good deeds. Therefore, "judgment goes forth from you" (Isaiah 51:5) - that is, it goes forth and vindicates us....

בחנת לבי פקדת לילה. לפי שאמר דוד (תהלים כו ב) בחנני ה' ונסני. אמר לו הקב"ה אין אתה יכול לעמוד. אמר לו יכול אני לעמוד. כיון שבחנו ולא עמד בא לימוט התחיל צווח תמוך אשורי במעגלותיך. אמר לו ולא אמרתי לך אין אתה יכול. לפיכך אני קראתיך כי תענני אל:

"I have examined my heart in the night." As David said (Psalms 26:2), "Examine me, O Lord, and test me." G-d said to him, "You cannot stand." David said, "But I can stand." Once he was tested and did not falter, he began to shout, "Support me, and I will be saved!" G-d said to him, "Did I not tell you that you could not [stand]? Therefore, I call upon you, answer me."

הפלה חסדיך מושיע חוסים. אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם תן לי מאותה היעוד וישמרך. לכך שמרני כאישון בת עין. אמר ר' יודן בשם רבי אין בית רובע בחללו של עולם כולו שאין בו ט' קבין מזיקין אדם פושט ידו לתוך המזיק והקב"ה משמרו. אמר רבי יהושע בן לוי בשעה שהולך בדרך איקוניא של מלאכים מהלכין לפניו ומכריזין ואומרים תנו מקום לאיקוניה של הקב"ה. רבנן אמרי פראמא נתון לפני עיניהן של מזיקין כחמורים הללו של טחנין. ובשעה שעונותיהן של אדם גורמין אותו הכסוי מתגלה והוא מביט באדם ומשתנות פניו שנאמר (איוב יד כ) משנה פניו ותשלחהו. והוא מביט בו והוא ניזוק מיד. לכך מסר הקב"ה כל המלאכים הללו שיהו משמרין אותו אלף משמאל וריבוא מימין. למה מימין יותר משל שמאל מפני שהימין שולטת בכל המצוות. לכך (תהלים צא ז) ורבבה מימינך אליך לא יגש. אבל השמאל אינה שולטת אלא במצוה אחת ואיזו זו מצות תפילין שנאמר (דברים ו ח) וקשרתם לאות על ידך. לכך נמסרו לשמאל אלף. ומהו אליך לא יגש אמר הקב"ה בנוהג שבעולם מלך יוצא בדרך כל לגיונותיו יוצאין לשמרו והוא נזקק להם ליתן לכל אחד ואחד פרנסתו. אבל אני מסרתי לך אלף משמאל ורבבה מימין שהן נזקקין לך לשמרך ואין אחד נוגש אותך ואין אומר לך פרנסני. אמר רבי חנינא לא אמר מסרו מצדך אלף אלא יפול. שאם יבואו עליך מזיקין אותם מלאכים מפילים אותם לפניך. דבר אחר מהו (ופול) [יפול] שהקב"ה משלימן לך. כענין שנאמר (דברי הימים-א יב יט) וממנשה נפלו על דוד. וכל המלאכים הללו שנמסרו לאדם שיהו משמרים אותו אימתי הוא משתמר בשעה שהוא משמר את התורה. אמר רבי אלעזר הקפר אמר לו הקב"ה לאדם תהא נרי בידך ונרך בידי. נרי בידך (משלי ו כג) כי נר מצוה ותורה אור. א"ר יוחנן מצוה בפני תורה כנר בפני חמה שנאמר כי נר מצוה ותורה אור. נרך בידי (שם כ כז) נר אלקים נשמת אדם. אם אתה משמר את שלי אני משמר את שלך. אמר רבי חייא משל למה הדבר דומה לשני בני אדם שהיו להם כרמים. לאחד היה לו בגליל ולאחד היה לו ביהודה. וזה שבגליל היה כרמו ביהודה וזה שביהודה היה כרמו בגליל. לימים הגיע זה אצל זה אמר אחד לחברו שמור כרמי שבגליל ואני אשמור כרמך שביהודה. ואם אתה אובדת את כרמי אני אובד את כרמך. כך אמר הקב"ה לישראל אם שמרת את התורה אני אשמור אותך שנאמר (דברים יא כב) אם שמור תשמרון. אם שמרתם תשמרון:

Deliver your kindness, Savior of the needy. David said before the Lord, our Master, "Grant me from that which is destined for me, and keep watch over me." Therefore, He guarded me like the pupil of an eye. Rabbi Yudan said in the name of Rabbi, "There is no square cubit in the entire universe where there are not nine harmful spirits, and when a person puts his hand into them, the Lord guards him." Rabbi Yehoshua ben Levi said, "When a person travels along the way, a heavenly escort walks before him and proclaims, 'Make way for the escort of the Holy One, blessed be He.'" The rabbis said, "This is comparable to a person carrying a jar of oil on his head, with a swarm of wasps flying after him. The owner of the field said to him, 'Go and walk in the company of my laborers.'" When they approach him from the right, they are good omens, but from the left they are bad omens, as it is said, "Thousands at Your right hand, but it will not come near you." But the left hand only has control over one mitzvah, which is the mitzvah of tefillin, as it is said, "Bind them as a sign on your hand." Therefore, a thousand were assigned to the left. What is the meaning of "it will not come near you"? The Lord said, in accordance with the custom of the world, when a king goes out on a journey, all of his officials go out to guard him, and he needs them to provide for each and every one of them. But I have entrusted to you a thousand from the left and ten thousand from the right who are in need of you to guard you, and there is no one to help you and no one to say to you, "Provide for me." Rabbi Chanina said, "He did not say 'they shall fall' (in Hebrew: yipol) from your side a thousand, but rather, 'he shall fall.' For if harmful angels come upon you, these angels will fall before you." Another explanation of "he shall fall" is that the Holy One, blessed be He, will provide for you, as it says, "And from Menasheh there fell (yipolu) upon David" (I Chronicles 12:19). And all these angels that were given to man to protect him, protect him when he guards the Torah. Rabbi Elazar HaKappar said that G-d said to man, "Let My lamp be in your hand and your lamp be in Mine. 'My lamp in your hand,' as it says, 'For a commandment is a lamp and Torah is light' (Proverbs 6:23). 'Your lamp in Mine,' as it says, 'The lamp of G-d is the soul of man' (Proverbs 20:27). If you guard what is Mine, I will guard what is yours." Rabbi Chiya gave a parable: To what is this matter comparable? To two people who had vineyards, one in the Galilee and one in Judea. The one in the Galilee had his vineyard in Judea and the one in Judea had his vineyard in the Galilee. One day, one of them came to the other and said, "Guard my vineyard in the Galilee, and I will guard your vineyard in Judea. And if you lose my vineyard, I will lose your vineyard." So said the Holy One, blessed be He, to Israel: "If you guard the Torah, I will guard you," as it says, "If you shall diligently keep all this commandment which I command you to do it...then will the Lord...keep the covenant and mercy with them that love Him and keep His commandments" (Deuteronomy 7:12)....

קומה ה' קדמה פניו הכריעהו. ר' פינחס בשם ר' אושעיא אמר חמש עמידות העמיד הקב"ה לדוד בספר תהלים. ארבעה כנגד ארבעה מלכיות שראה אותן ברוח הקודש היאך הן עתידות לשעבד בישראל והוא מעמיד להקדוש ברוך הוא על כל אחת ואחת. וחמישית שראה מלכות של גוג שהוא בא אל ישראל בחזקה ואומר להקב"ה (תהלים י יב) קומה ה' אל נשא ידך. אמר לפניו רבונו של עולם אין זוג להזדווג לה אלא אתה. ומהו אומר קומה ה' אל נשא ידך. משל למה הדבר דומה לגבור אחד שהיה עובר בנהר ובנו עמו ואחז בידו להעבירו וכשהגיע לחצי הנהר נתגברה השבולת למעלה על ראש בנו. מיד צעק בנו ואמר אבא ארים ידך דאנא טבע. כך ארבע מלכיות משולין במים שנאמר (ישעיה יז יב) הוי המון עמים רבים. וישראל טובעין בתוכו שנאמר (תהלים סט ג) טבעתי ביון מצולה ואין מעמד. ואלמלא הקב"ה עמהם לא היו יכולין להנצל. שנאמר (ישעיה מג ב) כי תעבור במים אתך אני. וכיון שצפה דוד שפעמים שהחטא גורם והם מתגברין כשבולת של נהר לשטף את ישראל התחיל צווח (תהלים י יב) קומה ה' אל נשא ידיך. ארים ידיך דאנן טבעין. וכן הוא אומר (שם סט טז) אל תשטפני שבולת מים. לפיכך הוא אומר קומה ה' זכור שבועתך. אמר לו חייך אני נושא שנאמר (דברים לב מ) כי אשא אל שמים ידי. ואומר (ישעיה מט כב) הנה אשא אל גוים ידי:

"G-d arose, His enemies scattered; His foes fled before Him." (Psalm 68:1-2) Rabbi Pinchas, in the name of Rabbi Oshaya, said that G-d established five standing positions for David in the Book of Psalms. Four of them correspond to the four kingdoms that he saw in a vision through the Holy Spirit and how they would subjugate Israel, and G-d stood by each one of them. The fifth position corresponds to the kingdom of Gog, who will come to Israel with strength and say to G-d, "Arise, Lord, lift up Your hand." David said to G-d, "My Lord, there is no one to join with her except You." What is meant by "Arise, Lord, lift up Your hand"? It can be compared to a strong man who was crossing a river with his son when he grabbed his hand to help him pass. When they reached the middle of the river, the current became stronger and the rope snapped, causing his son to be carried away by the current. Immediately, the father cried out and said, 'Father, raise your hand and save me from drowning.' So too, the four kingdoms rule over the waters, as it is stated, 'Woe to the multitude of many people' (Isaiah 17:12), and Israel is drowning within it, as it is stated, 'I am sinking in deep mire, and there is no standing' (Psalm 69:3). If not for the Holy One, blessed be He, being with them, they would not have been able to escape, as it is stated, 'When you pass through the waters, I will be with you' (Isaiah 43:2). And when David saw that sin causes them to become stronger like a current of a river to wash away Israel, he began to cry out, 'Arise, O Lord, with Your hand, save me from drowning.' Therefore, he says, 'Arise, O Lord, remember Your oath' (Psalm 10:12). He said to him, 'As your soul lives, I raise My hand, as it is stated, "For I lift up My hand to heaven"' (Deuteronomy 32:40), and it is stated, 'Behold, I will lift up My hand to the nations' (Isaiah 49:22)."

דבר אחר קומה ה'. זכור שבועתך שנשבע המלאך על שמך שנאמר (דניאל יב ז) וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחיי העולם. וכתיב (ישעיה ל יח) לכן יחכה ה' לחננכם. ואין לכן אלא שבועה שנאמר (שמואל-א ג יד) לכן נשבעתי לבית עלי. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר אמר הקב"ה אני אמרתי בעצמי שבועה שאני מגלה את הקץ וגואל אתכם אף משיבוא גוג ומגוג אני נלחם עמו שנאמר (זכריה יד ג) ויצא ה' ונלחם בגוים ההם. לכך אמר דוד קומה ה' קדמיה לרשיעא מקמי דלא תקדמך. מהו הכריעהו מכף זכות לכף חובה. דבר אחר שברהו. כמה דאת אמר (תהלים כ ט) המה כרעו ונפלו. פלטה נפשי מרשע חרבך. שבא מכח אבותי ומכח התורה שנקראת חרב שנאמר (שם קמט ו) רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. (דבר אחר פלטה נפשי מזה שבא עלי) מכח אותה החרב שאמר לו יצחק (בראשית כז מ) ועל חרבך תחיה. דבר אחר מאותה החרב שהיא חרבך ועתיד אתה לרדות בה עולמך. כמה דאמר (ישעיה י ה) הוי אשור שבט אפי. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר פלטה נפשי מאותו רשע שאתה עתיד להפיל אותו בחרבך שנאמר (שם לד ה) כי רותה בשמים חרבי:

Another thing, "Arise, O Lord." Remember your oath that the angel swore in your name, as it says (Daniel 12:7), "And I heard the man clothed in linen, who was above the waters of the river, when he held up his right hand and his left hand unto heaven, and swore by Him that lives forever." And it is written (Isaiah 30:18), "Therefore the Lord will wait, that He may be gracious unto you." And all you have is an oath, as it says (1 Samuel 3:14), "Therefore I have sworn to the house of Eli." Rabbi Yehoshua ben Levi said in the name of Rabbi Levi, "The Holy One, blessed be He, said, 'I have made an oath to reveal the end and to redeem you. Even if Gog and Magog come, I will fight them,' as it says (Zechariah 14:3), 'Then the Lord will go forth and fight against those nations.'" Therefore, David said, "Arise, O Lord, let not man prevail," meaning, decide the matter in favor of merit rather than liability. Another interpretation is that the sword destroyed them, as it says (Psalms 20:9), "They are brought down and fallen, but we are risen, and stand upright." "Save my soul from the wicked, with Your sword." This was accomplished through the power of my forefathers and the power of the Torah, which is called a sword, as it says (Isaiah 49:2), "And He has made my mouth like a sharp sword." Another interpretation is that my soul was saved from that which was destined to come upon me through the power of that sword that Isaac said to me (Genesis 27:40), "And by your sword shall you live." Another interpretation is that it is the same sword with which you will descend in the world to come, as it says (Isaiah 10:5), "Woe to Assyria, the rod of My anger." Rabbi Yehoshua ben Levi said in the name of Rabbi Levi, "My soul was saved from that wicked one whom you will eventually defeat with your sword," as it says (Isaiah 34:5), "For My sword is sated in heaven."...

ממתים ידך ה' ממתים מחלד. מדבר בנבוכדנצר. אמר דוד לפני הקב"ה מה גבורים הן שנטלו שלטון מתחת ידיך והשלטת אותן בעולמך לשעבד בניך ואיזה זה נבוכדנצר ובלשצאר. ואין ממתים אלא גבורים שנאמר (דברים ג ו) החרם כל עיר מתים. ממתים מחלד. שהשלטתם על הארץ. ואין חלד אלא ארץ שנאמר (תהלים מט ב) האזינו כל יושבי חלד. חלקם בחיים. בעולם הזה שנתת להם שלוה. וצפונך תמלא בטנם. שהעשירו מן ההקדשות הצפונות בבית המקדש שנאמר (מלכים-ב כד יג) כל אוצרות בית ה' ואוצרות בית המלך. ישבעו בנים. זה אויל מרודך שנאמר (ירמיה כז ז) ועבדו אותו כל הגוים ואת בנו. והניחו יתרם לעולליהם. יתומה אחת שנשתיירה זו ושתי ועשתה אגוסתא במלכות שאינה שלה שנאמר (אסתר א ט) גם ושתי המלכה. ממתים ידך. מה גבורים היו שהיו שלטין מתחת ידיך. ממתים מחלד. שהשלטתם בעולם. חלקם בחיים. שנתת להם שלוה. וצפונך תמלא בטנם. שהעשירו מן ההקדשות הצפונות בלשכות. ישבעו בנים. זה אספיאנוס וחביריו. והניחו יתרם. אלו שני יתומין שנשתיירו מהם רומוס ורומילוס. וזימנת להם זאבה אחת שהניקתם עד שהגדילו ונעשו מלכים גדולים:

"Your hand, O Lord, has killed them; they were killed by the sword. David spoke before the Lord, saying, 'Who are the mighty ones that have taken dominion from under your hand, and you have ruled over them in your world to subjugate them to your children? And who is this Nebuchadnezzar and Belshazzar?' And it is only the mighty ones who die, as it is said (Deuteronomy 3:6), 'We utterly destroyed them, as we did to Sihon king of Heshbon, destroying every city—men, women, and children.' 'They were killed by the sword,' because you ruled over the land. And there is no "Chald" but the land, as it is said (Psalms 49:2), 'Hear this, all you peoples; give ear, all inhabitants of the world, both low and high, rich and poor together.' 'Your belly you fill with treasure,' for they were enriched from the hidden treasures of the Temple, as it is said (2 Kings 24:13), 'He carried away all the treasures of the house of the Lord and the treasures of the king's house.' 'Their infants will be dashed in pieces,' as it is said (Jeremiah 27:7), 'All nations shall serve him and his son and his son's son.' 'And their leftovers to their children,' one orphan remained, and she became the queen of a kingdom that was not hers, as it is said (Esther 1:9), 'Also Queen Vashti gave a feast.' 'Your hand has killed them,' who were the mighty ones that ruled under your hand. 'They were killed by the sword,' because you ruled over the world. 'Their infants will be dashed in pieces,' but some remained alive, to whom you gave peace in this world, and your storehouses were filled with their treasures. 'Their infants will be dashed in pieces,' these are the Aspianus and his companions, and their leftovers were the two orphans who remained, Romulus and Remus. And you appointed for them a she-wolf who suckled them until they grew up and became great kings."

דבר אחר מדבר בדורו של שמד. מה גבורים הם שנתנו נפשם על קדושת השם ומתו תחת ידך. ממתים ידך. מומתים מידך ממתים מחלד. אלו שהעלה גופן חלודה כגון ר' שמעון בן יוחאי ובנו שהיה טמון הוא ובנו י"ג שנה עד שהעלה גופן חלודה. מה עשה הקב"ה ראה אותו שלטון שהיה יושב ודן את הצפרים והיו מהן נכנסות לפניו ונוטלות דימוס ויוצאות. ומהן היו נכנסות ונוטלות איטפוסין. כיון שראה ר' שמעון בן יוחאי כך אמר אפילו צפור מן בלעדי שמיא לא אתיא. מה צפרין חוץ מדעת עליון אינן נתפסין אנו חוץ מדעת עליון נתפס ומיד יצא וטיהר את ארץ ישראל ופירש. אמר לו הקב"ה דוד הפסידו חלקם בחיים. וצפונם לא נאמר אלא וצפונך. נתבשר שחלקו עמהם לעתיד לבוא ואותן טובות שכתוב בהן (תהלים לא כ) מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך. ישבעו בנים. (שם צ טז) יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם. והניחו יתרם לעולליהם. (שם יח נא) ועושה חסד למשיחו לדוד ולזרעו. אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם אלו באים מכח התורה ומכח מעשים טובים. אבל אני איני בא לפניך אלא כעני המבקש צדקה שנאמר אני בצדק וגו' אשבעה בהקיץ. עם אותן הצדיקים שנאמר (ישעיה כו יט) הקיצו ורננו שוכני עפר. דבר אחר אשבעה בהקיץ שאמרת (שמות לג כ) כי לא יראני האדם וחי. אבל לעתיד לבוא בשעת הקצת המתים אני שבע לראות שנאמר (ישעיה כה ט) ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה. (שם נב ח) כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון:

Another thing, in the generation of the Shoah, one speaks of the heroes who gave their lives for the sanctity of G-d and died by your hand. Your hand kills. They died by the sword. These are those who elevated their bodies to decay, like Rabbi Shimon bar Yochai and his son, who were hidden for thirteen years until their bodies decayed. What did the Holy One, blessed be He, do? He saw him judging the birds, and they would come before him and take a drop of blood and leave. And some of them would come and take a feather. When Rabbi Shimon bar Yochai saw this, he said, "Even a bird does not come to this world without the will of the Almighty." Birds cannot be caught without the consent of the Almighty. We, however, can be caught without the consent of the Almighty, but once we are caught, we are immediately released and the land of Israel is purified and separated. The Holy One, blessed be He, said to him, "David has lost his portion in life, but it is said of his descendants, 'How abundant is the goodness that You have stored up for those who fear You.' (Psalm 31:20) 'He will look with favor on your work and bring your children under your protection.' (Psalm 103:17) 'He will spare his life for the sake of his children.' (Psalm 72:14) 'He will deal kindly with His anointed, with David and his descendants forever.' (Psalm 18:51) David said before the Holy One, blessed be He, 'Master of the Universe, these [righteous people] come from the strength of Torah and good deeds. But I come before You like a poor man seeking charity, as it is said, "I will be satisfied when I awaken in Your likeness." (Psalm 17:15) I will be satisfied together with those righteous people, as it is said, "Awake and sing, you who dwell in the dust." (Isaiah 26:19)'Another thing, I swear to see in the future, as it is said, 'For no man can see Me and live.' (Exodus 33:20) But in the future, at the time of the resurrection of the dead, I swear to see, as it is said, 'And on that day, it shall be said, "Behold, this is our G-d." (Isaiah 25:9) 'And it shall be said, "The Lord has returned to Zion, and they have seen Him face to face."' (Isaiah 52:8)

דבר אחר אני בצדק. ראה מה כחה של צדקה שפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקבל פני שכינה. משל למה [הדבר] דומה למטרונית אחת שהיא מבקשת להקביל פני המלך היא עושה עטרה לפי כבודה ועל ידי העטרה שהיא מכנסת לעטר את המלך היא רואה פני המלך. ראה כמה היא כוחה של צדקה שעל ידי צדקה הוא מקבל פני שכינה שנאמר אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך. מה ראה דוד לפרש זכות של צדקה בלבד. ללמדך שאפילו רשעים ואין בהם אלא זכות של צדקה בלבד זוכין ומקבלין פני שכינה שנאמר (שם מ ה) ונגלה כבוד ה'. הכל רואין צדיק ורשע. אם כן מה בין צדיק לרשע. כדי שידעו הרשעים לפני מי הם מכעיסין וידעו הצדיקים לפני מי הם יגיעים:

Another thing I swear by righteousness. See the power of charity that a person gives to the poor, he merits and receives the face of the Divine Presence. It can be compared to a carriage driver who wishes to see the king's face. He makes a crown according to his glory, and by placing the crown on the king's head, he sees the king's face. See how powerful charity is that through charity, one receives the face of the Divine Presence, as it is said, "In righteousness I will behold Your face" (Psalms 17:15). What did David see to explain the merit of charity alone? To teach you that even wicked people who have only the merit of charity alone, merit and receive the face of the Divine Presence, as it is said, "And the glory of the Lord will be revealed, and all flesh together shall see" (Isaiah 40:5). Everyone sees, the righteous and the wicked. So what distinguishes the righteous from the wicked? That the wicked know before whom they are sinning, and the righteous know before whom they will stand in judgment.

דבר אחר אני בצדק. לפי שהרשעים יושבין בעולם הזה שלוין וכופרין בהקב"ה וצדיקים מתייסרין בעולם הזה ומתים על שם יוצרם. לכך אמר דוד אני איני מן המכעיסים לפניך אלא מאותם שהם יגעים בתורה שכתוב בה (דברים טז כ) צדק צדק תרדוף. לכך נאמר אני בצדק אחזה פניך:

Another thing, I am in righteousness. Since the wicked prosper in this world and deny the existence of G-d, while the righteous suffer in this world and die for the sake of their Creator, therefore David said "I am not among the sinners before You, but among those who toil in the Torah, as it is written 'Justice, justice, you shall pursue' " (Deuteronomy 16:20). Therefore it is said "In righteousness I will behold your face.

דבר אחר תפלה לדוד שמעה ה' צדק. הדא הוא דכתיב (שם לג ז) וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה. תמן תנינן הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה שחייב אדם לומר בלשון רבו. שמאי אומר תשעת קבין. וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה. עד שבאו שני גרדיים משער האשפות והעידו מפי שמעיה ואבטליון ששלשת לוגים מים שאובין פוסלין את המקוה וקיימו חכמים את דבריהם. למה הוזכר שם המקום ושם אומנותם והלא אין אומנות פחותה מגרדי ואין לך מקום בזוי בירושלים משער האשפות. אלא ללמדך כשם שאבות העולם לא עמדו על דבריהם במקום שמועה כך לא יעמוד אדם על דבריו במקום שמועה. למה מזכירים דברי ב"ש ודברי ב"ה לבטלה. לומר לדורות הבאים שלא יהא אדם עומד על דבריו שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם. למה מזכירין דברי יחיד הואיל ואין הלכה כמותו אלא כדברי המרובין. שמא יראה יחיד דברי בית דין סתם ויסמוך עליו שאין בית דין סתם יכול לבטל דברי בית דין חברו אלא אם כן יהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין. הא למדת שצריך אדם לסמוך על דברי הראשונים ולסדר את דבריו על דברי תורה. וכן מצינו בדוד שסמך על דברי משה רבו כשראה שנתפלל עליו ועל שבטו ואמר (שם) וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה. התחיל מתפלל על עצמו באותו לשון שמעה ה' צדק. שאין קול האמור להלן אלא קול האמור בדוד כדכתיב (שמואל-א כו יז) ויכר שאול את קול דוד:

Another interpretation: A prayer of David. "Hear, O Lord, righteousness." This is what is written (Samuel II 22:7): "And this is to Judah; and he said, 'Hear, O Lord, the voice of Judah.'" There it is taught: "Hillel says: a filled-up amount of drawn water invalidates a mikveh, and one must express it in the language of his teacher. Shammai says: nine kavim of water invalidate it. And the Sages say: neither in accordance with the opinion of this one, nor in accordance with the opinion of that one. Until two Gardayim (dung heaps) came from the Ash heap, and bore witness from the mouth of Shemaya and Avtalyon that three Log of drawn water invalidates a mikveh, and the Sages upheld their words. Why was the place and their expertise mentioned? Is there no expertise lower than that of the Gardayim, and no more despicable place in Jerusalem than the Ash heap? Rather, it is to teach you that just as the fathers of the world did not stand by their words in a place of rumor, so too, a person should not stand by his words in a place of rumor. Why do they mention the words of Beit Shammai and Beit Hillel only to nullify them? To say to future generations that a person should not stand by his words, since the fathers of the world did not stand by their words. Why do they mention the words of an individual, since the halakha is not in accordance with him, but rather in accordance with the majority? Perhaps an individual will see the words of the court and rely on them, that a court cannot nullify the words of another court unless it is greater than it in wisdom and number. Hence, you learn that a person must rely on the words of the early sages and order his words according to the words of the Torah. And so we find in David, that he relied on the words of his teacher Moses, when he saw that he prayed for him and his tribe, and said (Samuel II 22:7): "And this is to Judah, and he said, 'Hear, O Lord, the voice of Judah.'" He began praying for himself in the same language, "Hear, O Lord, righteousness," since the voice mentioned later refers only to the voice mentioned in David's prayer, as it is written (Samuel I 26:17): "And Saul knew the voice of David."...

הקשיבה רנתי. אין הרנה כאן אלא כעין אותו רנה שנאמרה למעלה שנאמר (מלכים-א ח כח) לשמוע אל הרנה. התם כתיב (דברים לג ז) שמע ה' קול יהודה. וכתיב הכא שמעה ה' צדק. מהו כן שהצדיקים רוצים מהשכינה וממעטין את עצמן ממה שנתן להם. (תהלים קלז ט) אשרי שיאחז ונפץ את עולליך. כך אמר הקב"ה אני מנפץ את עולליך אל הסלע כשם שנפצת את עוללי. ולא שמענו בחרבן הבית שנפצו את עוללינו אלא שהוציאום בקולרין. אלא כך אמר הקב"ה אתה חרבת את ביתי שבניתי בשביל שיקיימו ישראל תורתי שקבלו ממני עולליהם שנאמר (שם ח ג) מפי עוללים ויונקים יסדת עוז. על כן אני מנפץ את שלך. וכן הוא אומר (שם כח ד) תן להם כפעלם וכרוע מעלליהם תן להם. (שם י ב) יתפשו במזימות זו חשבו. (שם ט יז) בפועל כפיו נוקש רשע הגיון סלה. כשיעשה הקב"ה נקמה ברשעים ננגן בנגינות לפניו. דרש ר' עקיבא (ישעיה ה יד) לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק. לבלי חקם אין כתיב כאן אלא לבלי חק. למי שאין בידו מצוה אחת שיכריע לכף זכות. הדא לעולם הבא. אבל בעולם הזה אפילו תתקצ"ט מלאכים מלמדים עליו חובה ואחד מלמד עליו זכות שנאמר (איוב לג כג) אם יש עליו מלאך מליץ אחד. (שמואל-ב כא ב) והגבעונים לא מבני ישראל המה. ולמה ריחקם דוד על שם (שם א) ויהי רעב וגו' שנה אחרי שנה. אמר דוד בעוון ארבעה דברים גשמים נעצרים. בעוון עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים ובעוון הפוסקים צדקה ברבים ואינם נותנים. בעוון עבודה זרה דכתיב (דברים יא טז) השמרו לכם פן יפתה לבבכם. וסמיך ליה ועצר את השמים. גלוי עריות שנאמר (ירמיה ג ב) ותחניפי ארץ בזנותך. וסמיך ליה וימנעו רביבים. שפיכות דמים שנאמר (במדבר לה לג) כי הדם הוא יחניף את הארץ. פוסקי צדקה ברבים ואין נותנים שנאמר (משלי כה יד) נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר. בקש דוד בכל דורו ולא מצא אחד מהם. שאל באורים ותומים שנאמר (שמואל-ב כא א) ויבקש דוד ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים. אל שאול שלא עשיתם עמו חסד. ואל בית הדמים אשר המית את הגבעונים. שלח דוד וקרא להם אמר להם מה לכם ולבית שאול. אמרו לו על שהמית ממנו שבעה אנשים שנים חוטבי עצים ושנים שואבי מים וחזן וסופר ושמש. אמר להם מה אתון בעאן כדון. אמרין יתנון לנא שבעה גוברין מבנוהי. אמר להון מה הנייה לכון דאינון מתקטלין סבו לכם כסף ודהב. והוו אמרין (שם ד) אין לנו כסף וזהב עם שאול. אמר דילמא בהתין אינון פלגין מפלג נסב לכל אחד ואחד באנפי נפשיה והוה מפייס מיניה והוה אמר ליה מה (הגייה) [הנייה] לכון דאינון מתקטלין סבו לכון כסף וזהב. והוה אמר אין לי כסף וזהב עם שאול. באותה שעה אמר שלש מתנות טובות נתן הקב"ה בישראל ואלו הן - רחמנים ביישנין גומלי חסדים. רחמנים שנאמר (דברים יג יח) ונתן לך רחמים ורחמך. ביישנים שנאמר (שמות כ יז) ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. הרי סימן לביישן שאינו חוטא. וכל שאין לו בשת פנים ברי שלא עמדו אבותיו על הר סיני. גומלי חסדים שנאמר (דברים ז יב) ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד. ואלו הגבעונים אין בהם אחת מכל אלו. עמד ורחקן שנאמר (שמואל-ב כא ב) והגבעונים לא מבני ישראל המה. בוא וראה כמה חבב הקב"ה את הגרים. שלא מל אברהם אבינו אלא בן צ"ט שנה שאלו מל בן נ' או ל' לא היה גר יכול להתגייר פחות מל'. לפיכך גלגל הקב"ה עמו עד שהגיע לצ"ט שנה כדי שלא תנעול דלת בפני גרים הבאים. וליתן שכר ימים ושנים ולהרבות שכר עושי רצונו לקיים מה שנאמר (ישעיה מב כא) ה' חפץ למען צדקו. וכן את מוצא בארבע כתות שהן עונות ואומרות לפני מי שאמר והיה העולם (שם מד ה) זה יאמר לה' אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו לה' ובשם ישראל יכנה. זה יאמר לה' אני ולא יתערב בי חטא. וזה יקרא בשם יעקב אלו גרי הצדק. וזה יכתוב ידו לה' אלו בעלי תשובה. ובשם ישראל יכנה אלו יראי שמים. והגבעונים שלא נקראו בשם יעקב שנאמר בו (בראשית מג יד) ואל שדי יתן לכם רחמים. ולא רחמו עליהם. עמד דוד ורחקן. לכך נאמר והגבעונים לא מבני ישראל המה. ואף עזרא רחקן שנאמר (נחמיה ג כו) והנתינים היו יושבים בעופל. ואף הקב"ה עתיד לרחקן לעתיד לבוא שנאמר (יחזקאל מח יט) והעובד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל. יאבדוהו כתיב. א"ר אלעזר בג' מקומות הופיע רוח הקודש. בבית דינו של שם שנאמר (בראשית לח כו) ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני. דילמא לא כי היכי דאזיל איהו אזיל אינש אחרינא בהדיה. יצאת בת קול ואמרה ממני היו כבושין. בבית דינו של שמואל (שמואל-א יב ג) הנני ענו בי וגו'. (שם ה) ויאמר עד. ויאמרו מבעי ליה. יצאת בת קול ואמרה אני עד בדבר זה. בבית דינו של שלמה דכתיב (מלכים-א ג כז) תנו לה את הילוד החי וגו' היא אמו. יצאת בת קול ואמרה היא אמו. דרש רבא תרי"ג מצוות נאמרו למשה מסיני. שלש מאות וששים וחמש כמנין ימות החמה. ומאתים וארבעים ושמנה כנגד אבריו של אדם. אמר רב המנונא מאי קראה (דברים לג ד) תורה צוה לנו משה. תורה בגימטריא הכי הוו שית מאה וחד סר הויין. אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום. ואמר רב יהודה מילה ושבת קודם מתן תורה הוו. בא דוד והעמידן על י"ג שנאמר (תהלים טו א-ב) מי יגור באהלך ומי ישכון בהר קדשך. הולך תמים וגו'. הולך תמים ופועל צדק זה אברהם. שנאמר (בראשית יז א) התהלך לפני והיה תמים. ודובר אמת בלבבו כגון רב ספרא. לא רגל על לשונו זה יעקב. שנאמר (שם כז יב) אולי ימושני אבי. ולא עשה לרעהו רעה שלא ירד לאומנות חברו. וחרפה לא נשא על קרובו זה המקרב את קרוביו. א"ר סימון בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם. בשר ודם אם יש לו קרוב בזוי או עני אז כופר בו. אבל הקב"ה הוציא את ישראל ממצרים מכור הברזל וקראם לבני ישראל עם קרובו. נבזה בעיניו זה חזקיהו מלך יהודה שגרר עצמות אביו במטה של חבלים. ואת יראי ה' יכבד זה יהושפט שבשעה שהיה רואה תלמיד חכם עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקורא לו רבי ומורי. נשבע להרע ולא ימיר. כרבי יוחנן דאמר אהא בתעניתא עד שאסיים פרשתי. כספו לא נתן בנשך אפילו רבית דנכרי. ושחד על נקי לא לקח כגון ר' ישמעאל ברבי יוסי. עושה אלה לא ימוט לעולם. מאן דעבד לכלהו לא ימוט חד מנייהו ימוט אתמהה. עושה כל אלה לא נאמר אלא עושה אלה. אחד מאלה. למעלה במזמור י"ג. בא ישעיה והעמידן על שש (ישעיה לג טו) הולך צדקות. זה אברהם. ודובר מישרים. זה שאינו מקניט את חבירו בדברים. (שם) אוטם אזנו משמוע. דלא שמע זילותא דרבנן ושתיק. (שם) עוצם עיניו מראות ברע. זה שאינו מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה. בא מיכה והעמידן על שלש דכתיב (מיכה ו ח) כי אם עשות משפט זה הדין. (שם) ואהבת חסד. זה גמילות חסדים. (שם) והצנע לכת. דברים שדרכן לעשות בפרהסיא כמו הכנסת חתן וכלה אמרה תורה והצנע לכת. דברים שדרכן לעשות בצנעה על אחת כמה וכמה. חזר ישעיה והעמידן על שתים שנאמר (ישעיה נו א) שמרו משפט ועשו צדקה. בא עמוס והעמידן על אחת שנאמר (עמוס ה ד) דרשוני וחיו. בא חבקוק גם הוא והעמידן על אחת שנאמר (חבקוק ב ד) וצדיק באמונתו יחיה:

Listen, Ranati. There is no "rana" here, but rather a similar "rana" as mentioned above, as it says (Kings I 8:28) "to hear the cry." There it is written (Deuteronomy 33:7) "Hear, O Lord, the voice of Judah," and here it is written "Hear, O Lord, the cry of righteousness." Why is it that the righteous want the Divine Presence and reduce themselves from what is given to them? (Psalms 37:9) "Happy is he who seizes your infants and dashes them against the rock." Thus said the Holy One, blessed be He: "Happy is he who takes and dashes your little ones against the rock." Thus said the Holy One, blessed be He, "I will dash your little ones against the rock, just as you dashed mine." We did not hear during the destruction of the Temple that our children were dashed, but rather that they were taken into captivity. Rather, thus said the Holy One, blessed be He, "You have destroyed my Temple, which I built so that Israel might uphold my Torah, which they received from me as children," as it says (Psalm 8:3) "Out of the mouth of babes and sucklings have you established strength." Therefore, I will dash yours. And thus it says (Psalm 28:4), "Give them according to their deeds, and according to the wickedness of their endeavors; give them after the work of their hands; render to them their just deserts." (Psalm 64:9) "They shall take hold of their own tongues; all that see them shall flee away." (Psalm 10:15) "Break the arm of the wicked and evil man; seek out his wickedness until You find none." When the Holy One, blessed be He, takes revenge against the wicked, we will play music before Him. Rabbi Akiva expounded (Isaiah 5:14), "Therefore hell has enlarged herself, and opened her mouth without measure." Without measure is written here, but it means "without limit." To one who does not have a commandment in his hand, let him decide in favor of merit, for this is for the World to Come. However, even in this world, a Talmudic teaching obligates him, and one teaches him about merit, as it is stated (Job 33:23): "If there is an angel of one thousand who will intercede for him." (2 Samuel 21:2) "Now the Gibeonites were not of the people of Israel." Why did David distance himself from them, causing famine year after year? David said that there are four things that cause rain to cease: idol worship, illicit sexual relations, bloodshed, and judges who rule over the public but do not give charity. Concerning idol worship, it is written (Deuteronomy 11:16), "Take heed to yourselves, lest your heart be deceived." And it continues (Amos 4:7), "He stopped the heavens." Concerning illicit sexual relations, it is stated (Jeremiah 3:2), "You have acted like a harlot with many lovers." And it continues (Hosea 2:9), "And I will restrain the rain." Concerning bloodshed, it is stated (Numbers 35:33), "The blood pollutes the land." Concerning judges who rule over the public but do not give charity, it is stated (Proverbs 25:14), "Like clouds and wind without rain is a man who boasts of gifts he did not give." David searched in every generation and did not find one of them. He asked in the Urim and Thummim, as it is stated (2 Samuel 21:1), "David inquired of the Lord about Saul and his house of blood." Of Saul, for you did not show him kindness. "And to the house of the Damim who killed the Gibeonites, David sent and called to them, saying, 'What shall I do for you, and with the house of Saul?' They said to him, 'It is because he killed seven of us, the sons of the Damim, who were woodcutters and water drawers, and the chief and scribe and sun.' David said to them, 'What do you want me to do for you?' They replied, 'Let seven men from his descendants be given to us, and we will hang them before the Lord in Gibeah of Saul, the chosen one of the Lord.' But the king said, 'I will give them to you.' David then asked, 'What should I give you?' And they said to him, 'We have no silver or gold with Saul.' David said, 'Perhaps they are divided in their hearts, let each man give what he thinks is best, and we will reconcile with him.' Then David said to them, 'What do you want me to do for you?' And they said, 'Give us silver and gold, for those who killed us are destroying us.' David said, 'I have no silver or gold with Saul.' At that time, the Lord granted three good things to Israel: merciful people, those who are ashamed, and those who do good deeds. Merciful, as it is said, 'And He will give you mercy and have mercy on you.'" "Regarding those who are bashful, it is said (Exodus 20:17), 'And for this purpose His fear shall be upon your faces, that you shall not sin.' Therefore, being bashful is a sign that one does not sin. And whoever does not possess the trait of shame has the status of an uncircumcised person who did not stand with our forefathers on Mount Sinai. Those who do acts of loving-kindness are mentioned in Deuteronomy 7:12, 'And keep the covenant and the loving-kindness.' However, the Gibeonites do not possess any of these traits, as it says in 2 Samuel 21:2, 'The Gibeonites are not of the children of Israel.' Come and see how beloved the Holy One, blessed be He, holds the converts, for our father Abraham did not circumcise anyone until he himself was ninety-nine years old. If he had circumcised his son at the age of fifty or sixty, a convert would have been able to convert at the age of forty or fifty. Therefore, the wheel of the Holy One, blessed be He, revolved with him until he reached the age of ninety-nine, so that the door would not be closed to future converts. And so that He could give reward for days and years and increase the reward of those who do His will, in order to fulfill what is said (Isaiah 42:21), 'The Lord desired for the sake of His righteousness.' Similarly, it is found in four categories that confess and say before He who spoke and brought the world into being (Isaiah 45:23), 'This one will say, "I am for the Lord," and this one will call in the name of Jacob, and this one will write with his hand to the Lord, and adopt the name of Israel.' 'This one will say, "I am for the Lord," and will not be intermingled with sin.' 'This one will call in the name of Jacob' refers to the righteous converts. 'This one will write with his hand to the Lord' refers to those who repent. 'And adopt the name of Israel' refers to those who fear Heaven." And the Gibeonites who were not called by the name of Jacob, as it says about them (Genesis 33:14), "And let El-Shaddai grant you mercy." And they did not show them mercy. David stood up for them and reconciled with them. Therefore it is said, "And the Gibeonites were not of the children of Israel." Ezra also reconciled with them, as it says (Nehemiah 3:26), "And the Nethinim dwelt in Ophel." Even G-d will distance them in the future, as it says (Ezekiel 48:19), "And those who serve the city shall serve it out of all the tribes of Israel. It shall be that which remains." Rabbi Elazar said that the Holy Spirit appeared in three places: in the court of Shem, as it says (Genesis 38:26), "And Judah recognized and said, 'She is more righteous than I.'" Perhaps he did not say this, but rather someone else said it in his presence. A Heavenly Voice went forth and said, "She is more righteous than he." In the court of Samuel, as it says (1 Samuel 12:3), "Here I am; testify against me before the Lord and before His anointed." And they said, "You have not defrauded us." A Heavenly Voice went forth and said, "He is telling the truth in this matter." In the court of Solomon, as it says (1 Kings 3:26), "Give her the living child, and by no means kill him." She is his mother. A Heavenly Voice went forth and said, "She is his mother." Rava interpreted that 613 commandments were stated to Moses at Sinai, corresponding to the number of the days of the solar year, and 248 positive commandments correspond to the number of a man's limbs. Rav Hamnuna said, "What is the verse that teaches this?" (Deuteronomy 33:4) "Moses commanded us a law." The word "law" has a gematria of 611, and when you add "Anochi" and "I am" from the verse (Exodus 20:2), the total is 613. And Rav Yehudah said, "A word and the Sabbath preceded the giving of the Torah." David came and established them on 13, as it says (Psalms 15:1-2), "Who shall dwell in Your tent, who shall reside on Your holy mountain?" "Going innocently" means Abraham, who "walked innocently and did righteousness" (Genesis 17:1). "Speaking truth in his heart" means Rav Sapphira, who "never let a lie cross his lips." "Not slandering with his tongue" means Jacob, who said "Perhaps my father will feel me up," but did not commit any evil against his fellow. "Not taking shame upon his relatives" refers to one who is close to his family. Rabbi Simon said that G-d's attribute of mercy is not like that of humans. If a human has a shameful or poor relative, he disowns him, but G-d brought the children of Israel out of Egypt and called them his relative. He considered Hezekiah a wicked king who dragged his father's bones with a rope, but he honored Jehoshaphat, who treated his disciples with respect. One who swears to do evil and does not change is like Rabbi Yochanan, who said, 'I fast until I finish my portion [of the daily study]. He never took interest even from a non-Jew, nor did he accept a bribe even from an innocent person, like Rabbi Yishmael son of Rabbi Yose. Whoever does all these things will never fall. One who does some of them may fall eventually. These are the things that are said [in praise of the righteous] - one of them is: 'He who walks righteously' [Isaiah 33:15], referring to Abraham. 'And speaks uprightly' - one who does not speak insultingly of others. 'He who stops his ears from hearing of bloodshed' [ibid.] - one who does not listen to slander. 'And shuts his eyes from looking upon evil' [ibid.] - one who does not gaze at women when they are washing clothes. [Other examples of righteous behavior include:] 'He has told you, O man, what is good' [Micah 6:8] - this is [the practice of] performing acts of kindness. 'And what does the Lord require of you but to do justice' [ibid.] - this is the obligation to pursue justice. 'And to love mercy' [ibid.] - this is the act of giving charity. 'And to walk humbly with your G-d' [ibid.] - this refers to acts that are typically done publicly, such as accompanying a bride and groom [to their wedding], which the Torah refers to as 'walking humbly.' Other acts, which are typically done privately, are even more praiseworthy. Isaiah returned and cited two [righteous] qualities, as it says, 'Keep justice, and do righteousness' [Isaiah 56:1]. Amos cited one, as it says, 'Seek me and live' [Amos 5:4]. Habakkuk also cited one, as it says, 'And the righteous shall live by his faith' [Habakkuk 2:4]."walk humbly with G-d."