למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד. זה שאמר הכתוב (ישעיה נ ח) קרוב מצדיקי מי יריב אתי. שהקב"ה נתן תורה לישראל להשיב בה לכל האומות. כשהלך יואב לעשות מלחמה עם ארם אמרו לו אין אתה בן בנו של יעקב ולא כך היו התנאים (בראשית לא מד-מה) ועתה נכרתה ברית אני ואתה. ויקח יעקב אבן וירימה מצבה. כיון ששמע יואב כך לא היה יודע מה לעשות ומה להשיבו. בא אצל דוד אמר לו כך וכך אמרו לי בני ארם. מיד הושיב סנהדרין שנקראו שושנים. וכן שלמה אומר (שיר השירים ז ג) בטנך ערמת חטים וגו'. אמרו שני בריתות כרתו אבותינו אחד כרת אברהם. וכן הוא אומר (בראשית כא כג) ועתה השבעה לי. (שם לב) ויכרתו ברית. באו ליכנס בארץ פלשתים אמרו להם אין אתם זרעו של אברהם ואין אתם מקיימין מצות הברית שכרת אברהם את אבימלך. אמרו להם הן מקיימים אנו. אבל אין אתם פלשתים והפלשתים הלכו להן. וכן הוא אומר (דברים ב כג) העוים היושבים בחצרים עד עזה כפתורים. כפרתם באותה שבועה מיד נכנסו לארץ וירשוה. וכן ארם אמרו לו ליואב לא מבניו של יעקב אתה ולא כן התנה יעקב עם ארם (בראשית לא נב) עד הגל הזה. אמר להם ולא הם עברו תחלה שנאמר (במדבר כג ז) מן ארם ינחני בלק מלך מואב. ולא זו בלבד אלא בימי כושן רשעתים. שנאמר (שופטים ג ח) ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתים. שהרשיעו שתי רשעיות. אחת בימי בלעם ואחת בימי כושן. כיון שלמדוה מסנהדרין וישב יואב וגו'. מלמד ששב ופתח אותם. אמר אם אני מחריב אותם עכשיו מה אני מוצא כשאעלה מן המלחמה עם ארם לא אכילה ולא שתיה. אלא הריני מניחם עד שאעלה. כיון שחזר הכה אותם. שנאמר וישב יואב ויך את אדום. בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה. מהו בהצותו שהציתה באש. דבר אחר שירה בם חצים. דבר אחר שנטל את ארם נהרים ונתן בארם צובה. וארם צובה בארם נהרים:
"To the conductor upon the lilies, a testimony of David, to teach. This is what is said (Isaiah 50:8): 'Who will contend with me? Let us stand up together. Who is my adversary? Let him come near to me.' The Holy One, blessed be He, gave the Torah to Israel to respond with it to all the nations. When Joab went to fight against Aram, they said to him, 'You are not the son of Jacob,' as the verse states (Genesis 31:42), 'And now, if you would take my daughters, beware of harming them; for if you do, no man is present with us; look to G-d as witness between you and me.' Then Jacob took a stone and raised it as a pillar. When Joab heard this, he did not know what to do or how to answer. He went to David and said to him, 'This and that was said to me by the sons of Aram.' Immediately, the Sanhedrin, called 'Lilies', was convened. And so Solomon says (Song of Songs 7:3): 'Your belly is a heap of wheat, encircled with lilies.' Our forefathers made two covenants, one made by Abraham, as the verse states (Genesis 21:23), 'Now swear to me here by G-d that you will not deal falsely with me or with my offspring or with my posterity, but according to the kindness that I have done to you, you will do to me and to the land where you have sojourned.' And so they made a covenant. When the Philistines came to enter the land, they said to them, 'You are not the seed of Abraham, and you do not observe the commandments of the covenant that Abraham made with Abimelech.' They said to them, 'We do observe them,' and the Philistines went away. And so it says (Deuteronomy 2:23): 'The Avvim who lived in villages as far as Gaza, the Caphtorim who came from Caphtor, destroyed them and settled in their place.' They were protected by that covenant, and immediately they entered and possessed the land. And so when Aram said to Joab, 'You are not the son of Jacob,' Jacob made a covenant with Aram until this exile. He said to them, 'But they did not come first,' as the verse states (Numbers 22:5), 'Behold, a people came out of Egypt; behold, they cover the surface of the land, and they are dwelling opposite me.' Not only that, but also in the days of Cushan Rishathaim, as it says (Judges 3:8): 'Therefore, the anger of the Lord was kindled against Israel, and He sold them into the hands of Cushan Rishathaim, king of Mesopotamia.' They committed two transgressions, one in the days of Balaam, and one in the days of Cushan. Once they learned this from the Sanhedrin, Joab returned and said [to the Arameans], 'If I destroy them now, what will I do when I ascend from the war?'"