Psalm 90from Midrash Tehillim

תפלה למשה איש האלקים. זה שאמר הכתוב (משלי טו ח) זבח רשעים תועבת ה'. זה בלעם ובלק. אימתי בשעה שאמר לו בלעם לבלק (במדבר כג א-כט) בנה לי בזה שבעה מזבחות. אמר לו הקב"ה רשע ממך אני מקבל קרבנות (קהלת ד ו) טוב מלא כף נחת. רוצה לומר הקומץ של סולת שבני מקריבין לפני עם התמיד טוב עלי מכל הקרבנות שאתה מקריב לי. למה כי תועבה הם לפני שנאמר זבח רשעים תועבת ה'. ובמה אני חפץ בתפלת הצדיקים. שנאמר (משלי טו ח) ותפלת ישרים רצונו. אלו ישראל. הוי תפלה למשה. רבנן ורבי יהודה ברבי סימון. רבנן אמרו ארבעה סדרו תפלה וקנטרו דברים לפני המקום. ירמיה אמר (ירמיה לב טז) ואתפלל לפני ה' (ואומר) אחרי תתי את ספר המקנה. (ועל ידי) שקינטר דברים מה כתיב למעלן (שם כד) הנה הסוללות באו העיר. וחבקוק סדר תפלה שנאמר (חבקוק ג א) תפלה לחבקוק הנביא. מה כתיב למעלה (חבקוק א ג) למה תראני עמל ואון תביט. ודוד אמר דכתיב (תהלים יז א) תפלה לדוד שמעה ה' צדק. מה כתיב למעלה מן הענין (שם י יד) כי אתה עמל וכעס תביט. וכן משה סדר תפלה (דברים ט כו) ואתפלל אל ה' ואומר ה' אלקים. מה כתיב למעלה (שמות לב יא) למה ה' יחרה אפך בעמך. רבי יהודה ברבי סימון אמר בתוך תפלתן שם קנטורן. ירמיה אמר (ירמיה לב טז) ואתפלל אל ה'. ומהו אומר (שם יב א) צדיק אתה ה' כי אריב אליך. שאני היום ומחר אינני ואני אריב עמך. וכל כך למה שאתה צדיק כי אריב אליך. חבקוק אמר (חבקוק ג א) תפלה לחבקוק הנביא. ומהו אומר (שם ב) שמעתי שמעך יראתי. דוד סידר תפלה שנאמר (תהלים יז א) תפלה לדוד. מהו אומר (שם יז יד) ממתים ידך ה' ממתים מחלד. ומשה אמר (דברים ט כו) ואתפלל אל ה'. ומהו אומר (שם) אל תשחת עמך ונחלתך. פתח בהשחתה. אמר לו הקב"ה איני משחית. (במדבר יד כ) סלחתי כדברך. אמר דוד (תהלים נז א) למנצח אל תשחת. הוי תפלה למשה איש האלקים. אמר רבי חלבו שלש עשרה ספרי תורות כתב משה באותו היום שיצא מן העולם אחד לכל שבט ושבט ואחד שהיה מונח בארון שאם יבקשו ישראל לזייף מתוכה לא היו יכולין. ואחד עשר שבטים בירך ולשבט שמעון לא בירך שהיה בלבו עליו על מה שעשה בשטים. אמר ר' יהושע דסיכנין בשם רבי לוי אף על פי כן טפלו עם יהודה שנאמר (יהושע יט ט) מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון. למה שמעון דומה לשור אחד שהיו עסקיו רעים מה עשו קשרו לו ארי על אבוסו והוא רואה אותו ותש כחו. כך נמשל יהודה כארי שנאמר (בראשית מט ט) גור אריה יהודה. לכך טפלו עמו. אמר רבי יודן לא העמיד שופט. כיוצא בו אתה אומר (שופטים ג לא) ואחריו שמגר בן ענת. שלא העמיד מלך. כיוצא בדבר אתה אומר (מלכים-א טז טו) וזמרי מלך שבעת ימים בתרצה. ואחד עשר מזמורים אמר משה כנגד אחד עשר שבטים:

A prayer for Moses, the man of G-d. As it is written (Proverbs 15:8), "The sacrifice of the wicked is an abomination to the Lord." This refers to Balaam and Balak. When Balaam said to Balak (Numbers 23:1-29), "Build me seven altars," the Lord said to him, "I do not accept sacrifices from the wicked." (Ecclesiastes 4:6) "Better is a handful of quietness than two hands full of toil and a striving after wind." This means that the handful of fine flour that the Israelites bring before me as a regular offering is better than all the sacrifices you offer me, which are an abomination to me. And why do I desire the prayer of the righteous? As it is written (Proverbs 15:8), "The prayer of the upright is His delight." This refers to Israel. Therefore, let us pray to Moses. The Rabbis and Rabbi Judah ben Simon said that there are four parts to prayer, and they arranged words before the Lord. Jeremiah said (Jeremiah 32:16), "Then I prayed to the Lord," and he said after giving the deed of purchase. By arranging words, what is written above them is elevated (Jeremiah 24:1), "Behold, the baskets of figs came to the city." And Habakkuk arranged a prayer, as it is written (Habakkuk 3:1), "A prayer of Habakkuk the prophet." What is written above this matter? (Habakkuk 1:3) "Why do you make me see iniquity, and why do you idly look at wrong?" David also said, as it is written (Psalm 17:1), "A prayer of David. Hear a just cause, O Lord." What is written above this matter? (Psalm 10:1) "Why, O Lord, do you stand far away? Why do you hide yourself in times of trouble?" And so Moses arranged a prayer, as it is written (Deuteronomy 9:26), "So I prayed to the Lord, and said: 'O Lord G-d.'" What is written above this matter? (Exodus 32:11) "Why should your anger burn against your people?" Rabbi Judah ben Simon said, "In the middle of their prayer, they should place a cantor's name." Jeremiah said (Jeremiah 32:16), "Then I prayed to the Lord." And what does it mean when it says (Psalm 17:1), "A prayer of David. Hear, O Lord, my righteous plea; listen to my cry. Give ear to my prayer-- it does not rise from deceitful lips."? David also said (Psalm 17:14), "By your hand save me from such people, Lord, from those of this world whose reward is in this life. May what you have stored up for the wicked fill their bellies; may their children gorge themselves on it, and may there be leftovers for their little ones." Moses said (Deuteronomy 9:26), "I prayed to the Lord and said, 'Sovereign Lord, do not destroy your people, your own inheritance that you redeemed by your great power and brought out of Egypt with a mighty hand.'" And what is meant by (Exodus 32:10), "Now leave me alone so that my anger may burn against them and that I may destroy them. Then I will make you into a great nation." But G-d responded, "I have forgiven them, as you asked" (Numbers 14:20). Rabbi Helbo said that Moses wrote thirteen copies of the Torah on the day he left the world, one for each tribe, and one was placed in the ark, so that if Israel should ever forge one of them, they would not be able to do so. And he did not bless the tribe of Shimon because of what they did in Shittim. Rabbi Yehoshua of Sikhnin said in the name of Rabbi Levi, "Nevertheless, Judah was preferred with them, as it says (Joshua 19:9), 'From the portion of the children of Judah was the inheritance of the children of Simeon.'" Simeon is compared to a bull whose dealings were evil, so they tied a lion to his tail, but he still had strength. Thus, Judah was compared to a lion, as it says (Genesis 49:9), "Judah is a lion's cub." Therefore, they were preferred with him. Rabbi Yudan said, "He did not establish a judge," and similarly it says (Judges 3:31), "After Ehud came Shamgar son of Anath, who struck down six hundred Philistines with an oxgoad. He too saved Israel." He did not establish a king, and similarly it says (1 Kings 16:15), "In the twenty-seventh year of Asa king of Judah, Zimri reigned in Tirzah seven days." And Moses said eleven psalms in response to the eleven tribes.

תפלה למשה איש האלקים. בטרם הרים יולדו ותחולל. תשב אנוש עד דכא. כנגד ראובן (דברים לג ו) יחי ראובן. (תהלים צא א) יושב בסתר עליון. כנגד שבטו של לוי שהיה יושב בצל העזרות. (שם צב א) מזמור שיר ליום השבת טוב להודות. כנגד שבטו של יהודה שנאמר (בראשית כט לה) הפעם אודה את ה'. (שם צג א) ה' מלך גאות לבש. כנגד שבטו של בנימין שהוא יושב בצלו של הקב"ה. (שם צד א) אל נקמות ה'. כנגד שבטו של גד שאליהו זכור לטוב עומד ממנו שהוא עתיד לגדע משתיתו של עכו"ם. (שם צה א) לכו נרננה לה'. כנגד שבטו של יששכר שהוא עוסק ברננה של תורה. אמר רבי יהושע בן לוי עד כאן שמעתי מכאן ואילך אתה מחשב לעצמך. אמר רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא כל הנביאים היו מתנבאין ולא היו יודעין מה היו מתנבאין אלא משה וישעיה בלבד. משה אמר (דברים לב ב) יערוף כמטר לקחי. וישעיה אמר (ישעיה ח יח) הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה'. אמר רבי יהושע הכהן אף אליהוא היה מתנבא ולא היה יודע שנאמר (איוב לג ג) ודעת שפתי ברור מללו. אמר ר' אלעזר בשם רבי יוסי אף שמואל רבן של נביאים היה מתנבא ולא היה יודע שנאמר (שמואל-א יב יא) וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח. ואותי לא נאמר אלא ואת שמואל. שלא היה יודע מה היה מתנבא. אמר רבי לוי בשם רבי חנינא אחד עשר מזמורים שאמר משה בטכסיס של נבואה אמרן. ולמה לא נכתבו בתורה. אלו דברי תורה ואלו דברי נבואה ואין מפסיקין בין דברי תורה לדברי נבואה:

A prayer for Moshe, the man of G-d. Before the mountains were born, and You gave birth to the earth and the inhabited world, from eternity to eternity You are G-d. "Let Reuven live and not die" (Devarim 33:6). "He who dwells in the secret place of the Most High shall abide in the shadow of the Almighty" (Tehillim 91:1). This is in contrast to the tribe of Levi, which sat in the shade of the Temple courtyards (Tehillim 68:5). "A song, a psalm for the Sabbath day. It is good to give thanks to the Lord" (Tehillim 92:1). This is in contrast to the tribe of Yehuda, as it says, "This time I will praise the Lord" (Bereishit 29:35). "The Lord reigns, He is clothed in majesty" (Tehillim 93:1). This is in contrast to the tribe of Binyamin, which sat in the shade of G-d's presence (Tehillim 84:5). "O G-d of vengeance" (Tehillim 94:1). This is in contrast to the tribe of Gad, for Elijah the prophet stands ready to cut off the idolatrous beverage of the Gentiles (Tehillim 82:1). "Come, let us sing joyfully to the Lord" (Tehillim 95:1). This is in contrast to the tribe of Yissachar, which engaged in the joy of Torah study. Rabbi Yehoshua ben Levi said, "Up until this point, I have related to you what I have heard. From here on out, you must rely on your own understanding." Rabbi Elazar said in the name of Rabbi Yosei ben Zimra, "All the prophets prophesied, but they did not know what they were prophesying, except for Moshe and Yeshayah only. Moshe said, "My teaching shall drop like the rain" (Devarim 32:2), and Yeshayah said, "Here am I and the children whom the Lord has given me" (Yeshayah 8:18). Rabbi Yehoshua the priest said, "Even Eliyahu prophesied, but he did not know what he was saying," as it says, "My words are clear, and my lips speak right" (Iyov 33:3). Rabbi Elazar said in the name of Rabbi Yosei, "Even Shmuel, who was the head of the prophets, prophesied, but he did not know what he was saying," as it says, "The Lord sent Yerubaal and Bedan and Yiftach" (Shmuel I 12:11). Only I was mentioned by name, and he did not know what he was prophesying. Rabbi Levi said in the name of Rabbi Chanina, "The eleven psalms that Moshe recited in the Divine chariot, he said as a prophecy. Why were they not written in the Torah? These are the words of the Torah, and these are the words of prophecy, and we do not make a distinction between the words of the Torah and the words of prophecy."...

תפלה למשה איש האלקים. אם איש למה אלקים ואם אלקים למה איש. אלא בשעה שהיה עומד לפני פרעה נקרא אלקים שנאמר (שמות ז א) ראה נתתיך אלקים לפרעה. בשעה שברח מפניו נקרא איש. דבר אחר בשעה שהושלך ליאור נקרא איש וכשהפך אותו לדם נקרא אלקים. דבר אחר כשעלה למעלה נקרא איש מה בוצין טב קומוי מה סומבק טב קומוי. משה בשר ודם עולה לפני הקב"ה שכולו אש ומשרתיו אש כשעלה אצלו נקרא איש וכשירד נקרא אלקים. דבר אחר כשעלה וראה שאין אוכלין ושותין וגם הוא לא אכל ושתה נקרא אלקים. וכשירד ואכל ושתה נקרא איש. א"ר אבין ממחציתו ולמטה נקרא איש. א"ר אלעזר מן מטרופולין היה משה שנאמר (במדבר יב ז) לא כן עבדי משה. דבר אחר איש האלקים. גברא דיינא. שנאמר (דברים לג כא) צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל. שהיה אומר יקוב הדין את ההר. דבר אחר שהטיח דברים כלפי מדת הדין שנאמר (במדבר טז ל) אם בריאה יברא ה'. אמר משה אם בריאה מוטב ואם לאו יברא בשביל קרח ועדתו. ואין איש שהטיח כנגד מדת הדין כמשה. שהקב"ה אמר (שם יד יב) אכנו בדבר ואורישנו. ומשה אמר (שם יט) סלח נא. ומה השיבו (שם כ) ויאמר ה' סלחתי כדברך:

A prayer for Moshe, the man of G-d. If he is a man, why G-d? And if he is G-d, why a man? Rather, when he stood before Pharaoh, he was called G-d, as it is said, "See, I have made you a god for Pharaoh" (Exodus 7:1). When he fled from Pharaoh, he was called a man. Another explanation: when he was thrown into the Nile, he was called a man, and when he turned the water to blood, he was called G-d. Another explanation: when he ascended on high, he was called a man, as it is said, "What is the manna?" (Exodus 16:15), and when he descended, he was called G-d. Another explanation: when he went up and saw that they did not eat and drink, and he himself did not eat or drink, he was called G-d, and when he descended and ate and drank, he was called a man. Rabbi Avin said, "From his waist down, he was called a man." Rabbi Elazar of Metropolia said, "Moshe was called the man of G-d," as it is said, "He performed the Lord's righteous acts and his ordinances with Israel" (Deuteronomy 33:21), as he would argue with G-d about the strictness of the law, as it is said, "If you will deal thus with me, kill me" (Numbers 11:15). Another explanation: he was a judge, as it is said, "He executed the judgment of the Lord" (Deuteronomy 33:21), as he would say, "Let the judgment pierce the mountain." Another explanation: he spoke against the attribute of justice, as it is said, "If it is through creation, let the Lord create" (Numbers 16:30), and Moshe said, "If it is through creation, then it is better, but if not, let Him create for the sake of Korach and his congregation." And there is no man who spoke against the attribute of justice like Moshe. As the Lord said, "I will destroy them and blot out their name," and Moshe said, "Please forgive them." And what did the Lord respond? "I have forgiven them as you have spoken" (Numbers 14:12-20)....

דבר אחר אמר רבי יהודא בר' סימון בשם ריש לקיש למה נקרא שמו איש האלקים מה האיש אם מבקש להפר נדרי אשתו מפר ואם מבקש מקיים שנאמר (במדבר ל יד) אישה יפירנו וגו'. כך כביכול משה אומר להקב"ה (שם י לה-לו) קומה ה'. שובה ה':

Another interpretation is given by Rabbi Yehuda bar Simon in the name of Reish Lakish: Why is G-d called "the Man of G-d"? Just as a man fulfills his vow whether he chooses to annul it or uphold it, so too, G-d fulfills His promise. As it says in Numbers 30:3, "He shall not break his word; he shall do according to all that proceeds out of his mouth." Similarly, Moses tells G-d in Deuteronomy 10:12, "Arise, O Lord, and return to Your resting place, You and the Ark of Your strength."...

דבר אחר תפלה למשה. זה שאמר הכתוב (דברים ט יח) ואתנפל לפני ה' כבראשונה. רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמני אמרו לא הניח משה זוית ברקיע שלא נתנפל עליו שנאמר ואתנפל לפני ה'. את מוצא שהרבה נביאים והרבה צדיקים נתפללו לפני הקב"ה ולא בא הכתוב לייחס אלא למשה בלבד. ולמה כן לפי שהיו מעשיו משונים מכל הבריות. כיצד אדם עומד ומתפלל שעה אחת או שתי שעות וכשהוא מתפלל הרבה מתפלל יום אחד. אבל משה רבינו (שם) ארבעים יום וארבעים לילה. אמר הקב"ה למלאכי השרת ראיתם גבורתו שנאמר (תהלים קג כ) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח. זה משה שהיה מגיד להן לישראל דבריו של הקב"ה שנאמר (שמות כ טז) דבר אתה עמנו ונשמעה. מה שלא היו יכולין לשמוע ששים רבוא ומגיד להן. הוי תפלה למשה. משל למה הדבר דומה לשלשה בני אדם שבאו ליטול דרור מאת המלך. בא הראשון וכיבדו ואמר לו מה אתה מבקש. ואמר לו בשביל המרד שמרדתי אני מבקש שתתן לי דרור. נתן לו. בא השני ונתן לו. בא השלישי ואמר לו מה אתה מבקש. אמר לו אדני המלך איני מבקש על עצמי דבר אלא מדינה פלונית שהיא חרבה והיא שלך גזור שאבנה אותה. אמר לו המלך וזו עטרה גדולה היא לך. כך בא דוד להתפלל. אמר לו הקב"ה מה אתה מבקש. אמר לפניו שתשמע תפלתי שנאמר (תהלים יז א) שמעה ה' צדק. בא חבקוק ואמר לו מה אתה מבקש. אמר לפניו מה שאמרתי לפניך בשגגה שראה חנניה וחבריו נשלכין לכבשן האש ונמלטין וראה רבי חנניא בן תרדיון וחבריו נשרפין. כיון שראה כן קרא תגר ואמר רבון כל העולם אלו צדיקים ואלו צדיקים אלו טהורים ואלו קדושים מפני מה אלו ניצולין ואלו נשרפין. (חבקוק א ד) על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעוקל (ועל כן תפוג תורה). אלא נבוכדנצר ערל וטמא ודניאל קדוש וטהור הוא מלביש לדניאל ארגונא. אחשורוש ערל וטמא ומרדכי קדוש וטהור והוא ממליך את מרדכי. פרעה ערל וטמא ויוסף קדוש וטהור והוא ממליך את יוסף. (שם) כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעוקל. אותה שעה נגלה עליו הקב"ה ואמר אחרי אתה קורא תגר. לא כך כתיב (דברים לב ד) אל אמונה ואין עול. אותה שעה התחיל אומר בשגגה אמרתי (חבקוק ג א) תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות. בא משה ואמר לו מה אתה מבקש. אמר לו (במדבר יד יט) סלח נא לעון העם הזה. אמר לו וזו עטרה גדולה היא לך שאני מעביר רצוני מפניך שנאמר תפלה למשה איש האלקים. לא היה צריך לומר אלא למשה מהו איש האלקים. משל למה הדבר דומה למלך שכעס על בנו ובקש להרגו. אמר לו אוהבו בבקשה ממך מחול לו ואל יהרג. וכן עשה. למחר התחיל המלך ואומר אילו הרגתי את בני לעצמי הייתי מכשיל אלא זכור אוהבי לטוב שבקש עליו רחמים ומה אני עושה לו אני עושה אותו אב למלכים. כך אמר הקב"ה (דברים ט יד) הרף ממני ואשמידם. אמר לו משה (במדבר יא טו) אם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג. מהו הרוג. הרוג נא את ההרוג. אם אדבר כנגדן הורגין אותי ואם לא אעשה שליחותך נתחייבתי הריגה לפניך. מכאן ומכאן הרוג אני. הרוג נא את ההרוג. הוי הרגני נא הרוג. מה כתיב (שם יד כ) ויאמר ה' סלחתי כדברך. אחר כך אמר הקב"ה אילו הרגתי את ישראל הייתי מכשיל לעצמי. מחזיק אני טובה למשה שביקש עליהם רחמים שנאמר (שמות לב יא) ויחל משה. מה אני עושה אותו אב לנביאים. הוי תפלה למשה איש האלקים. כיון שיצאו ישראל ממצרים עמד לו ומתפלל ואומר איני מכיר את הדרך. אמר לו הקב"ה (שם כג כ) הנה אנכי שולח מלאך לפניך. אמר לו משה אפילו אתה שולח כמה מלאכים איני מניח אותך אם אין פניך הולכים. אמר לו חייך אני עושה גזירתך (שם לג יד) פני ילכו והניחותי לך:

Another thing is prayer to Moses. As it says in Deuteronomy 9:18, "And I fell down before the Lord, as at the first." Rabbi Berachiah and Rabbi Helbo in the name of Rabbi Samuel bar Nahmani said that Moses did not leave a corner of the heavens without falling on it, as it says, "And I fell down before the Lord." We find that many prophets and righteous people prayed before the Lord, but the scripture only attributes it to Moses because his actions were unique among all creatures. How does a person stand and pray for an hour or two, and when he prays a lot, he prays for one day? But Moses prayed for forty days and forty nights. The Lord said to the ministering angels, "Have you seen his strength?" As it says in Psalm 103:20, "Bless the Lord, his angels, the mighty in strength." This is Moses, who told Israel the words of the Lord, as it says in Exodus 20:19, "You speak with us, and we will hear." What they could not hear, he put forth to them in the tens of thousands. So prayer is like this for Moses. A parable: Three people came to take freedom from the king. The first one came and paid respects and said, "What do you want?" He said, "For the rebellion that I rebelled, I ask that you give me freedom." He gave it to him. The second one came and he gave it to him. The third one came and said, "What do you want?" He said, "My lord the king, I do not ask for anything for myself, but for a certain country that is desolate and belongs to you, decree that I may build it." The king said, "This is a great crown for you." Similarly, David came to pray. The Lord said to him, "What do you want?" He said, "Hear my prayer," as it says in Psalm 17:1, "Hear my just cause, O Lord." Habakkuk came and said, "What do you want?" He said before Him what he said before you by mistake: Hananiah and his companions were thrown into the fiery furnace and escaped, while Rabbi Hananiah ben Teradion and his companions were burned. When he saw this, he exclaimed and said, "Master of the universe, these are righteous and those are righteous, these are pure and those are holy, so why do these escape and those are burned?" (Habakkuk 1:13) Therefore, the law fails, and justice never goes forth, for the wicked surround the righteous, so justice comes out perverted (Habakkuk 1:4). However, Nebuchadnezzar is uncircumcised and impure, while Daniel is holy and pure, so he clothed Daniel in purple (Esther Rabbah 7:14). Ahasuerus is uncircumcised and impure, while Mordecai is holy and pure, so he crowned Mordecai (Esther Rabbah 10:10). Pharaoh is uncircumcised and impure, while Joseph is holy and pure, so he made Joseph ruler (Esther Rabbah 7:12). For the wicked surround the righteous, so justice comes out perverted. At that moment, the Holy One, blessed be He, was revealed to him and said, "After you call out in protest, not so shall it be, for the righteous shall live by faith, but if he shrinks back, My soul shall have no pleasure in him." (Habakkuk 2:4) At that moment, he began to say by mistake, "I uttered a prayer to Habakkuk the prophet about my mistakes." Moses came to him and said, "What do you seek?" He replied, "Please forgive the iniquity of this people." He said to him, "This is a great crown for you, that I pass over my will before you, as it is said, 'A prayer of Moses, the man of G-d.' " He did not need to say, "Moses, the man of G-d." It can be compared to a king who was angry with his son and sought to kill him. He said to him, "Please, my love for you, forgive him and do not kill him." And so he did. The next day, the king began and said, "If I had killed my son myself, I would have stumbled. But remember my loved ones who asked for mercy for him, and what shall I do for him? I shall make him a father to kings." Thus said the Lord (Deuteronomy 9:14), "Let me alone and I will destroy them." Moses said to him (Numbers 11:15), "If this is how you treat me, please kill me." What does "kill me" mean? "Kill the one who kills." If I speak against them, they will kill me, but if I do not do your bidding, I am obliged to be killed before you. From here and from here I am the one who is killed. Kill the one who kills. Please kill me. What is written (Exodus 32:20), "And G-d said, 'I have forgiven according to your word.'" Afterwards, the Lord said, "If I had killed Israel, I would have stumbled myself. I hold good for Moses who asked for mercy for them, as it is said (Exodus 32:11), 'And Moses pleaded.' What shall I do for him? I will make him a father to the prophets." Let there be prayer for Moses, the man of G-d. When Israel came out of Egypt, he stood and prayed, saying, "I do not know the way." The Lord said to him (Exodus 23:20), "Behold, I send an angel before you." Moses said to him, "Even if you send many angels, I will not leave you if you are not before me." He said to him, "I swear by your life, I will do your decree." (Exodus 33:14) "My presence shall go and I will give you rest."

ה' מעון אתה היית לנו. אמר רבי אין אנו יודעים אם הקב"ה מעונו של עולם ואם העולם מעונו. בא משה ופירש (דברים לג כז) מעונה אלקי קדם. אמר רבי יוסי בר חלפתא ואין אנו יודעים אם הקב"ה טפל לעולמו אם עולמו טפל לו. בא משה ופירש (שמות לג כא) הנה מקום אתי. הוי עולמו טפל לו ואין הוא טפל לעולמו. אמר רב הונא בשם רבי אמי ולמה מכנין שמו של הקב"ה מקום. שהוא מקומו של עולם שנאמר הנה מקום אתי. דבר אחר למה נקרא שמו מקום. שבכל מקום שצדיקים עומדים שם הוא נמצא עמהם שנאמר (שם כ כא) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך. וכן הוא אומר (בראשית כח יא) ויפגע במקום וילן שם. בטרם הרים יולדו. וכתוב אחר אומר (משלי ח כה) בטרם הרים הטבעו. שהיו טסין כצינורות של מים והיכן שהיה רואה הקב"ה מקום עמוק היה נותן בתוכו הר גדול וממלא אותו והיכן שהיה רואה מקום מטוכס היה נותן הר קל. שנאמר בטרם הרים יולדו:

"The Lord has been our dwelling place. Rabbi said, 'We do not know if the Holy One, blessed be He, is the dwelling place of the world or if the world is His dwelling place.' Then Moses came and explained (Deuteronomy 33:27) 'The eternal G-d is thy dwelling place.' Rabbi Yose bar Chalafta said, 'We do not know if the Holy One, blessed be He, is dependent on His world or if His world is dependent on Him.' Then Moses came and explained (Exodus 33:21) 'Behold, there is a place with Me.' His world is dependent on Him and He is not dependent on His world. Rav Huna said in the name of Rabbi Ami, 'Why is the Holy One, blessed be He, called "Makom" [Place]? Because He is the place of the world, as it says "Behold, there is a place with Me." Another explanation for why He is called "Makom" is that wherever the righteous stand, He is with them, as it says (Jeremiah 32:21) "In every place where I cause My name to be mentioned, I will come to you and bless you." Similarly, it says (Genesis 28:11) 'And he encountered the place and stayed there overnight,' before the mountains were born. And it is written elsewhere (Proverbs 8:25) 'Before the mountains were sunk, before the hills, I was brought forth,' when they were like thin pipes of water. And wherever the Holy One, blessed be He, saw a deep place, He would put a great mountain inside and fill it, and wherever He saw a shallow place, He would put a small mountain, as it says 'Before the mountains were born.'"

תשב אנוש עד דכא. אמר רבי אבהו גדולה תשובה שקדמה לבריאת עולם שנאמר בטרם הרים יולדו תשב אנוש עד דכא. א"ר הונא בשם ריש לקיש אלפים שנה קדמה תורה לברייתו של עולם שנאמר (שם ל) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום. ויומו של הקב"ה אלף שנה שנאמר כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול:

"Man shall sit in silence and be brought low." Rabbi Abbahu said: Repentance preceded the creation of the world, as it is said, "Before the mountains were born, before You brought forth the earth and the world, from eternity to eternity, You are G-d" (Psalm 90:2). Rabbi Reish Lakish said: The Torah existed 2000 years before the creation of the world, as it is said, "I was with Him as a master craftsman, and I was His delight day by day" (Proverbs 8:30). And the day of the Holy One, blessed be He, is a thousand years, as it is said, "For a thousand years in Your sight are like a day that has just gone by" (Psalm 90:4).

זרמתם שינה יהיו. ר' יוחנן אמר זרו מתו תמו שנתם. רשב"ל אמר זרו מתורתך רמה נגעה בהם. ורבנן אמרי זריתם לשעה היתה. בבקר יציץ וחלף. רבנן ורבי אבא בר כהנא. רבנן אמרי בבקר יציץ וחלף אלו ישראל. למה שלערב ימולל ויבש אלו עכו"ם. רבי אבא בר כהנא אמר כלו של ישראל. בבקר יציץ וחלף לעולם הבא למה שלערב ימולל ויבש לעולם הזה. שתה עונותינו לנגדך. בכל שעה שתה עונותינו ואם מבקש אתה להחיותנו עלומינו למאור פניך. אותה שעה אנו הולכים למאור פניך:

"They shall be carried away in a deep sleep. Rabbi Yochanan said: "They will wither like a plant after being cut." Resh Lakish said: "They withered from your Torah, and a worm touched them." And the Rabbis said: "You have scattered them for a time." In the morning, it will sprout and pass away. The Rabbis and Rabbi Abba bar Kahana said: "In the morning, it will sprout and pass away - this refers to Israel. Why does it wither and dry up in the evening? Because of the nations of the world." Rabbi Abba bar Kahana said: "The entire destruction belongs to Israel. In the morning, it will sprout and pass away in the world to come. Why does it wither and dry up in the evening in this world? Drink our sins before You. At every hour, drink our sins, and if You seek to revive us, we are before You like those who never existed. At that hour, we are going towards Your light."...

כי כל ימינו פנו בעברתך וגו'. רבי יהודה אמר זו מרירה. ורבנן אמרי זה נער שהוא הוגה. כלינו שנינו וגו'. ימי שנותינו בהם וגו' ורהבם עמל ואון. אמר רבי חנינא בר יצחק אפילו מלכותו עמל ואון שנאמר (תהלים פז ד) אזכיר רהב ובבל. כי גז חיש. רבנן אמרי גזין חשין וטסין. ר' יודן אמר אף על פי כן היו בו מעשים טובים. מי יודע עוז אפך. אמר רבי אבא בר כהנא שמא מתמלאת עברה על ידך. מי יודע עוז אפך. אמר רבי חנינא בר יצחק כל מי שקדמו יום דין בעולם הזה. וכיראתך עברתך. למנות ימינו כן הודע. אם אנו יודעין שנותינו אימתי אנו מתים היינו עושים תשובה. אמר רבי אליעזר שוב יום אחד לפני מיתתך. אמרו לו תלמידיו וכי אדם יודע אימתי הוא ימות. אמר להם כל שכן שהוא עושה תשובה ויאמר שמא למחר אני מת ונמצא כל ימיו הם בתשובה. הוי למנות ימינו כן הודע. שובה ה' עד מתי. שמחנו כימות עניתנו. כימים שעניתנו בבבל במדי באדום. דבר אחר כימות המשיח. וכמה ימות המשיח. רבי אליעזר אומר אלף שנה. שנאמר כיום אתמול. רבי יהושע אומר אלפים שנה. שנאמר כימות עניתנו. שני ימים. ויומו של הקב"ה אלף שנה. רבי ברכיה אומר שש מאות שנה. שנאמר (ישעיה סה כב) כימי העץ ימי עמי. וגמירי דהאי סדנא עביד בארעא שית מאה שנין. רבי יוסי אמר ששים שנה. שנאמר (תהלים עב ה) ולפני ירח דור דורים. דור כ' שנה דורים מ' שנה. הרי ס'. רבי עקיבא אומר ארבעים שנה. שנאמר כימות עניתנו. כארבעים שנה שעשו אבותינו במדבר שנאמר (דברים ח ג) ויענך וירעיבך. ורבנן אמרי שלש מאות וחמשים וארבע כמנין ימות שנת הלבנה שישראל מונין בהן. שנאמר (ישעיה סג ד) ושנת גאולי בא. רבי אבהו אמר שבעת אלפים כימי החתן. שנאמר (שם סב ה) כי יבעל בחור בתולה. וכמה ימי החתן שבעת ימים שנאמר (בראשית כט כז) מלא שבוע זאת:

"For all our days have passed away in Your wrath... Rabbi Yehuda says this refers to bitterness, and the Rabbis say it refers to a youth that is cut off. We have completed our years... Our days pass away with toil and trouble... Rabbi Chanina bar Yitzchak said even his kingdom was toil and trouble, as it says 'I will recall Rahav and Babylon...' The Rabbis say it refers to harsh shearing and afflictions. Rabbi Yudan said, nevertheless, there were good deeds in it. Who knows the strength of Your anger? Rabbi Abba bar Kahana said, perhaps transgression has filled up your hand. Who knows the strength of Your anger? Rabbi Chanina bar Yitzchak said, whoever advances the Day of Judgment in this world, his sins come first. Let us calculate our years, so that we may bring wisdom to our hearts. Rabbi Eliezer said, repent one day before your death. His students asked, does a man know on which day he will die? He answered, therefore, one should repent every day, lest he die tomorrow, and thus all his days will be spent in repentance. Let us calculate our years so that we may bring wisdom to our hearts. Return, O Lord; how long will it be? Rejoice us according to the days You afflicted us, the years we have seen evil. Such are the days of the Exile in Babylonia, in Media, and in Edom. Another interpretation: such are the days of the Messiah. How many will be the days of the Messiah? Rabbi Eliezer says, a thousand years, as it is said, 'A day that is like a thousand years.' Rabbi Yehoshua says, two thousand years, as it is said, 'For the days of our life are seventy years,' and seventy times two is one hundred and forty. And the day of the Holy One, blessed be He, is one thousand years, as it is said, 'A thousand years in Your eyes are like yesterday.' Rabbi Baruchya says six hundred years, as it is said, 'The days of my people will be like the days of a tree.' And it is learned that this workshop is done in the earth for six hundred years. Rabbi Yosei says sixty years, as it is said, 'Before the moon, for generation of generations.'" Generation follows generation; one generation passes away, and another generation comes. According to Rabbi Akiva, a generation is forty years, as it says, "As the days of our years, so is our life" (Psalms 90:10), which is likened to the forty years that our ancestors spent in the wilderness, as it says, "And He afflicted you, and let you hunger" (Deuteronomy 8:3). However, the Sages say that a generation is three hundred and fifty-four years, corresponding to the number of days in the lunar year, as it says, "And the year of my redemption has come" (Isaiah 63:4). Rabbi Abbahu says that a generation is seven thousand years, corresponding to the seven days of the week, as it says, "For a young man shall marry a virgin" (Isaiah 62:5), and just as a wedding lasts seven days, so too a generation lasts seven thousand years.

יראה אל עבדיך פעלך. רבי ברכיה בשם רבי חייא אמר זה אברהם ושרה. והדרך על בניהם. זה יצחק ורבקה שנאמר (שם כד סג) ויצא יצחק לשוח בשדה. בשעה שעקדו על גבי המזבח והעריך את העצים ואת האש ונתן רגלו עליו כדרך שאדם עושה בשעה ששוחט את הבהמה נצנץ עליו מזיו השכינה וזהרו. וכשהיתה רבקה באה עם אליעזר בדרך וראתה ליצחק כיון שראתה רבקה אותו ראתה אותו הדור ונכנס בלבה והיא שאומרת לאליעזר מי האיש הלזה. הדור. כמו (דניאל ח טז) להלז. הוי יראה אל עבדיך פעלך. דבר אחר והדרך זה תכלת שבציצית שישראל מתכסין בו שנקראו בנים למקום. ומפני מה תכלת מכל גוון. רבי חזקיה אמר ואית דאמר משום ר"מ תכלת דומה לעשבים ועשבים לאילנות ואילנות לרקיע ורקיע לנוגה ונוגה לקשת וקשת לדמות שנאמר (יחזקאל א כח) כמראה הקשת וגו' כדמות. א"ר חזקיה אם לובשין ישראל ציצית ותכלת לא היו עכורין שאם היו מסתכלין באותן הציצית כאילו שכינה שרויה ביניהן שנאמר (במדבר טו לט) וראיתם אותו וזכרתם. וכאילו עסוקין בכל המצוות שנאמר את כל מצות ה'. ויהי נועם ה' אלקינו עלינו. נפשי מן תכלתא עינא מן קדחתא. אמר לו נתת תורתך לנו וכבודך נתת בעליונים אתמהא. היכן שנתת תורתך ראוי שתתן כבודך. ויהי נועם ה' אלקינו עלינו. אמר לו הקדוש ברוך הוא לשעבר על ידי שנבנה בית המקדש על ידי בשר ודם לפיכך חרב וסילקתי שכינתי. אבל לעתיד לבוא אני אבנה אותו ומשרה שכינתי בתוכו ואינו חרב לעולם:

"May your actions be seen by your servants. Rabbi Berechiah said in the name of Rabbi Chiya, this refers to Abraham and Sarah, and the path upon their children. This is Isaac and Rebecca, as it says, 'Isaac went out to meditate in the field.' At the moment they bound Isaac upon the altar and prepared the wood and the fire, and he put his foot upon it as a person does when slaughtering an animal, a radiance shone upon him from the splendor of the Divine Presence. And when Rebecca came with Eliezer on the way and saw Isaac, as soon as she saw him, she saw the whole generation, and this entered into her heart. And she said to Eliezer, 'Who is that man over there?' "The generation," as it says, 'For this man.' May your actions be seen by your servants. Another explanation of 'the path' is the blue thread in the fringes that Israelites wear, which are called 'children of the Omnipresent.' And why is it blue more than any other color? Rabbi Yitzchak said, and some say it was Rabbi Meir, that blue is similar to grasses, and grasses are similar to trees, and trees are similar to the firmament, and the firmament is similar to the radiance, and the radiance is similar to the bow, as it says, 'As the appearance of the bow.' Rabbi Yitzchak said, if Israel wear fringes and blue thread, they will not be forgotten, for if they gaze upon those fringes, it is as if the Divine Presence is gazing upon them, as it says, 'And you shall see it and remember.' And it is as if they are occupied with all the commandments, as it says, 'And let the pleasantness of the Lord our G-d be upon us.' My soul is from the blue thread, my eyes are from the dilated pupil. He said to G-d, 'You have given us your Torah, and you have given your glory to the upper worlds. Where have you given your Torah? It is fitting that you give your glory there.' And it says, 'And let the pleasantness of the Lord our G-d be upon us.' G-d replied to him, 'In the past, because the Temple was built by flesh and blood, therefore it was destroyed. But in the future, I will build it and place my Divine Presence within it, and it will never be destroyed.'"