Leavened and Unleavened Bread Chapter 8

סֵדֶר עֲשִׂיַּת מִצְוֹת אֵלּוּ בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּךְ הוּא. בַּתְּחִלָּה מוֹזְגִין כּוֹס לְכָל אֶחָד וְאֶחָד וּמְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן וְאוֹמֵר עָלָיו קִדּוּשׁ הַיּוֹם וּזְמַן וְשׁוֹתֶה. וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם וְנוֹטֵל יָדָיו. וּמְבִיאִין שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְעָלָיו מָרוֹר וְיָרָק אַחֵר וּמַצָּה וַחֲרֹסֶת וְגוּפוֹ שֶׁל כֶּבֶשׂ הַפֶּסַח וּבְשַׂר חֲגִיגָה שֶׁל יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר. וּבַזְּמַן הַזֶּה מְבִיאִין עַל הַשֻּׁלְחָן שְׁנֵי מִינֵי בָּשָׂר אֶחָד זֵכֶר לַפֶּסַח וְאֶחָד זֵכֶר לַחֲגִיגָה:

The order of the fulfillment of these mitzvot on the night of the fifteenth [of Nisan] is as follows: In the beginning, a cup [of wine] is mixed for each individual. They recite the blessing, בורא פרי הגפן and the kiddush of the day on it, and the blessing, shehecheyanu. Then, they drink [it]. Afterwards, one recites the blessing, על נטילת ידים, and washes one's hands. A set table is brought, on which are maror, another vegetable, matzah, charoset, the body of the Paschal lamb, and the meat of the festive offering of the fourteenth of Pesach. At present, we bring two types of meat on the table: one in commemoration of the Paschal sacrifice and one in commemoration of the festive offering.

מַתְחִיל וּמְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה וְלוֹקֵחַ יָרָק וּמְטַבֵּל אוֹתוֹ בַּחֲרֹסֶת וְאוֹכֵל כְּזַיִת הוּא וְכָל הַמְסֻבִּין עִמּוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֵין אוֹכֵל פָּחוֹת מִכְּזַיִת. וְאַחַר כָּךְ עוֹקְרִין הַשֻּׁלְחָן מִלִּפְנֵי קוֹרֵא הַהַגָּדָה לְבַדּוֹ. וּמוֹזְגִין הַכּוֹס הַשֵּׁנִי וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל. וְאוֹמֵר הַקּוֹרֵא מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת וְהַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה וְהַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בְּשַׂר צָלִי שָׁלוּק וּמְבֻשָּׁל וְהַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ צָלִי. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת וְהַלַּיְלָה הַזֶּה מְרוֹרִים. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין בֵּין מְסֻבִּין וְהַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין:

Begin with the blessing "who brought forth from the ground" and take a vegetable and dip it in charoset and eat a kazait, he and everyone reclining with him should not eat less than a kazait. Afterwards, take away the table from in front of him and he reads the hagaddah to himself. Mix the second cup, and here the son asks. Why is this night different from all other night? On all other nights we don't dip even once, tonight twice. On all other nights we eat hametz and matzah, tonight only matzah. On all other nights we eat meat roasted, boiled, or cooked, tonight only roasted. On all other nights we eat all kinds of vegetables, tonight only maror. On all other nights we eat while sitting or reclining, tonight we all recline.

בַּזְּמַן הַזֶּה אֵינוֹ אוֹמֵר וְהַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ צָלִי שֶׁאֵין לָנוּ קָרְבָּן. וּמַתְחִיל בִּגְנוּת וְקוֹרֵא עַד שֶׁגּוֹמֵר דְּרַשׁ פָּרָשַׁת (דברים כו ה) "אֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי" כֻּלָּהּ:

In today's times we don't say "tonight only roasted" because we don't have a [pascal] sacrifice. Begin with shame and read until completion of the entire section "arami oved avi".

וּמַחֲזִיר הַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו וְאוֹמֵר פֶּסַח זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִין עַל שֵׁם שֶׁפָּסַח הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב כז) "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה'". וּמַגְבִּיהַּ הַמָּרוֹר בְּיָדוֹ וְאוֹמֵר מָרוֹר זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִין עַל שֵׁם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִיִּים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א יד) "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם". וּמַגְבִּיהַּ הַמַּצָּה בְּיָדוֹ וְאוֹמֵר מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִין עַל שֵׁם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּגְאָלָם מִיָּד שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב לט) "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם" וְכוּ'. וּבַזְּמַן הַזֶּה אוֹמֵר פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִין בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם עַל שֵׁם שֶׁפָּסַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ':

The table is returned before him and he says: This Paschal sacrifice which we eat [is] because the Omnipresent passed over the houses of our ancestors in Egypt, as [Exodus 12:27] states: "And you shall say: 'It is a Paschal sacrifice unto G-d.'" He lifts up the maror in his hands and says: This maror that we eat [is] because the Egyptians made the lives of our forefathers bitter in Egypt, as [Exodus 1:14] states: "and they embittered their lives." And he lifts up the matzah in his hand and says: This matzah which we eat [is] because the dough of our ancestors was not able to leaven before the Holy One, blessed be He, was revealed to them and redeemed them immediately, as [Exodus 12:39] states: "And they baked the dough which they took out of Egypt [as cakes of matzah]." At present, he says: "This Paschal sacrifice, which our ancestors would eat when the Temple was standing, [is] because the Holy One, blessed be He, passed over the houses of our ancestors..."

וְאוֹמֵר לְפִיכָךְ אָנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ לְפָאֵר לְהַדֵּר לְרוֹמֵם לְגַדֵּל וּלְנַצֵּחַ לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ וְהוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל וְנֹאמַר לְפָנָיו הַלְלוּיָהּ. (תהילים קיג א) "הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה'" וְגוֹ' עַד (תהילים קיד ח) "חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם". וְחוֹתֵם בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם וְהִגִּיעָנוּ לַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכֹל בּוֹ מַצָּה וּמְרוֹרִים. וּבַזְּמַן הַזֶּה מוֹסִיף כֵּן ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לַמּוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים שֶׁיַּגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ עַל גְּאֻלָּתֵנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ בָּרוּךְ אַתָּה ה' גָּאַל יִשְׂרָאֵל. וּמְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן וְשׁוֹתֶה הַכּוֹס הַשֵּׁנִי:

And he says: Therefore, we are obliged to thank, praise, laud, glorify, adore, exalt, magnify, and give eternal honor to the One who did all these miracles for us and took us out from slavery to freedom, from sorrow to joy, from deep darkness to great light. [Therefore,] let us recite before Him: Halleluyah! [He continues, beginning the Hallel, reciting from] "Halleluyah! Servants of G-d - offer praise;" until "the flintstone into a stream of water." He concludes: Blessed are You, G-d, our Lord, King of the universe, who redeemed us and redeemed our ancestors from Egypt and has enabled us to reach this night so that we may eat matzah and bitter herbs upon it." At present, he adds: So too, G-d, our Lord and Lord of our fathers, enable us to reach other festivals and holidays that will come to us in peace, celebrating in the rebuilding of Your city and rejoicing in Your service. Then, we shall eat of the sacrifices and of the Paschal offerings whose blood shall be sprinkled on the wall of Your altar to be graciously accepted. Then, we shall offer thanks to You [with] a new song for our redemption and for the deliverance of our souls. Blessed are You, G-d, who redeemed Israel. He recites the blessing, בורא פרי הגפן, and drinks the second cup.

וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם וְנוֹטֵל יָדָיו שֵׁנִית שֶׁהֲרֵי הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַהַגָּדָה. וְלוֹקֵחַ שְׁנֵי רְקִיקִין וְחוֹלֵק אֶחָד מֵהֶן וּמַנִּיחַ פָּרוּס לְתוֹךְ שָׁלֵם וּמְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וּמִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת כִּשְׁאָר יָמִים טוֹבִים מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז ג) "לֶחֶם עֹנִי" מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל עָנִי בִּפְרוּסָה אַף כָּאן בִּפְרוּסָה. וְאַחַר כָּךְ כּוֹרֵךְ מַצָּה וּמָרוֹר כְּאַחַת וּמְטַבֵּל בַּחֲרֹסֶת וּמְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מַצּוֹת וּמְרוֹרִים וְאוֹכְלָן. וְאִם אָכַל מַצָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּמָרוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ מְבָרֵךְ עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ:

Afterwards, he recites the blessing, al netilat yadayim, and washes his hands a second time, for he diverted his attention [from his hands] during the time he was reciting the Haggadah. He takes two cakes [of matzah], divides one of them, places the broken half inside the whole [cake] and recites the blessing, hamotzi lechem min ha'aretz. Why does he not recite a blessing on two loaves, as on other festivals? because [Deuteronomy 16:3] states "the bread of poverty." Just as a poor man is accustomed to eating a broken [loaf], so, too, a broken loaf should be used. Afterwards, he wraps matzah and maror together as one, dips it in charoset and recites the blessing: Blessed are You, G-d, our Lord, King of the universe, who has sanctified us with His commandments and commanded us regarding the eating of matzah and bitter herbs and eats them. If he eats matzah separately and maror separately, he recites a blessing for the former in its own right and the latter in its own right.

וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת הַזֶּבַח וְאוֹכֵל מִבְּשַׂר חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּחִלָּה. וּמְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת הַפֶּסַח וְאוֹכֵל מִגּוּפוֹ שֶׁל פֶּסַח. וְלֹא בִּרְכַּת הַפֶּסַח פּוֹטֶרֶת שֶׁל זֶבַח וְלֹא שֶׁל זֶבַח פּוֹטֶרֶת שֶׁל פֶּסַח:

Afterwards, he recites the blessing: Blessed are You, G-d, our Lord, King of the universe, who has sanctified us with His commandments and commanded us regarding the eating of the sacrifice and first, partakes of the meat of the Chaggigah offering of the fourteenth [of Nisan]. [Then,] he recites the blessing: Blessed are You, G-d, our Lord, King of the universe, who has sanctified us with His commandments and commanded us regarding the eating of the Paschal sacrifice and eats from the body of the Paschal sacrifice. The blessing for the Paschal sacrifice does not free one of [the obligation of the blessing for] the [Chaggigah] offering. [Conversely, the blessing for the Chaggigah] offering does not free one of [the obligation of the blessing for] the Paschal sacrifice.

בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין שָׁם קָרְבָּן, אַחַר שֶׁמְּבָרֵךְ הַמּוֹצִיא לֶחֶם חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מַצָּה. וּמְטַבֵּל מַצָּה בַּחֲרֹסֶת וְאוֹכֵל. וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מָרוֹר וּמְטַבֵּל מָרוֹר בַּחֲרֹסֶת וְאוֹכֵל. וְלֹא יַשְׁהֶה אוֹתוֹ בַּחֲרֹסֶת שֶׁמָּא יְבַטֵּל טַעֲמוֹ. וְזוֹ מִצְוָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְחוֹזֵר וְכוֹרֵךְ מַצָּה וּמָרוֹר וּמְטַבֵּל בַּחֲרֹסֶת וְאוֹכְלָן בְּלֹא בְּרָכָה זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ:

At present, when there is no [Paschal] sacrifice, after one recites the blessing, hamotzi lechem, one then recites the blessing, al achilat matzah, dips the matzah in charoset, and eats it. Afterwards, one recites the blessing, al achilat maror, dips the maror in charoset and eats it. One should not leave [the bitter herbs] in the charoset for a prolonged period, lest their taste be negated, since [eating the maror] is a mitzvah ordained by the Sages. Afterwards, one should wrap matzah and maror together, dip them in the charoset, and eat them without reciting a blessing, to recall the Temple.

וְאַחַר כָּךְ נִמְשָׁךְ בַּסְּעֻדָּה וְאוֹכֵל כָּל מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לֶאֱכל וְשׁוֹתֶה כָּל מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת. וּבָאַחֲרוֹנָה אוֹכֵל מִבְּשַׂר הַפֶּסַח אֲפִלּוּ כְּזַיִת וְאֵינוֹ טוֹעֵם אַחֲרָיו כְּלָל. וּבַזְּמַן הַזֶּה אוֹכֵל כְּזַיִת מַצָּה וְאֵינוֹ טוֹעֵם אַחֲרֶיהָ כְּלוּם. כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הֶפְסֵק סְעֻדָּתוֹ וְטַעַם בְּשַׂר הַפֶּסַח אוֹ הַמַּצָּה בְּפִיו שֶׁאֲכִילָתָן הִיא הַמִּצְוָה:

Afterwards, one continues the meal, eating whatever one desires to eat and drinking whatever one desires to drink. At its conclusion, one eats from the Paschal sacrifice, even [as small a portion as] a כזית, and does not taste anything afterwards. At present, one eats a כזית of matzah and does not taste anything afterwards, so that, after the completion of the meal, the taste of the meat of the Paschal sacrifice or the matzah will [remain] in one's mouth, for eating them is the mitzvah.

וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל יָדָיו וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי וְשׁוֹתֵהוּ. וְאַחַר כָּךְ מוֹזֵג כּוֹס רְבִיעִי וְגוֹמֵר עָלָיו אֶת הַהַלֵּל. וְאוֹמֵר עָלָיו בִּרְכַּת הַשִּׁיר וְהִיא יְהַלְלוּךָ ה' כָּל מַעֲשֶׂיךָ וְכוּ'. וּמְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן וְאֵינוֹ טוֹעֵם אַחַר כָּךְ כְּלוּם כָּל הַלַּיְלָה חוּץ מִן הַמַּיִם. וְיֵשׁ לוֹ לִמְזֹג כּוֹס חֲמִישִׁי וְלוֹמַר עָלָיו הַלֵּל הַגָּדוֹל מֵ(תהילים קלו א) "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב" עַד (תהילים קלז א) "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל". וְכוֹס זֶה אֵינוֹ חוֹבָה כְּמוֹ אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת. וְיֵשׁ לוֹ לִגְמֹר אֶת הַהַלֵּל בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְקוֹם סְעֵוּדָּה:

And afterwards, he recites the Grace after the Meals over a third cup and drinks it. And afterwards, he mixes (pours) a fourth cup and finishes the Hallel (a set order of praises from the Psalms) over it. And he recites the blessing of song and that is "May all of your creatures praise you, etc." And he recites the blessing, "Who creates the fruit of the vine," and does not taste anything afterwards the whole night, except for water. And he should mix (pour) a fifth cup and say upon it the Great Hallel (Psalms 136), from "Give thanks to the Lord, for He is good" (Psalms 136:1) to "Upon the waters of Babylon" (Psalms 137:1). And this cup is not obligatory like the [other] four cups. And he can finish the Hallel anyplace that he desires, even though he is not in the place of the meal.

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לֶאֱכל צָלִי בְּלֵילֵי פְּסָחִים אוֹכְלִים. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכל אֵין אוֹכְלִין גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ בְּשַׂר פֶּסַח הוּא. וּבְכָל מָקוֹם אָסוּר לֶאֱכל שֶׂה צָלוּי כֻּלּוֹ כְּאֶחָד בְּלַיִל זֶה מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּאוֹכֵל קָדָשִׁים בַּחוּץ. וְאִם הָיָה מְחֻתָּךְ אוֹ שֶׁחָסֵר מִמֶּנּוּ אֵיבָר אוֹ שָׁלַק בּוֹ אֵיבָר וְהוּא מְחֻבָּר הֲרֵי זֶה מֻתָּר בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ:

In a place where it is customary to eat roasted meat on Pesach night, one may eat. [However,] in a place where it is customary not to eat [roasted meat], one should not eat it, lest it be said: "this is the meat of the Paschal sacrifice." In all places, it is forbidden to eat a whole sheep that has been roasted in its entirety on this night, for it would appear as though one were eating sacrificial animals outside [the area prescribed for them]. If it has been cut in pieces, is lacking a limb, or one of the limbs attached to it has been boiled, it is permitted in a place where [roasted meat] is customarily [eaten].

מִי שֶׁאֵין לוֹ יַיִן בְּלֵילֵי הַפֶּסַח מְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה בְּשַׁבָּת וְעוֹשֶׂה כָּל הַדְּבָרִים עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה. מִי שֶׁאֵין לוֹ יָרָק אֶלָּא מָרוֹר בִּלְבַד. בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עַל הַמָּרוֹר שְׁתֵּי בְּרָכוֹת בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה וְעַל אֲכִילַת מָרוֹר וְאוֹכֵל. וּכְשֶׁיִּגְמֹר הַהַגָּדָה מְבָרֵךְ עַל הַמַּצָּה וְאוֹכֵל וְחוֹזֵר וְאוֹכֵל מִן הַמָּרוֹר בְּלֹא בְּרָכָה:

A person who does not have any wine on the nights of Pesach recites the kiddush on bread, as he would do on the Sabbath. [Afterwards,] he carries out all the [above] matters according to this order. A person who has no other vegetable besides bitter herbs: At the outset, he recites two blessings over the bitter herbs: borey pri ha'adamah and al achilat maror, and partakes of them. When he concludes the Haggadah, he recites the blessing over the matzah and eats it. Afterwards, he eats from the bitter herbs without reciting a blessing.

מִי שֶׁאֵין לוֹ מַצָּה מְשֻׁמֶּרֶת אֶלָּא כְּזַיִת כְּשֶׁגּוֹמֵר סְעֻדָּתוֹ מִמַּצָּה שֶׁאֵינָהּ מְשֻׁמֶּרֶת מְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מַצָּה וְאוֹכֵל אוֹתוֹ כְּזַיִת וְאֵינוֹ טוֹעֵם אַחֲרָיו כְּלוּם:

A person who has only a single כזית of shemurah matzah: When he concludes [eating] his meal from matzah which was not watched, he recites the blessing, al achilat matzah, eats that כזית and does not taste anything afterward.

מִי שֶׁיָּשַׁן בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה וְהֵקִיץ אֵינוֹ חוֹזֵר וְאוֹכֵל. בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁיָּשְׁנוּ מִקְצָתָן בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה חוֹזְרִין וְאוֹכְלִין. נִרְדְּמוּ כֻּלָּן וְנֵעוֹרוּ לֹא יֹאכְלוּ. נִתְנַמְנְמוּ כֻּלָּן יֹאכְלוּ: סְלִיקוּ לְהוּ הִלְכוֹת חָמֵץ וּמַצָה:

A person who slept in the midst of the meal and then woke up, does not begin to eat again. [However,] if some members of a company slept in the middle of a meal, they may eat again. If they all fell into a sound slumber and then awoke, they should not eat. If they all [merely] dozed, they may eat.