Sales Chapter 14

כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַנּוֹשִׂא וְנוֹתִן בֶּאֱמוּנָה וְאָמַר כָּךְ וְכָךְ אֲנִי מִשְׂתַּכֵּר אֵין לוֹ הוֹנָיָה. וַאֲפִלּוּ אָמַר זֶה לָקַחְתִּי בְּסֶלַע וּבְעֶשֶׂר אֲנִי מוֹכֵר מֻתָּר. אֲבָל בֵּית דִּין חַיָּבִין לִפְסֹק הַשְּׁעָרִים וּלְהַעֲמִיד שׁוֹטְרִין לְכָךְ. וְלֹא יִהְיֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִשְׂתַּכֵּר כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה אֶלָּא שְׁתוּת בִּלְבַד יִפְסְקוּ לָהֶם בִּשְׂכָרָם. וְלֹא יִשְׂתַּכֵּר הַמּוֹכֵר יֶתֶר עַל שְׁתוּת:

We have already explained that if a person buys and sells in a faithful manner, saying "This is the extent of profit that I am making," the laws of ona'ah do not apply. Even if he says: "I purchased the article for a sela, and I am selling it for ten," this is permitted. Nevertheless, the court is obligated to regulate prices and appoint officers of the law, so that people at large will not be able to reap whatever profit they desire. Instead, the court should regulate that a person should earn only a profit of a sixth. A seller should not profit more than a sixth of his investment.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חַיֵּי נֶפֶשׁ כְּגוֹן יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת. אֲבָל הָעִקָּרִין כְּגוֹן הַקֹּשְׁט וְהַלְּבוֹנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵין פּוֹסְקִין לָהֶם שַׁעַר אֶלָּא יִשְׂתַּכֵּר כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה:

When does the above apply? With regard to articles on which our lives depend - e.g., wine, oil and fine flour. With regard to herbs - e.g., costus, frankincense, and the like - by contrast, a set limit is not established by the court. The seller may take any measure of profit he desires.

וְאֵין מִשְׂתַּכְּרִין פַּעֲמַיִם בְּבֵיצִים אֶלָּא הַתַּגָּר הָרִאשׁוֹן הוּא מוֹכְרָן בְּשָׂכָר וְהַלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ מוֹכְרָן בְּקֶרֶן בִּלְבַד:

Profit may not be taken twice when selling eggs. The first merchant who sells them may take a profit, and the person who buys them from him must sell them at cost.

אָסוּר לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ. אֶלָּא זֶה מֵבִיא מִגָּרְנוֹ וּמוֹכֵר וְזֶה מֵבִיא מִגָּרְנוֹ וּמוֹכֵר כְּדֵי שֶׁיִּמְכְּרֶנּוּ בְּזוֹל. וּבְמָקוֹם שֶׁהַשֶּׁמֶן מְרֻבֶּה מֻתָּר לְהִשְׂתַּכֵּר בְּשֶׁמֶן:

It is forbidden to do business in Eretz Yisrael with articles on which our lives depend. Instead, one person should bring from his produce heap, and another person should bring from his produce heap, so that they sell cheaply. In places where oil is abundant, it is permitted to do business with oil.

אֵין אוֹצְרִין פֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ בָּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁרֻבּוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֲרֵי מַגִּיעַ מִדָּבָר זֶה צַעַר לְיִשְׂרָאֵל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּלוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק. אֲבָל הַמַּכְנִיס מִשֶּׁלּוֹ מֻתָּר לַעֲשׂוֹת לוֹ קַבּוֹ אוֹצָר:

Produce on which our lives depend should not be stored for the future in Eretz Yisrael or in any place that is predominantly inhabited by Jews, for this causes anxiety for the Jewish people. When does the above apply? When a person purchases such produce in the market place. When a person stores his own produce, he may store the kav that he possesses.

מֻתָּר לֶאֱצֹר פֵּרוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים עֶרֶב שְׁבִיעִית וּשְׁבִיעִית וּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. וּבִשְׁנֵי בַּצֹּרֶת אֲפִלּוּ קַב חָרוּבִין לֹא יֶאֱצֹר מִפְּנֵי שֶׁמַּכְנִיס מְאֵרָה בַּשְּׁעָרִים. וְכָל הַמַּפְקִיעַ שְׁעָרִים אוֹ שֶׁאָצַר פֵּרוֹת בָּאָרֶץ אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁרֻבּוֹ יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה כְּמַלְוֶה בְּרִבִּית:

It is permitted to store produce during three years: the year before the Sabbatical year, the Sabbatical year and the year following the Sabbatical year. In a year of drought, one should not store even a small measure of carobs, because one brings a curse on the market prices. Whoever causes prices to rise or who stores produce in Eretz Yisrael or in a place primarily inhabited by Jews is likened to one who lends money at interest.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּפֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ. אֲבָל הַתַּבְלִין כְּגוֹן כַּמּוֹן וּפִלְפְּלִין מֻתָּר לֶאֱצֹר אוֹתָן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹצִיא אוֹתָן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כִּשְׁאָר הָעִקָּרִין:

When does the above apply? With regard to produce on which our lives depend. It is, however, permitted to store spices like cumin and pepper in Eretz Yisrael and to transport them from place to place like other herbs.

אֵין מוֹצִיאִין פֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ כְּגוֹן יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ אוֹ לְסוּרְיָא. וְלֹא מֵרְשׁוּת מֶלֶךְ זֶה לִרְשׁוּת מֶלֶךְ אַחֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

We may not take produce on which our lives depend - e.g., wine, oil and fine flour - from Eretz Yisrael to the diaspora or to Syria. Nor may such produce be taken from the domain of one king to the domain of another king in Eretz Yisrael.

רַשָּׁאִין בְּנֵי הָעִיר לָקֹץ לָהֶם שַׁעַר לְכָל דָּבָר שֶׁיִּרְצוּ וַאֲפִלּוּ בָּשָׂר וְלֶחֶם וּלְהַתְנוֹת בֵּינֵיהֶם לְכָל מִי שֶׁיַּעֲבֹר יַעַנְשׁוּ אוֹתוֹ כָּךְ וְכָךְ:

The inhabitants of a city are permitted to establish fixed prices for any commodities they desire, even meat and bread. They may establish conditions stating that anyone who violates these guidelines will be punished in such and such a fashion.

רַשָּׁאִין אַנְשֵׁי אֻמָּנֻיּוֹת לִפְסֹק בֵּינֵיהֶם שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אֶחָד בְּיוֹם שֶׁיַּעֲשֶׂה חֲבֵרוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה וְכָל מִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל הַתְּנַאי יַעַנְשׁוּ אוֹתוֹ כָּךְ וְכָךְ:

Similarly, craftsmen in a specific profession may establish provisions and agree that one should not work on the day on which another is working or the like, and that anyone who violates these guidelines will be punished in such and such a fashion.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּמְדִינָה שֶׁאֵין בָּהּ חָכָם חָשׁוּב לְתַקֵּן מַעֲשֵׂה הַמְּדִינָה וּלְהַצְלִיחַ דַּרְכֵי יוֹשְׁבֶיהָ. אֲבָל אִם יֵשׁ בָּהּ אָדָם חָכָם חָשׁוּב אֵין הַתְּנַאי שֶׁלָּהֶן מוֹעִיל כְּלוּם וְאֵין יְכוֹלִין לַעֲנשׁ וּלְהַפְסִיד עַל מִי שֶׁלֹּא קִבֵּל הַתְּנַאי אֶלָּא אִם כֵּן הִתְנָה עִמָּהֶם וְעָשׂוּ מִדַּעַת הֶחָכָם. וְכָל מִי שֶׁהִפְסִיד לְפִי הַתְּנַאי שֶׁאֵינוֹ מִדַּעַת הֶחָכָם מְשַׁלֵּם:

When does the above apply? In a city where there is not a distinguished sage to correct the conduct within the city and improve the ways of its inhabitants. If, however, there is such a distinguished sage, a condition established by craftsmen is not effective without the ruling of the sage. They may not punish or inflict loss on anyone who does not accept their stipulation, unless that stipulation was made with the consent of the sage. Whoever causes a colleague a loss because of a stipulation that was not made with the consent of the sage is liable to pay.

כְּשֵׁם שֶׁהוֹנָיָה בְּמִקָּח וּמִמְכָּר כָּךְ יֵשׁ הוֹנָיָה בִּדְבָרִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה יז) "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". זֶה הוֹנָיַת דְּבָרִים:

Just as the prohibition against ona'ah applies with regard to business transactions, it applies with regard to speech, as Leviticus 25:17 states: "A person should not abuse his colleague, and you shall fear your G-d. I am the Lord"; this refers to verbal abuse.

כֵּיצַד. הָיָה בַּעַל תְּשׁוּבָה לֹא יֹאמַר לוֹ זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים. וְאִם הָיָה בֶּן גֵּרִים לֹא יֹאמַר לוֹ זְכֹר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ. הָיָה גֵּר וּבָא לִלְמֹד תּוֹרָה לֹא יֹאמַר לוֹ פֶּה שֶׁאָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת יָבוֹא וְיִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִפִּי הַגְּבוּרָה. הָיוּ חֳלָאִים וְיִסּוּרִים בָּאִין עָלָיו אוֹ שֶׁהָיָה מְקַבֵּר אֶת בָּנָיו. לֹא יֹאמַר לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ חֲבֵרָיו לְאִיּוֹב (איוב ד ו) "הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ" (איוב ד ז) "זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד":

What is implied? If a person is one who has repented, one should not say: "Remember your initial deeds." If a person is a descendant of converts, one should not tell him: "Remember your ancestors' deeds." If a convert comes to study the Torah, one should not tell him: "Should a mouth that ate meat from animals that were not ritually slaughtered and that were trefah come and study the Torah that was given by the Almighty?" If a person was afflicted by illness and suffering or he is forced to bury his children, one should not speak to him in the manner that Job's friends addressed him Job 4:6-7: "Your fear of G-d was for your own security.... Can you recall anyone who was innocent who perished?"

הָיוּ חַמָּרִין מְבַקְּשִׁין תְּבוּאָה לֹא יֹאמַר לָהֶם לְכוּ אֵצֶל פְּלוֹנִי וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא מָכַר תְּבוּאָה מֵעוֹלָם. נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה עַל דְּבַר חָכְמָה לֹא יֹאמַר לְמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אוֹתָהּ חָכְמָה מַה תָּשִׁיב בְּדָבָר זֶה אוֹ מַה דַּעְתְּךָ בְּדָבָר זֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים הַלָּלוּ:

If donkey drivers are seeking grain, one should not tell them: "Go to so and so," if one knows that this person has never sold grain. If a question regarding a point of knowledge was raised, one should not ask a person who has never studied that field of knowledge: "How would you answer this question?" or "What do you think about this matter?" The same applies to other matters of this like.

כָּל הַמְאַנֶּה אֶת הַגֵּר בֵּין בְּמָמוֹן בֵּין בִּדְבָרִים עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב כ) "וְגֵר לֹא תוֹנֶה" זֶה הוֹנָיַת דְּבָרִים. (שמות כב כ) "וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ" זֶה הוֹנָיַת מָמוֹן. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הַמְּאַנֶּה אֶת הַגֵּר עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין. מִשּׁוּם (ויקרא כה יז) "לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ". וּמִשּׁוּם (ויקרא כה יד) "אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו". וּמִשּׁוּם וְגֵר לֹא תוֹנֶה:

Whoever abuses a convert, whether in financial transactions or verbally, transgresses three prohibitions, as Exodus 22:20 states: "Do not abuse a convert..." this refers to verbal abuse- "and do not oppress him" - this refers to taking unfair financial advantage of him. This teaches that anyone who verbally abuses a convert transgresses three negative prohibitions: "A person should not abuse his colleague," and "One man should not take unfair advantage of his brother," "Do not abuse a convert."

וְכֵן אִם לְחָצוֹ וְהוֹנָהוּ בְּמָמוֹן עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין. מִשּׁוּם (ויקרא כה יד) "אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו". וּמִשּׁוּם (ויקרא כה יז) "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ". וּמִשּׁוּם (שמות כב כ) "וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ":

Similarly, if a person oppresses a convert and takes unfair financial advantage of him, he transgresses three negative prohibitions: "A person should not abuse his colleague," "One man should not take unfair advantage of his brother," and "Do not oppress him."

וּמִפְּנֵי מָה עוֹבֵר בְּגֵר עַל לָאו שֶׁל הוֹנָיַת דְּבָרִים אַף בַּהֲנָיַת מָמוֹן. וְעַל לָאו שֶׁל הוֹנָיַת מָמוֹן אַף בְּהוֹנָאַת דְּבָרִים. מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיא הַכָּתוּב אֶת שְׁנֵיהֶם בִּלְשׁוֹן הוֹנָיָה סְתָם. וְכָפַל לָאוִין בְּגֵר בִּשְׁנֵי הַדְּבָרִים בְּפֵרוּשׁ. לֹא תוֹנוּ וְלֹא תִלְחָץ:

Why does a person transgress the prohibition against verbal abuse when he takes unfair financial advantage of a convert, and the prohibition against taking unfair financial advantage if he verbally abuses him? Because the Torah uses the word ona'ah with regard to both these prohibitions, without being more specific, and repeats these two prohibitions with regard to a convert explicitly: "Do not abuse" and "do not oppress him."

גְּדוֹלָה הוֹנָיַת דְּבָרִים מֵהוֹנָיַת מָמוֹן. שֶׁזֶּה נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן וְזֶה לֹא נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן. וְזֶה בְּמָמוֹנוֹ וְזֶה בְּגוּפוֹ. וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּהוֹנָיַת דְּבָרִים (ויקרא כה יז) "וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ" לְפִי שֶׁהַדָּבָר מָסוּר לַלֵּב. הָא לָמַדְתָּ כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מָסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ. וְכָל הַצּוֹעֵק מֵהוֹנָיַת דְּבָרִים נַעֲנֶה מִיָּד שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה יז) "כִּי אֲנִי ה'":

Verbally abusing a person is more severe than taking unfair advantage of him financially. For the latter can be repaid, while the former can never be repaid. The latter involves only the person's possessions, while the former involves his person. And with regard to verbal abuse, Leviticus 25:17 states: "And you shall fear your G-d," for the matter is one of feelings. With regard to all matters of feeling, the Torah states: "And you shall fear your G-d." Whenever a person cries out because of verbal abuse, he is answered immediately, as implied by the conclusion of the above verse: "...I am G-d."